אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתוֹת חֲצֵרוֹ… וְאֵינוֹ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לַעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ, אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה… (רמב"ם הלכות שביתת יו"ט פרק שישי הלכה יח)
הרבנית ברזם תחי', אחותו של רבינו הגר"ח קניבסקי זצוק"ל סיפרה, שיום שישי אחד הגיע רבינו לביתה ולפתע נשמעו צעקות חזקות, דפיקות ובלגן גדול מכיוון חדר המדרגות. היא פתחה את הדלת וראתה שכל השכנים בבניין ירדו, היה שם אדם משובש בדעתו. כשהבחינה בדבר נכנסה מהר בחזרה לביתה וסגרה את הדלת.
רבינו שמע את הצעקות ושאל אותה מה קורה שם. אמרה לו הרבנית, יש שם אדם משוגע שצועק ומשתולל. אמר לה רבינו, תפתחי את הדלת. אמרה לו הרבנית ברזם, אני מפחדת. הרגיעה רבינו ואמר, אין צורך לפחד. הרבנית ברזם אף הוסיפה וסיפרה כי גם אביהם, מרן הסטייפלער זיע"א, לא היה נרתע מאנשים משוגעים שנשתבשה עליהם דעתם, ה"י.
פתחה הרבנית ברזם את הדלת ולתוך הבית נכנס אותו יהודי מר נפש, בצעקות עזות, כשהוא דורש דברים ומדבר בקולי קולות. ורבינו שומע אותו ויושב ושותק. וכך חולף זמן רב והדבר לא נגמר, הוא דורש ואומר את כל צעקותיו ורבינו מקשיב לו ושותק.
בשלב מסוים הגיע אל הבית רבי בערל ויינטרוב, ידידו של רבינו משכבר הימים עוד מימיהם בישיבה, ואומר שהרבנית בת שבע ע"ה שלחה אותו מהבית לקרוא לרבינו, שכן כבר הגיע לביתם יבלחט"א הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א שהיה לומד עם רבינו בקביעות מדי יום שישי. אולם רבינו שמע ושתק, והמשיך לשבת עם אותו יהודי מר נפש.
עברה עוד חצי שעה, הרבנית שלחה עוד שליח ומסרה שלא נעים לה שרבי יצחק זילברשטיין ממתין זמן רב שיבוא ללמוד עמו, והיא יודעת עד כמה חשוב לרבינו הלימוד הזה. הם היו לומדים יחד מדי יום שישי למעלה משישים שנה. ורבינו שוב שומע, ממתין וממשיך לשבת עם אותו יהודי.
עבר זמן, עד שאותו יהודי הלך ורק אז נפנה רבינו ללכת במהירות לביתו. שאלה אותו הרבנית ברזם, מדוע ישבת עמו כל כך הרבה זמן וראית צורך לפנות מזמנך היקר והמדוקדק על חשבון החברותא עם רבי יצחק זילברשטיין ועל חשבון סדרי הלימוד? והרי ידוע עד כמה כל שניה הייתה מחושבת ומדוקדקת בסדר לימודיו של רבינו.
אמר לה רבינו משפט מצמרר: אותו יהודי מר נפש, כשהתחיל לצעוק, המשפט הראשון שאמר הוא: "אף אחד בעולם לא רוצה לשמוע אותי". אמרתי בליבי, אני אשמע אותו. וכך נשאר רבינו זמן רב כל כך להקשיב לו, משום שכשיהודי מר נפש שאומר אין מי שישמע אותי, רבינו ישמע אותו.
כך נהג כל ימיו למען כל יהודי בכל בית ישראל, לא משנה אם הכירו או לא הכירו כלל, לא משנה אם הוא אדם פשוט או מכובד, כאשר יהודי היה זקוק לישועה ולשפוך את ליבו, מצא נחמה אצל רבינו. רבינו הרגיש שזה תפקידו בעולם, לעזור לכלל ישראל.
(הרב יעקב ישראל קניבסקי שליט"א, מגזין 'במה')