"נתתי כסף השדה קח ממני" (כג, יג)
הגמרא בתחילת מסכת קידושין אומרת, שלומדים שאשה נקנית בכסף משדה עפרון: "וכסף מנא לן? גמר קיחה קיחה משדה עפרון, כתיב הכא: 'כי יקח איש אשה', וכתיב התם: 'נתתי כסף השדה קח ממני'".
נשאלת השאלה: חז"ל לא מצאו מקום אחר ללמד ממנו דין קדושי אשה רק מבית קברות? מה הביאור בזה?
אלא, ישנם סוגים שונים של מכירה:
אדם שמוכר קרקע שירש מאבותיו, אף על פי שהוא מקבל כסף בעבורה, הריהו עצב. סוף סוף הוא נפרד משדה של אבותיו. לעומתו, הקונה שמח. אמנם הוא שילם כסף אבל זכה בנדל"ן.
יש מקרה הפוך, בו המוכר שמח והקונה עצוב: המוכר שדהו מפני רעתה. המוכר שמח, סוף סוף הצליח להיפטר מהשדה שרק הסבה לו צרות. לעומתו, הקונה, שמתוודע מיום ליום לחסרונותיה של השדה, עצוב.
שדה עפרון היה המקח היחיד מסוגו, שגם המוכר וגם הקונה היו שמחים בו עד עולם. עפרון, שקיבל עבור השדה ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר, היה בטוח שעשה את עסקת חייו. הוא שמח על כך שהצליח לגרוף הון כה רב על אדמת טרשים שאינה שווה כמעט כלום. גם אברהם שמח על כך שעשה את עסקת חייו, ורכש את המקום הקדוש הזה, שכל הון שבעולם לא ישווה לו.
לפי המבואר בחז"ל, כל חייו ניסה עפרון לזרוע בשדה זרעים, או לטעת בה אילנות, אך שום דבר לא הצליח לו. הוא הגיע למסקנה שאדמת טרשים שכזו איננה מיועדת לגידולים, ורצה להקים עליה בנין. דא עקא, גם את זה הוא לא הצליח. בלילות הוא היה שומע קולות של מזיקים, מלאכי חבלה, שדים ורוחות. אף אחד מתושבי חברון לא רצה אפילו לעבור דרך השדה הזאת. לא היה לו, לעפרון, קצה של מושג איך מתפטרים מהמערה הזאת.
והנה הזדמנה לו עסקת חייו: אברהם מעונין לרכוש ממנו את המערה. עפרון היה בטוח שאברהם, נשיא אלוקים, איבד את שפיות דעתו. אדם שפוי לא יקנה מערה כזאת, מקום חושך וצלמות, שאינה ראויה לשום דבר, ועוד יהיה מוכן לשלם עליה מחיר הזוי של ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר. יש כל מיני חשבונות כמה שווים אותם ארבע מאות שקל כסף בימינו, ובכל מקרה מדובר על מיליונים! עפרון היה בטוח, אפוא, שהתמזל מזלו והוא עשה את עסקת חייו.
לעומתו, גם אברהם היה בטוח שעשה את עסקת חייו. מקום בו קבורים אדם וחווה, מקום שהוא הפתח לגן עדן, מקום שכל התפילות של עם ישראל עולות דרכו – שווה כל הון שבעולם.
גם המוכר וגם הקונה היו שמחים בעסקה שעשו, עד סוף ימיהם.
לימוד זה חשוב ביותר גם לעניין הקידושין. כל חתן וכלה הבאים להקים את ביתם צריכים לחשוב: "עשיתי את עסקת חיי"! כך יחשוב החתן על הכלה, וכך תחשוב הכלה על החתן. זהו המתכון לחיים טובים ומאושרים.
(רבי מאיר צימרוט שליט"א – נאה דורש)