חול המועד
כתב בספר סדר היום וז"ל הימים שבין יו"ט הראשון ליום האחרון נקראים חול המועד והטעם מפני שהן חול לגבי ראשון ושביעי אבל לגבי שאר הימים מועד איקרו ולכן אין לאדם לעסוק בהם בשום מלאכה לא גדולה ולא קטנה ולא התירו כי אם דבר האבד ושיהיה נקל לעשות, וכתב החיד"א שכל דבר שיסתפק במועד ילך אצל חכם ויעשה כהוראתו לבל יאבד עולמו.
פרטי ההלכות רבים הם והבאנו כאן מעט מן המעט כדי שידעו במה דברים אמורים ובכל ספק יש לשאול חכם.
נחלקו הפוסקים האם מלאכה בחול המועד מן התורה או מדרבנן ועל כן כל מלאכה שאסורה מן התורה לעניין ל"ט מלאכות שבת אסור לעשותה שלא לצורך המועד אע"פ שאין בה טירחה ולפי זה מחתך, תלישת עשבים, הדבקת ניירות, זורע, קושר ומתיר, הדלקת וכיבוי חשמל אם זה לצורך המועד מותר ואם לא אסור ולהלן יפורט יותר.
חמשה אופנים בהם התירו מלאכה במועד
א. צורך אוכל נפש או מכשירי אוכל נפש.
ב. דבר האבד.
ג. מעשה הדיוט.
ד. צרכי רבים או צרכי מצווה.
ה. פועל שאין לו מה לאכול.
א. לצורך אוכל נפש מותר לעשות כל מלאכה כדרכו אפי' מעשה אומן כגון קצירה, טחינה וכו' ומותר גם לכווין מלאכתו במועד ומעיקר הדין מותר לבקש שכר על עבודה במלאכת אוכל נפש (ויש שכתבו שירא שמים ראוי שלא יקח שכר).
ב. מותר להרבות בשיעורים לצורך אוכל נפש אך לא יעשה בדרך הערמה. ע"כ אין לאפות בחוה"מ יותר ממה שצריך למועד אף אם המטרה היא להפרשת חלה אבל מותר לפועל לעשות יותר אם בשביל כמות קטנה לא שווה לו לטרוח מותר לו לעשות כמות גדולה יותר. (כמו"כ מותר למאפיה של מצות לאפות כמויות גדולות ובפרהסיא כי כולם יודעים שנעשה לצורך המועד).
ג. מכשירי אוכל נפש מותר לעשות כל מלאכה אך לא יכוון שיהיה מלאכה לצורך המועד אלא ישתדל לתקן מכשירי אוכל נפש בטרם החג. ואם כיוון מלאכתו למועד אסור ליהנות ממכשיר זה בחול המועד.
ד. מותר לתקן מכשיר אוכל נפש בחוה"מ כגון אם נשבר המקרר מותר להזמין טכנאי לתקנו ללא שום חשש.
צורך הגוף
כל עניני צורך הגוף נחשבים כמלאכת אוכל נפש ולכן מותר לעשות מלאכה זו כדרכה ואפילו בטירחה מרובה.
א. רפואה. כל עניני רפואה הם צורך הגוף, חולה שאין בו סכנה חלה כל גופו או שיש לו צער בכל הגוף מותר לקחת תרופות ולעשות כל מלאכה דאורייתא לרפואתו.
ב. גם במיחוש וצער מותר אכילת ושתיית רפואות וגם עשיית מלאכה דאורייתא.
ג. כאב הגורם לאדם עוגמת נפש ורוצה לעשות רנטגן וכדו' נחשב צורך בגוף ומותר.
ד. ריפוי בעיסוק מותר לאלו הצריכים לכך.
ה. ויטמינים (הכשרים לפסח) מותר גם לבריא אפי' שזה רק לחיזוק.
ו. ביקור אצל רופא (כשאין לו צער) ואין חשש שיחלה יותר אם ימתין אחרי החג אין ללכת במועד.
ז. יש מחמירים להשתמש דווקא בנייר טואלט חתוך אפי' שנקרא צורך הגוף מכיוון שהיום זה בא בניקל וללא עלויות גבוהות במיוחד ראוי להחמיר בזה.
ח. חלון שנשבר ורוחות נכנסות פנימה או שיש חשש סכנה להשאירו כך מותר לתקנו ואפילו לקרוא לאיש אחזקה.
ט. תנור חימום או מזגן שנתקלקל מותר לתקנם.
י. נעל שנקרעה ולא נכנס מים או קוצים בגלל זה אין לתקנה במועד ואם מפריע לו יכול לתקן ואם מתכנן לקנות חדש עדיף לקנות מאשר לתקן.
יא. בשו"ע מתיר העברת דירה מדירת חברו לדירתו והיום לא מקילים בזה כי יש טרחה מרובה ופרסום הדבר ואושא מילתא ואם יש הפסד גדול ישאל חכם.
יב. אין לגלח השערות בחוה"מ אלא רק לצורך רפואה או שלא יכל לגלח בערב החג, באופנים שהובא בשו"ע ועל פי הוראת חכם.
יג. מצווה ליטול צפרניים בערב החג, הרגיל ליטול כל ערב שבת וגדל שוב מעיקר הדין יכול להוריד ויש שאין מורידים כלל ציפורניים בחוה"מ.
יד. כשיש צורך גדול יכול להוריד כגון נטילת ידיים שגורם לחציצה,רפואה, כשהיה לו טירדה מיוחדת בערב חג שלא יכל להוריד (ועדיף לשאול חכם) ולצורך קטן.
כיבוס במועד
עניני כיבוס הלכות חמורות הן ובכל מקרה לגופו ישאל חכם וצריך לידע שאם אין הוצאה מיוחדת עדיף לקנות חדשים מלכבס.
א. כתם מקומי, אם לא יוריד מיד וישאר לתמיד יכול להוריד ואם לא ישאר כתם תמידי יש מחלוקת גדולה ונכון להימנע אם אין בעיה של כבוד הבריות.
ב. הגם שהתירו לכבס בגדי קטנים לא התירו להרבות לצורך גדולים כמו כן אסור לכוון מלאכתו במועד וכשהתירו לכבס בגדי הקטנים מותר גם לייבשם (ובגדי גדול שהתירו כגון שיש לו בגד אחד ייבש בצינעא או במייבש).
ג. מגבות בבית מי שרגיל להחליף כמה פעמים בשבוע יכול להקל בכיבוס ולצורך רבים אפשר לכבס בבית מלון/הארחה אין לכבס כי היה צריך להתארגן מראש אך יכול לכבס על ידי גוי.
ד. ניקוי יבש כמו כביסה רגילה.
ה. גיהוץ לצורך המועד מותר רק שלא יכוון מלאכתו למועד ולא יעשה גיהוץ מדי מקצועי כגון קמט מיוחד שהתיישר וכש"כ ליצור קמטים חדשים.
ו. סמרטוטים מותר לכבס, וכן מותר לשטוף הבית ולא נחשב לכיבוס.
ז. ניילון וטרלין אפשר לכבס.
דבר האבד
א. בהיתר לעשות דבר האבד נאמרו כמה טעמים או כדי שלא יטרד ויבטל מלימודו או כדי שלא ימנע משמחת יו"ט או כי התורה חסה על ממונם של ישראל והחזו"א הוסיף שזה מדין השבת אבדה.
ב. לפי הנ"ל גם בספק דבר האבד כיוון שנמנע משמחת יו"ט יכול לעשות ובשו"ע כתוב שיעשה בצינעא .
ג. אפי' שהתירו לעשות מלאכה היכן שיכול למעט בטירחא עדיף.
ד. בהפסד מרובה יכול לעשות על ידי אומן ובהפסד מועט יעשה על ידי הדיוט או בשינוי ובלי טירחא. ולשון הראב"ד היא שלפי גודל האבדה כך גודל הטירחא ולמשל בנזילה בדוד שמש אם נוטף הרבה יכול לתקנו מיד ואפי' בטירחא ואם נוטף קצת שיכול לחכות לאחר חוה"מ יעשה כך.
ה. אם תלוי התיקון במעשה אומן עדיף למי שביכולתו לקנות חדש מה שאין כן במעשה הדיוט מותר בכל עניין.
ו. אסור לכוון מלאכה למועד ואם כן כיוון אסור גם בהדיוט ואם עשה באיסור בי"ד מאבדין ממונו ומלאכתו ומפקירין אותה (ורק בי"ד ולא כל אדם).
ז. הכוונה של מכוון מלאכתו במועד-כתבו הראשונים שאם שכח או נתעצל ולא העלה על ליבו לעשות כן או שהיה במצב של מרירות הלב נחשב לאונס ואין נחשב מכוון.
ח. התחיל מלאכתו לפני המועד ולא ידע שיצטרך להמשיך מותר להמשיך שרואה שיאבד אם לא ימשיך אבל אם ידע שיצטרך להמשיך בטירחא מרובה אסור ובמועטת מותר ובכל מקרה ישאל חכם.
ט. מותר לשלם חשבון חשמל ומים ארנונה וכדו' שהגיע זמן הפירעון בחוה"מ כדי להימנע מריביות ומותר גם לכתוב לכתוב צ'ק בעבור זה.
י. השקיית עציצים וגינות אם לא יפסיד אפי' שלא ישביח אין להשקות בחוה"מ רק במקום הפסד.
יא. מותר להשמיד כל מיני מזיקים הן בבית והן בחצר ובשדה.
יב. המרת מט"ח בקביעות אסור אמנם במקום הפסד ולא כיוון מלאכתו ישאל חכם. (0733-100-200 שלוחה 1 24 שעות ביממה מענה הלכתי)
יג. בכלל דבר האבד אם לא יעשה כעת יבוא להפסד אחר המועד ע"כ אם צריך לעשות בדיקות רפואיות שאם לא יעשה עכשיו יבטל מלימודו אחר המועד, וכן שיפוצים במוסד תורני שאם לא יעשו עכשיו יגרם ביטול תורה בעתיד יכול לעשות במועד.
יד. כתיבה לצורך השבת אבידה מותר.
טו. חידושי תורה מצווה לכתוב במועד דמונע עי"ז ביטול תורה.
טז. צילום תמונות שלא בדבר האבד ישאל חכם.
יז. פיתוח תמונות אסור ואם חייב כגון דרכון או דבר האבד מותר.
דינים כלליים במועד
א. בתפירה נחשבים רוב האנשים לאומנים לכן יעשה שינוי (רחב/עקום) אבל לא ביד שמאל.
ב. אסור לסרוג במועד גם לא לתענוג כי זה נקרא מעשה אומן.
ג. תפירת כפתור נחלקו הפוסקים אם צריך שינוי ובכבוד הבריות המיקל יש לו על מי לסמוך.
ד. שטיפת רצפות אינו בכלל כיבוס וכן שאר נקיון הבית כשאינו מעשה אומן אך נקיון יסודי בכל הבית יש להחמיר.
ה. צחצוח כלי כסף מותר לצורך המועד.
ו. צחצוח נעליים המנהג להחמיר אבל מותר להעביר מברשת להסיר אבק.
ז. להוריד מהעץ דברים מותר רק לצורך המועד.
ח. זבובים ויתושים מותר להורגן כי אין צורך גדול מזה.
ט. אסור לבנות אפי' קצת אבל קלקול חיוני בבית כגון אמבטיה וכדו' מותר וכן דלתות ומנעולים מותר.
י. אפי' שכתוב שמותר לרכב על סוס בנסיעה ברכב יש כמה מלאכות ואין ליסוע רק לצורך המועד ויש מחמירים גם בזה איפה שאפשר.
יא. תיקון מקצועי בחשמל אם סובל דיחוי ידחה לאחר החג אא"כ צריך למועד וודאי במטבח וחדר אוכל.
יב. מותר לנגן בכלי זמר אך אין לתקנו מעשה אומן.
יג. מכונת כביסה שהתקלקלה וצריך לכבס באופן שמותר ישאל שאלת חכם.
יד. מסחר אסור במועד אבל מותר לקנות חפצים לצורך המועד.
טו. מותר לקנות לחבר מתנה כי בעצם הנתינה יש בזה צורך המועד.
טז. המוכרים באופן שמותר יעשו שינוי הניכר או ימכרו בצינעא ממש.
יז. נזדמן לו רווח מרובה יראה להוציא מעט עבור שמחת יו"ט.
יח. כל זה בסוחרים אבל בעה"ב פרטי המוכר באופן ארעי לצורך המועד מותר גם אם לא בצינעא.
יט. אם חושש שאחר החג לא ימצא מוצר מסוים יקנה במועד.
כ. מניעת רווח לא נקרא דבר האבד וע"כ אין לקנות ניי"ע בשום דרך שהיא.
כא. מותר לסכם עם פועל שיבוא אחר המועד כי אין איסור ממצוא חפצך במועד אם לא נותן דמי קדימה(משום שיבואו להערים ויעשו במועד) .
כב. חנות אוכל יכול למכור במועד כי מוכח שזה לצורך החג.
כג. מכולת שמוכרת דברים שאינם מתקיימים מותר למכור דברים המתקיימים אם זה לצורך המועד.
כד. הרואה חנות פתוחה שלא כדין וצריך לקנות שם לצורך המועד מותר לו כי הדין על המוכר (אם כי עליו להוכיחו באופן המועיל שעושה כך).
כה. הקונה לצורך המועד ומוסיף בקניה שישאר לו לאחר החג אם ירויח במחיר מותר ואם לא אסור אלא אם קונה לצורך החג ונשאר לו לאחר כך.
כו. חנויות הלבשה, נעליים, כלים, תכשיטים, מותר למכור רק לצורך החג ובצינעא.
כז. מצות בפסח מותר למכור בפרהסיא אבל קפואים היות ומשתמרים לאורך זמן מותר בצינעא, כל זה חנות שמוכרת רק לצורך דברים אלו אבל אם מוכרת גם דברים שאינם מתקיימים יכולה למכור כרגיל. (וכמו בסעיף כ"ב)
כח. י"א שאין לשלם חובות על מוצרים שנקנו לפני החג כי גומר עכשיו המכירה של ערב יו"ט אבל חובות של הלוואה מותר להחזיר במועד.
כט. להחליף מוצר אם אפשר להמתין עד אחר המועד לא יחליף במועד.
ל. שימוש בשירותי בנק הינו דבר שבדיעבד כי מן הראוי לסדר כל הדברים שצריך לפני החג ועדיף ללוות כסף מאשר ללכת לבנק, ללכת לכסות חוב מותר כי גם מונע קנסות וריביות או שמפקיד כי חושש שיגנב.
לא. החלפת מטבעות מותר רק באופן שאם לא יחליף עכשיו יפסיד.
לב. מכירת סוף עונה במבצעים ואם לא יקנה היום יפסיד מותר לקנות במועד וכן מי שמזדמן למקום מרוחק ויכול לקנות דבר שיחסוך ממנו זמן בעתיד יכול לקנות כי זמן נחשב כדבר האבד.
לג. מותר לכתוב צ'ק לצדקה כשאין לו מזומן או שרוצה לשלוח בדואר.
לד. צ'ק בטחון מותר לכתוב.
לה. אפי' שאגרת שלומים מותר לכתוב (אם לא כיוון המלאכה במועד) נוהגין לשנות קצת כגון לכתוב עקום בשורה העליונה. י"א שאם יכול לשלוח את המכתב בפקס ישלח כדי שישמח המקבל במועד עצמו.
לו. מותר לכתוב הקדשה/המלצה על ספר שנותן לחבירו או לבר מצווה שחבירו מתענג מכך והוא בכלל אגרת שלומים.
לז. כשיש צורך דחוף להשתמש בבנק ישתמש באפשרות ללא תדפיס.
לח. כתב שאינו מתקיים מותר ולכן מותר לכתוב על עוגה או להרכיב משחקים מאותיות או ליצור תמונה שאינה מתקיימת.
לט. הדפסת עיתון חרדי כבר יצא להיתר מגדולי הדורות גם משום צרכי רבים וגם כי נועד לשמור מעיון במקומות זרים ולכן מותר לפרסם שם דברים לצרכי רבים ולצורך המועד מותר גם דבר פרטי.
מ. אין לארוז דברים שסיים להשתמש בהם בתוך ארגזים להעלותם לבוידעם אחרי החג כי עובד לצורך חול.
מא. בדברים הבאים אין בעיה לעשותם במועד אפי' שאסורים בשבת מוקצה, הפרשת תרו"מ, חלה, טבילת כלים, השמעת קול בכלי נגינה, התרת נדרים רחיצת הגוף, חימום מים לרחיצה, שטיפת ריצפה, קשירת ציצית, תיקון ס"ת למועד, והכלל הוא כל מה שאסור לעשות אסור לומר לעכו"ם לעשות ויש אופנים שהתירו לצורך מצווה וישאל חכם (0733-100-200 שלוחה 1 24 שעות ביממה).
כתב שו"ע הרב יש בחול המועד מה שאין בראש השנה והוא שכל שבעת ימי הפסח ושמונת ימי חג הסוכות וכן ביו"ט של עצרת חייב אדם להיות שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלווים אליו ושמחה זו היא מצוות עשה מן התורה שנא' ושמחת בחגך אתה בנך ובתך ובמשנ"ב כתב גם חייב לכבד חוה"מ במאכל ובמשתה וכסות נקייה שלא ינהג בהם מנהג חול ומהרי"ל לבש הקט"א של שבת וכו' דמצוות ושמחת בחגך הולך גם על חוה"מ ומבואר שם כיצד משמחן.
(מתוך חוברת הלכות חג הפסח תשפג בהוצאת מפעל משיב כהלכה)