יוחנן וסרמן
בשורות הבאות אספר כאן סיפור אמיתי כפי ששמעתיו מחבר קרוב, החפץ בעילום שמו, ושמכיר את הסיפור באופן אישי:
"מעשה בתלמיד חכם מבוגר, איש יקר מאוד, בן עליה אמיתי, עובד ה' מנעוריו המפורסם בירושלים כמרביץ תורה באחת הישיבות החשובות בעיר.
"אותו תלמיד חכם צעד ברחובה של עיר, כשהוא שקוע בלימוד, כדרכו מימים ימימה, ופתאום מגיע כמו משום מקום אברך צעיר שרכב על אופניים חשמליים, וברגע של חוסר זהירות התנגש בעוצמה אדירה באותו תלמיד חכם, והפיל אותו על הרצפה בחבטה אדירה.
"מאחר ומדובר באדם מבוגר, הנזק של כזאת מכה הוא כמובן משמעותי מאוד, ואכן, האיש פונה מהמקום כשהכרתו מעורפלת מעט, ובבדיקות התברר שהוא שבר את אגן הירכיים, מה שמצריך כמובן תקופה של אשפוז ולאחר מכן החלמה ממושכת, כולל פיזיותרפיה ועוד.
"עד כאן מדובר בסיפור שגרתי למרבה הצער. כבר היו מקרים חמורים כאלו שבהם אנשים רכובים על אופניים, או על אופניים חשמליים התנגשו באחרים וגרמו להם נזקים חמורים מאוד. במקרים אחרים זה הסתיים אפילו גרוע יותר רח"ל.
"אבל בסיפור הזה יש עוד חלק קטן, שהופך אותו לסיפור גדול…
"אותו יהודי בן עלייה, כששכב שם, על הקרקע, אחרי שנחבט בה בעוצמה רבה, הבחין ברוכב האופניים שמיהר לגשת אליו כדי לדרוש בשלומו. הוא זיהה אותו לפי הקסדה שהיתה על ראשו, ולפי ההתנצלות שכמובן מיהרה לבוא מעמוק הלב.
"אני מוחל לך בלב שלם", אמר היהודי המבוגר לרוכב האופניים. "שמעת? אני מוחל לך. עכשיו תסתלק מכאן מהר לפני שתבוא המשטרה ויתחילו לחקור אותך. חבל שתסתבך. תברח מכאן מהר!!!".
רוכב האופניים כמובן שעה לעצתו של היהודי המבוגר, ונעלם מהמקום במהירות, כשבינתיים מערפלת הכרתו של היהודי המבוגר, מעוצמת הכאב הנורא שחווה באותם רגעים…
"כך זה כשיהודי מרגיל את עצמו לחשוב תמיד על הזולת", אומר איש שיחי, "הוא חווה הרגע את אחד האירועים הקשים ביותר בימי חייו, עצמותיו שבורות, הוא סובל כאב נורא ואיום, הכרתו הולכת ומתערפלת, אבל מה הכי חשוב לו באותו רגע? לדאוג לאברך צעיר, שלא יסתבך, ולא סתם אברך, אלא אותו אחד שפגע בו וגרם לו לכל הצער והנזק הנורא הזה!".