לעיתים אנו מפחיתים בכוח של תפילה. חשים שלא ראוי להתפלל על דברים 'קטנים' לכאורה, או גרוע מכך מניחים שתפילתנו לא נשמעה ולא נענתה. אבל לעיתים הקב"ה מאיר את עיננו ומלמד אותנו כיצד הוא שומע לכל דבר וכיצד רק לו לבדו ראוי להתפלל על כל דבר וענין.
לפנינו סיפור ששמענו מבעל המעשה אברך חשוב המתגורר בבית שמש:
"מתחת לבניין שבו אני מתגורר ישנה חניה פתוחה המובילה אל חניון מקורה. וכפי שרגיל בהרבה ממקומות מושבותיהם של אנ"ש, הרי שהחניון המקורה הוא בעצם מעין מרכז מסחרי, שבו חונים תחת קורת גג אחת, משרדים, חנויות ועוד. הפעילות הזו משפיעה כמובן גם על החניה הפתוחה שכאמור מובילה אל החניון המקורה, שכן היא הומה ועמוסה מאוד.
"כל זה", הוא ממשיך, "לא מפריע לי במיוחד. אדרבה, זה מסייע לי בשורה ארוכה של דברים שנמכרים ממש מתחת לביתי. עם זאת, המרפסת שלי משקיפה על החניה הפתוחה וההומה שמשמשת גם למכירת החסד השכונתית והפכה במשך הזמן מלוכלכת ומטונפת בצורה שאין לתאר. העירייה מצידה לא טרחה אף פעם לשלוח לשם ניקיון, משום שלשיטתה החניה הזו היא שטח פרטי ולא ציבורי (על אף שבפועל אין שטח ציבורי ממנה) והאחריות עליה מוטלת על דיירי הבניינים שחונים מעליה. כבר אירע שהעירייה אפילו קנסה אותנו בהזדמנות אחת בשל מצב הניקיון המדורדר. ומאחר שישנם הרבה שותפים לקדירה הזו – קשה היה עד בלתי אפשרי לארגן שם ניקיון.
"בהזדמנות מסוימת הבחנתי שהחניה המטונפת עולה לאשתי בבריאות. לשכור פועלים שינקו אותה היה מעל לכוחותיי, ואף שמפעם לפעם נערכו במקום מבצעי ניקיון, היא עמדה רוב הזמן מלוכלכת להחריד – מה שהפריע לאשתי בצורה שקשה לתאר. ובעוד אני אומר לעצמי 'מה אפשר לעשות', היא עשתה מה שבאמת אפשר לעשות והתפללה לבורא עולם על הנושא שכל כך הכאיב לה.
"עברו כמה שנים והנה לאחרונה אני מבחין שאחרי שנים של הזנחה, מתקיימת במקום פעילות ניקיון מסיבית ממש אחת לשבוע. החניה שהייתה סמל של טינופת נעשתה כמעט מצוחצחת.
התברר שרופא פלוני בחר מכל המקומות בעולם לפתוח קליניקה בדיוק בחניון המקורה. ומאחר שהרופא האמור הוא פדנט, לא נאה לו שהמבוא לקליניקה שלו ייראה כמו שנראתה החניה שלנו במשך שנים, והוא דואג מדי שבוע שהמקום ינוקה, אפשר לומר כמעט יקורצף.
"למסקנה", אומר בעל המעשה, "יש כאן שני שיעורים חשובים. ראשית כל, אנחנו לא מפנימים מספיק מה הכוח של תפילה. החניה מלוכלכת? נראה לנו נושא שולי מדי בשביל לבקש עליו מאבא שבשמים שמוכן לשמוע כל תפילה ולמלא את חסרוננו גם בדברים שאנחנו רואים כקטנים ולא חשובים. שנית", הוא ממשיך בהתרגשות, "יש כאן שיעור בצורה שבה תפילה מתקבלת. החובות הלבבות בשער הביטחון מלמד על 'סיבות קרובות וסיבות רחוקות' ובמילותיי, אם יורשה לי: מאחר שהקב"ה מנהל את העולם בדרך הטבע, הרי שגם החניה המלוכלכת שהעיקה על אשתי הייתה צריכה פתרון בדרך הטבע. וכך גולגלו משמים שורה של סיבות רחוקות שבסוף יהפכו לקרובות – אותו רופא מחליט מכל העולם לפתוח קליניקה מתחת לבית שלי, להזדעזע מהניקיון של החניה שמובילה אל המשרד שלו ולקום ולעשות מעשה.
"הלקח מהסיפור הקטן, אבל החשוב הזה הוא שאין כזה דבר תפילה שלא נענית. עם זאת, לפעמים צריך לתת זמן לדברים להתנהל בתוך דרך הטבע, ואם פותחים את העיניים רואים את מה שמלמדים אותנו רבותינו לכל אורך הדורות – שכל הטבע הוא כולו נס".
(אור לישרים – מפי בעל המעשה)