הרה"ק רבי מאיר מדזיקוב זי"ע נולד בשנת תקע"ט לאביו הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע. בצעירותו זכה להתחנך על ברכי זקנו הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ, וכן דלה ממימיהם של דודו הרה"ק ר' אשר ישעיה מראפשיץ והרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זי"ע. זקנו כינהו כבר בילדותו "הגאון שלי". שמו יצא לתהילה, וגדולי תורה הריצו אליו שאלות בהלכה, חלקם הודפסו בשו"ת "אמרי נועם".
בשולחנו הטהור של כ"ק מרן אדמו"ר ה"ישועות משה" מויז'ניץ זי"ע, ביומא דהלולא קדישא ח' תמוז, סיפר הרבי:
בצל זקני הקדוש ה"אמרי נועם" זי"ע הסתופף אברך אחד אשר התפרנס מאספקת תבואה לצבא. היה לו "זכיון" אצל אנשי הצבא, שכל התבואה הנצרכת להם תירכש אצלו. יום אחד נסע ה"אמרי נועם" זי"ע להתארח באחת העיירות וחסיד זה נסע עמו. בהגיעם אל היעד, התאכסן שם זקני הקדוש האמ"נ זי"ע בביתו של אחד החסידים, אשר ערך מיד סעודה גדולה לכבוד הרבי, כשאברך זה (בעל ה"זכיון") עומד מאחורי הכסא הקדוש של רבו.
באמצע הסעודה נכנס פנימה יהודי, אשר היה מלשין והכאיב הרבה ליהודים. בתום הסעודה פנה זקה"ק האמרי נועם זי"ע אל המלשין ושאלו: מהי פרנסתך? המלשין התחמק מלומר מהי פרנסתו (וכי יאמר לרבי שהוא מתפרנס ממלשינות?).
לפתע פנה זקה"ק זי"ע אל המלשין ושאלו: האם אתה רוצה לרכוש "זכיון" לאספקת תבואה לצבא?
מששמע החסיד בעל ה"זכיון" את שאלת זקה"ק זי"ע חשכו עיניו, הוא הבין מיד כי רבו רוצה שה"זכיון" ימסר לידי המלשין, וממה הוא יתפרנס?
המלשין השיב מיד שהוא מוכן לרכוש, וזקה"ק האמרי נועם זי"ע פנה מיד לאחור אל בעל הזכיון ואמר לו: הוא המלשין מוכן לרכוש ממך את הזכיון, מכור לו אותו עוד היום.
החסיד, ברגע הראשון נדמה היה לו כי עולמו חרב עליו. ללכת למכור את הזכיון? הלא הוא מכניס לו רווחים עצומים. ואולם, כפי שהיה אאמו"ר (בעל "אמרי חיים") זי"ע מתבטא, אצל חסידים שבדורות עברו, כל מילה שיצאה מפי רבם היה זאת בעיניהם כתורת משה, והחסיד עשה כמצוות רבו ומכר את הזכיון למלשין תמורת סכום סביר.
הימים ההם היו ימי מלחמה, הצבא היה זקוק לכמויות גדולות של תבואה, והמלשין רכש – למטרה זו – קרונות רבים מלאי תבואה. אך לפתע, כעבור תקופה קצרה המלחמה הסתיימה ובעל הזכיון (המלשין) קיבל הודעה מהצבא כי אין הם זקוקים יותר לתבואה, והזכיון בטל ומבוטל.
ומה היתה התוצאה? החסיד בעל הזכיון לשעבר לא הפסיד מאומה, ואדרבה עוד הרוויח כסף רב תמורת מכירת הזכיון, והמלשין קיבל אף הוא את חלקו וזכה בעונש הגון.
(טוב עין הוא יבורך, יישר כח לידידנו מזכה הרבים בספריו הנפלאים, הגאון רבי אהרן פרלוב שליט"א ששלח לנו את הדברים מתוך ספריו "זכרונם לברכה").
(גיליון 'מתיקות הדף היומי)