בגיליון 'לקראת שבת' לשבת הגדול, פרשת צו, הבאנו בס"ד ראיון מרתק ויוצא דופן, עם ראש ישיבת 'קרית מלך' הגאון הגדול רבי שלמה קנייבסקי שליט"א, אודות הנהגותיו של אביו הגדול, מרן שר התורה זצ"ל, בחינוך הילדים והנהגת הבית. החלקים הבאים של הראיון יתפרסמו אי"ה לאחר חג הפסח, וכעת אנו מפרסמים חלק קטן מתוך הפרק שיפורסם אי"ה בגיליון של פרשת תזריע, הדברים מובאים כפי ששמענו אותם מפיו של ראש הישיבה שליט"א:
הנושא השלישי שאני סבור שהיה לו חלק משמעותי בהצלחה של אבא מארי זצ"ל, היה הנושא של הסדר. "הסבתא שלנו, הרבנית אלישיב ע"ה היתה אומרת, שאצל יהודים, כל השנה יש בלגאן, ופעם אחת בשנה כשעושים 'סדר' כבר שואלים כולם 'מה נשתנה…'.
"אבל אצל אבא כל השנה היה סדר מופתי. הוא היה אדם אמוד מאוד מסודר, לכל דבר היה מקום מדויק, היו לו המון המון ספרים, והוא ידע כל ספר בדיוק איפה הוא נמצא. לא היה דבר כזה שהוא ישים ספר במקום אחר, גם אם הוא מאוד מיהר, ולא היה דבר כזה שהוא ישאיר פריטים על השולחן אחרי שהוא סיים להשתמש בהם.
"קרה לא פעם שאבא נכנס הביתה, ומהדלת הוא ראה במבט חטוף שחסר איזה ספר בארון, הוא מיד היה שואל "להיכן נעלם הספר הזה?", הוא היה ממרחק של שבעה ושמונה מטרים, אבל זה פשוט קפץ לו מול העיניים שחסר שם ספר.
"אגב, אם מישהו השאיל ממנו ספר, אבא תמיד היה קוצב זמן ובדרך כלל היה זה ליום או יומיים לכל היותר, הוא לא יכול היה להיפרד מהספרים שלו לזמן ארוך יותר, ואם השואל לא עמד בהתחייבות ולא החזיר את הספר בזמן שקצב לו אבא מראש – לא היה לו סיכוי לקבל ממנו ספר בהשאלה פעם נוספת…
"התכונה הזאת של השמירה הקיצונית על הסדר, לא נעלמה כמובן גם מעיניו של הדוד שלנו, מרן הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א. היה נוהג לבוא לאבא מידי יום שישי והם היו לומדים בחברותא.
"מנהגה של אמא היה כמובן לארח בכבוד את הגיס שהגיע לביקור והיא תמיד היתה מגישה לשולחן צלחת עם כמה פרוסות עוגה וכוס של שתיה חמה.
"הגר"י זילברשטיין היה מקבל את העוגה בתודה, מברך וטועם, וברגע שהוא היה מסיים לאכול, היה קם ממקומו לוקח את הצלחת עם הכוס וממהר להחזיר אותן למטבח כשהוא מכריז: "מהר מהר לסלק את כלים מהשולחן, הרב לא יכול לסבול את חוסר הסדר הנורא הזה שיש כוס מיותרת על השולחן".
"הוא היה עושה את זה בחביבות המיוחדת שלו, זה היה חצי בצחוק, לעשות שמח בבית, אבל זה באמת היה ככה, הוא היה מאוד משתדל שלא יהיו חפצים מיותרים על השולחן.
"למעשה, היה רבי יצחק מגיע בכל פעם עם השאלות המעניינות שלו, ותמיד כשהוא היה לומד עם אבא היו מתפתחים ביניהם דיונים מאוד מעניינים בכל פעם. אבא אהב את הגר"י זילבשרטיין יבלחט"א אהבת נפש, הוא ממש היה שמח מאוד לקראתו בכל פעם, זה היה ממש מחזה מרתק לראות את זה, אשרי עין ראתה אלה!".