יעקב א. לוסטיגמן
מזה שנים רבות, מציקה לי שאלה מסוימת במגילת אסתר. חז"ל הקדושים אומרים שלהמן היו לא פחות מ-208 ילדים, שנאמר ויספר להם המן את כבוד עושרו ורב בניו". 'ורב' בגימטריא 208.
ואני תמיד שאלתי את עצמי, למאי נפקא מינא? את מי זה מעניין כמה ילדים היו להמן הרשע?
תגידו, אתם יודעים כמה ילדים היו לאוסמה בן לאדן ימח שמו וזכרו? סביר להניח שלא.
יש לכם מושג כמה ילדים היו להיטלר ימ"ש? רובכם כנראה לא יודעים.
ולסדאם חוסיין? יאסר ערפאת? חסן נסראללה? ולדימיר פוטין? סתם סתם, הוא לא קשור לפה…
את מי זה מעניין כמה ילדים יש להמן הרשע? היו לו הרבה ילדים, היה לו הרבה כסף, וזהו, למה אנחנו צריכים יותר מידע מזה?
השאלה הזאת המשיכה להציק לי במשך שנים, עד שפעם אחת מינו אותי להיות ה'בעל קורא' בקריאת המגילה בבית הכנסת שלנו (לא באמת…).
אני קיבלתי עלם עצמי את התפקיד ברוב רצינות, התכוננתי רבות, חזרתי על המילים עם הטעמים עשרות פעמים מתחילת המגילה ועד סופה, ניסיתי לדקדק ככל יכולתי באותיות. עשיתי את המקסימום.
ואז גיליתי שיש משוכה אחת שאותה אני כמעט לא מצליח לעבור…
"ואת ויזתא… ע-אאאא ש-אאאאא רת…. בני המן".
כמה זה קשה לומר את המילה עשרת, ושהציבור ישמע אותך…
כמובן שלומר מילה אחת זה לא קשה, אבל כשהיא באה אחרי רשימה של עשרת בני המן ברצף ובנשימה אחת והיא צריכה להיות צמודה אליהם באותה הנשימה, היא כבר נאמרת בלי אוויר בכלל.
חשבתי לעצמי, "איזה מזל שלהמן לא היו 11 ילדים… הייתי מתעלף על הבימה באמצע קריאת המגילה…".
ואז נזכרתי שבעצם היו לו הרבה יותר מ-11 ילדים. היו לו 208 ילדים…
אלא מה, מתברר שהקב"ה עשה לנו נס גדול שביום שלושה עשר לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, היום אשר שיברו אויבי היהודים להרוג בהם, באותו יום רוב בניו של המן לא שהו בשושן הבירה, ולכן לא ביקשה אסתר המלכה שיתלו אותם על העץ, וממילא הרווחנו רשימה קצרה למדי של עשרה ילדים בלבד, כזאת שמתאימה פחות או יותר לסיבולת לב-ריאה של בעל הקורא הממוצע…
אלא מה, אין בעל הנס מכיר בנסו. רוב הקוראים פשוט קוראים מה שכתוב, עוברים את המשוכה, וממשיכים הלאה בלי לשים לב לנס העצום שאירע כשבני המן התפזרו בכל מלכות אחשוורוש ולא נשארו בביתם שבשושן הבירה…
לכן באים חז"ל ולוחשים לנו על האוזן… "היו לו 208 ילדים… באותו יום התחוללו לא פחות מ-198 ניסים, כש-198 מבניו של המן הרשע יצאו משושן הבירה ומצאו את מותם בשאר מדינות המלך…".
עכשיו כבר מובן היטב מדוע הוצרכו חז"ל לגלות לנו את הסוד המיותר לכאורה.
**
ועכשיו אני רוצה לשאול אתכם שאלה חשובה. למה באמת? בזכות מה זכינו לכזה נס גדול שרוב בניו של המן יצאו מהעיר לפני מותם?
על כך אני רוצה לספר לכם סיפור האמיתי שהתחולל לפני שבוע וחצי בערך, בביתו של איש 'דרשו' הרב יוסף קדיש פרידמן, וגם התפרסם בהפותח בימים האחרונים…
וכך הווא גופא דעובדא:
הילד בן השנתיים לא ישן טוב בתקופה האחרונה. הוא מתקשה להירדם… זה קורה לכולנו, יש לנו דאגות של תשלומי משכנתא, שידוכים לילדים, קידום תורים בגמ"ח המרכזי ותככים בעבודה מול הבוס ושאר העובדים.
מה חשבתם? בגלל שהוא בן שנתיים אין לו דאגות? אז תדעו לכם שדאגות יש בכל גיל. מי אומר שמחר הדייסה בבקבוק תהיה חמה מספיק? אולי ייגמרו חבילות ה'מטרנה' בסופר מרקט הקרוב? ובכלל, אומרים ש'אוונט' הפסיקו לייצר מוצצים, זאת אומרת שהוא יהיה חייב להתרגל למוצץ של 'אינפניטי'. אולי אתם לא כל כך מבינים בזה, אבל שתדעו שזה נשמע מאוד מלחיץ, לפחות כך הילד חווה את זה בעולם הרגשי הפנימי שלו!
"הלכנו לרופאים", מספר הרב פרידמן, "עשינו בדיקות. הילד בריא ושלם, לא קרה לו כלום ב"ה. הדלקנו נר לרבי מנחם מנדל בן ר' יוסף לרבי ישעיה בן ר' משה ולרבי נחמן בן פייגא. הילד ממשיך לבכות בלילות…
"ואז יום אחד קרה משהו מאוד מלחיץ, הקטנצ'יק ניצל רגע של חוסר תשומת לב, הצליח להיכנס לחדר הרחצה, מצא בקבוק של 'סבון בועות' ושתה אותו בהנאה מרובה.
"לא ברור לנו אם הוא שתה רבע בקבוק או חצי בקבוק, אבל זה די ברור שיצאו לו הרבה בועות מהפה…
"נלחצנו מאוד, הילד נראה רגיל לחלוטין, אבל… מי יודע מה הסבון הזה עלול לעשות לו…
"רעייתי התחילה להתפלל בדמעות, ואני התקשרתי למרכז ההרעלות של בית החולים רמב"ם בחיפה וביקשתי הכוונה.
"במרכז ההרעלות אמרו לי שזה תלוי בתגובות. אם הילד מתנהג כרגיל, הוא לא מקיא ואין שום שינוי בהתנהגותו, הכל בסדר, אות היא שהסבון הזה אינו רעיל ואפשר להמשיך בשגרה, אבל אם חלילה הוא יקיא או יגלה תסמינים של חוסר נוחות קיצונית – מיד לבית החולים ללא שיהוי…
"כשאשתי שעה את זה, התפילות שלה התחזקו עוד יותר… גם אני הצטרפתי, ועמדנו זה בקרן זווית וזו בקרן זווית. הקב"ה שמע את תפילותינו צדיקים בני צדיקים, והילד המשיך לתפקד כרגיל כאילו לא קרה דבר, ברוך הוא וברוך שמו.
"ואז, בלילה קרה דבר מעניין. השכבנו את הילד לישן, והוא נרדם מיד, ישן וישן וישן – 12 שעות ברצף. אפילו פעם אחת לא התעורר לבכות בלילה. וזה אחרי חודשים שבהם הוא סובל מנידודי שינה כל לילה מחדש, ואנחנו צריכים לקרוא לפניו את כל ספרי הזיכרונות עד שיירדם בשעה טובה.
"קמתי בבוקר, אמרתי 'מודה אני', נטלתי ידיים, התמתחתי, ואז חשבתי לעצמי.. מה קרה כאן? איך בדיוק הלילה נפתרה הבעיה?
"ההסבר שלי מאוד פשוט. התפללנו. התפללנו שהילד יהיה בריא ושלם ושלא יאונה לו כל נזק. התפילות עזרו למנוע הרעלה חלילה, ועל הדרך הם פתרו לנו עוד כמה בעיות, כמו בעיית נידודי השינה. כי התפילה יש לה כח עצום והיא משיגה הרבה יותר ממה שחשבנו מלכתחילה להשיג באמצעותה".
ההסבר הזה של הרב יוסף קדיש פרידמן, פותר לנו גם את השאלה שלנו… עם ישראל התפלל להינצל מאחשוורוש ומהמן, ועל הדרך התפילה גם עזרה לדורי דורות, שנוכל להגיד את כל הבנים שנתלו על העץ בנשימה אחת, ולהישאר בחיים.
שיהיה לכולנו פורים כשר ושמח!