הרב יהושע לייבזון
כשבחג הפסח אנו מקיימים את מצוות 'והגדת לבנך' וכשיום הסתלקותו של מרן בעל 'שבט הלוי' חל בליל הסדר, חשבתי שאין ראוי יותר מלכתוב רבינו בעל 'שבט הלוי' הגר"ש ואזנר זצוק"ל. מרן בעל 'שבט הלוי' העמיד מאות תלמידים מורי הוראה בישראל במשך השנים. רובם הגדול הם 'תלמידי-תלמידים' שנעשו במרוצת השנים מרביצי תורה ויושבי על מדין, ראשי ישיבות רבנים ומו"צים המכהנים בקהילות הקודש.
הלכתי לחפש קצת בארכיונים וספרים ומצאתי ראיון מרתק שהרב טוביה פריינד, ראיין את אחד מהתלמידים שזכה לקירבה וחיבה מיוחדת, הקשיב ולפלפל עמו בדברי תורתו.
הראיון נערך לפני כמה שנים, אבל הוא מרתק גם היום והנה חלקים לפניכם:
אחד המיוחדים שבהם, הוא הגאון החסיד הנודע רבי שמואל דוד גרוס שליט"א, רב חסידי גור באשדוד, שזכה לקירבה וחיבה מיוחדת מרבינו. שנים רבות היה ושהה בקרבתו, הקשיב ולפלפל עמו בדברי תורתו, במיוחד בימים ששימש על ידו בהוראה טרם עלה לכהן פאר ברנות אשדוד, האיר לו רבינו במאור פנים. ידוע ביטויי החיבה ואהבה שהשמיע והרעיף רבינו לא אחת על תלמידו הנאמן: 'מיר האבן אים אויף מיין הארץ'… 'יש לנו אותו על לבי….'
שנים רבות היה הגרש"ד גרוס שליט"א בקשר תמידי עם רבו שלימדו הוראה, בכל השנים שאל מפיו ובכתובים שאלות בכל מכמני הוראה והלכה, בהם חמורות שבחמורות שנתעוררו בתקופת רבנותו כרב הקריות באשדוד. רבינו היה עונה לו תשובות נהירות ובהירות. תשובות אלו חרט הרב שליט"א, בעט זהב על גליונות, והם עמדו ללימוד רעיון בפסיקה ההלכתית. ב'נועם שיח' מיוחד עמו, ביקשנו לעיין בתשובות אלו שרשם, מה אורו עינינו באוצר הבלום הנמצא תחת ידיו, מסודר וממוספר להפליא.
כשביקשנו מהגאון רבי שמואל דוד הכהן גרוס שליט"א, לספר על הימים הנעלים במחיצת רבינו, נענה ואומר: "איננו מסוגלים לשכוח את השעות הנפלאות שזכינו להתבשם במחיצתו של הרב זצוק"ל בשנים שעברו. אלו היו שנים מופלאים בהם זכינו לקירבה מיוחדת כמו אב ובן. לא אגזים כי בהלכה הוראה הוא בשבילנו כאבא. הביטוי החי של אהבה עמוקה זו כמו הייתי למששו בידיים, בהתייחסות האבהית שהיה מתייחס אלי מרן רבינו זצוק"ל".
מתי החל הקשר המיוחד?
"היה לאחר נישואי, התגוררתי בבני ברק בסמוך למעון ביתו של מרן הגר"ש ואזנר זצוק"ל. תל תלפיות שהיו פונים שם בכל דבר וענין. הייתי בא רבות לביתו ופתר לי את כל השאלות. זה היה טרם פתח את בתי ההוראה, שהיה עונה בביתו. היה לו שעות של 'קבלת־קהל', בהיות כי לצד היותו רב ומורה הוראה, היה עיסוקו הרוחני גם כ'ראש ישיבה' גדולה. אך גם שלא זמן קבלת קהל היה משיב לשואליו בדבר ה' זו הלכה בכל עת ועונה. מאז זכיתי להתקרב אליו.
"זכורני שבתקופה הראשונה, לא ידעתי עדיין על שעות ה'קבלת קהל', הגעתי ודפקתי על דלת ביתו, רבינו ניגש ופתח, הזמין אותו פנימה, תוך שעונה לי בלחש כי אדע לשאול לבוא גם בזמני 'קבלת קהל', ופנה לענות לי על שאלתי. כלל לא הרגשתי שבא להעיר על השעה בה הגעתי. אלא שאדע, כי יש לי עוד זמנים שאוכל להגיע".
גאון ההלכה וגאון הענוה
"בתקופות הראשונות הייתי מתקשר אליו לטלפון, הצעתי את השאלות, רבינו הקשיב ושמע וענה מיד את התשובות. היה פעמים שביקש קודם דעת איך אני פסקתי, ולאחר מכן היה מפטיר בענותנותו: 'אם ככה פסקת אני מצטרף'… לא אוכל לתאר את הענוה הגדולה. 'הוא מצטרף לפסק שלי'… זה הרי לא יאומן. 'פוסק הדור' מצטרף אלי? אבל זה היה רבינו גאון ההוראה וגאון הענוה, בכל בחמימות אבל בכזה פשטות".
ממשיך הגרש"ד שליט"א בנועמו ואומר: "הלימוד בהוראה מרבינו, היה גם ממידותיו הנאצלות. סבלנותו ומאור הפנים שקיבל את כל אדם. השואלים ב'זכרון מאיר' רבים יותר מכל מקום אחר. כולם ידעו כי מדובר בגאון ו'פוסק' ענק חסידים ואנשי מעשה אשר השו"ע ונושאי כליו נר לרגליהם, בני תורה, ושאר 'עמך' בהם 'בעלי־בתים' שהקפידו על קלה כבחמורה, באו ושאלו שאלת חכם על כל צעד ושעל בחיים.
"לא אשכח פעם בשהותי אצלו, נכנס אחד והחל להטריד את רבינו בשאלות שונות ומשונות, אך רבינו ענה לו על כל שאלה ושאלה בנועם ובסבר פנים יפות. הלה לא נתן מנוח ושוב הקשה ושאל, אבל רבינו לאחר כל שאלה היה אומר לו: 'א גוטן טאג'. 'יום טוב'. אך הוא שוב, וכל פעם לאחר עניית התשובה, 'א גוטן טאג'. הענין של בין אדם לחבירו היה כל כך רגיש אצלו. הוא לא צחק מאיש על שאלה תמוהה או שאלה מוזרה. הוא נזהר ושמר לבל ייראה חלילה זלזול באדם השואל הניצב מולו. אלו היו מידות נשגבות מלבד גאונותו המפליאה שידע לנות ולנווט את התשובות לפי הנצבים מולו".
"את זה ראינו במו עינינו, האיך כיבד את כל אדם. היתה לו רגישות מיוחדת כלפי הזולת. לא יאומן האיך נזהר ושמר את עצמו שלא לפגוע באף אחד ולו במשהו. הנוהג היה אלו שהיו באים לעשות אצל שימוש בהוראה, שלא היו יושבים באותו חדר עמו, שלא כפי הנהוג היום שהתלמיד המשמש בהוראה יושב יחד עם הרב ומעיין יחד עמו בשאלה.
רבינו הגר"ש ואזנר זצוק"ל מתוך הרגישות שהיתה לו כלפי השואלים, היה מושיב את התלמיד במרפסת מקורה סמוך לחדר בו קיבל את הפונים, היה מקבל את השואל ביחידות, לאחר ששמע וראה את השאלה, קם, יצא אל התלמיד במרפסת להציע בפניו את השאלה ולשמוע מה תהיה תשובתו, ולאחר מכן היה פוסק הוא. הוא לא הסכים שהתלמיד ישב עמו באותו חדר בשעת שהשואל מציע בפניו את השאלה, מפני הרגישות שהלה יתבייש. לא היה מושג שיושבים בשעת ההוראה בבת אחת".
מתי זכה הרב לעשות שימש אצל מרן הרב ואזנר?
"כעשר שנים לאחר נישואי עשיתי אצל ושימוש. זה היה בשנת תשל"ח, שנה טרם באתי לאשדוד. וזו היה שנה אחרונה שעשו אצלו שימוש. אני הייתי מהאחרונים שזכו לעשות אצלו שימוש בהוראה. לאחר מכן בשנת תש"מ, לאחר שעבר את הארוע הלבבי, פתח את בתי ההוראה ושם ענו בהוראה הרבנים הגאונים רבי משה שאול קליין שליט"א ורבי יעקב מאיר שטרן שליט"א.
"בשנים אלו נתרבו השואלים, ולא היה יכול לשאת את הכל לבדו. בתקופה ששימשתי אצלו בהוראה נדהמתי לראות כי באו לשאול אצלו כל החוגים והעדות ממש: ספרדים כאשכנזים, חסידים ויוצאי ליטא, יוצאי הונגריה ואשכנז או אמריקה וצרפת – גם בטלפון ובכתב. ורבינו אינו משאיר אף שואל בלא תשובה, מסביר פנים תמיד לכל דורש ומבקש, משיב בע"פ ועונה לפונים אליו, ראו את הגיוון הרב שבקהל מעריציו".
תשובה ללמד זכות על ישראל
מציין הגרש"ד שליט"א: "הנני זוכר שפעם שאלתי אותו שאלה ששואל אחד שאל אותי, והקלתי. והיתה לי קצת נקיפת מצפון על כך שהקלתי. אך רבינו הצדיק את הפסק שהקלתי. אמרתי לרבינו שהרגיע אותי בזה, אמר לי: 'אזוי האב איך ליב'… – 'כך הנני אוהב'… הוא לא אהב את החששות שעלו לאחר פסיקת הפסק. אלא בכל מה שפסק היה עומד איתן אחר פסקו".
"היו דברים שרבינו פסק להקל בדווקא וחיפש דרכים ללמד זכות על ישראל.
הידיעה כי עומדים במחיצת ענק
שאלנו את הרב: האם באותם שנים לפני שלושים וחמש שנה, בהם זכיתם לקרבה המיוחדת, ידעו כבר כי הוא יהיה 'פוסק הדור?
"ידענו על גדלותו. אספר, כי בילדותי למדתי בת"ת יסודי התורה בתל־אביב. המחנך והמלמד שלי היה הגאון הישיש רבי משה טורק זצ"ל, ממנו קניתי רבות. הוא היה בבחינת ספי ליה כתורא. הוא מילא את התלמידים בידיעות התורה. והיה מאד מקורב למרן הגאון בעל ה'חזון איש', ממנו קיבל הרבה מדרכי החינוך.
"עכ"פ, הוא התגורר בשכנות עם רבינו, גאב"ד זכרון מאיר קרוב לשישים שנה ויותר. הוא עוד הכיר את רבינו בבחרותו בוינה, לפני שהתחתן עם בית הרב גלבר. שאימו התגוררה בוינה וביקר רבות בצעירותו בוינה. וסיפר לנו כבר אז, על ההתמדה הגדולה שלו שהיתה באופן מפליא.
הרב רשם בגליונותיו גם תשובות שקיבל מרבינו בטלפון?
השתדלתי לרשום את הכל מיד עם שמיעת הדברים".
הרי כל תשובה הינה פנינה מיוחדת. אבל איזה שיחה עם רבינו חקוקה אצל הרב באופן מיוחד?
"יש הרבה כאלו, שהנני משתדל לשומרם חקוקים במוחי וליבי. אבל לא אשכח את השיחה המיוחדת שהתקשרתי בערב יום הכיפורים לאחל לרבינו 'גמר חתימה טובה', וביקשתי שגם הוא יברך אותי בברכה הזו, אז החל רבינו לבכות בטלפון התבטא ואמר לי: 'איך האב דיר האפן הארץ'… הדבר מאד ריגש אותי, וקול זה עדין מהדהד באוזני…
(מתוך 'המודיע אייר תשע"ה)