הרה"ח אהרן כהן
- חשבתי, שח בנעימות הגאון הגדול רבי נפתלי נוסבוים שליט"א עת זכיתי ללוותו בצאתו ממעמד הסיום הגדול ב'ארנה'. פעם שמעתי מיהודי שעבר את השואה, שבתחילת השואה שלח רבי מנחם מנדל מפאביניץ בן ה'שפת אמת' מכתב וביקש להעביר ולפרסם זאת בין כלל החסידים שהיו מפוזרים כלואים ומסוגרים בין ה'מחנות' הידועים לשמצה.
במכתב המיוחד כתב רבי מנחם מנדל הי"ד שלאחרונה ראה את אביו ה'שפת אמת' זצק"ל בחלום ושאל אותו על מהות הצרות והרדיפות. ואביו ענה לו ש'עת צרה ליעקב ושיתחזקו בלימוד התורה ברבים' כך שכל אחד במקומות ירבה בלימוד התורה ברבים.
הרב שליט"א נעצר לרגע ובפנים קורנות חתם; יש לך לימוד התורה דרבים גדול מזה?! ברוך השם כל כך הרבה יהודים לומדים ביחד בכל יום.
כל זה, ציין הרב והמשיך, חוץ מהמעלה הגדולה של לימוד ההלכה. כעת מסיימים ומתחילים מחזור חדש בלימוד 'הדף היומי בהלכה', הרי האר"י הקדוש אומר ש; הריעו לשם כל הארץ ר"ת 'הלכה'. שע"י לימוד ההלכה שבו לומדים כל ההלכות הנצרכות והנחוצות בחיים הגשמיים כמו הקימה בבוקר ודיני האכילה וכדומה כך שכל התנהגות האדם בגשמיות והארציות נעשה על פי ההלכה, אזי זוכים ומעלים את הכל לרוחניות.
ב. היה זה בהליכתי במעבר מכניסת הרבנים הראשית לכניסה לאולם הגדול. ואז הבחנתי בהם. אחד מהמנהלים הבכירים ב'דרשו' עומד לצד בחור מתייפח ומנסה להבין מה קרה לו. די מהר, קלטנו את הבעיה, הוא הגיע עם כרטיס וכלשון הבחור שהגיע אי שם מהצפון 'קיבלתי הכרטיס כדין'. אך, המקום היה מיועד רק לרבנים מבוגרים ולא לצעירים, ודאי לא לבחורים.
וכך, מצא עצמו הבחור שהגיע מרחוק, בוכה ומפחד, שמא הגיע לריק. בסייעתא דשמיא נפל לי רעיון לפיתרון והצעתי זאת. ואכן ברוך השם העניין סודר, בהצלחה.
אחרי עשר דקות, הבחנתי בשיחה שלא נענתה. ניסיון הלוך-ושוב עד שהצלחתי לתפוס את המנהל הבכיר. ואז בין רעשי הרקע המקהלה והקולות שמעתי אותו שואל; מה קרה? הבחור הסתדר בסוף?!
ואז קלטתי והפנמתי את סוד ההצלחה. 'דרשו' זה משפחה הגדולה בישראל, שכל אחד הוא כבן יחיד.
ג. במעמד הגדול, אחרי שהתחילו ניגוני השמחה, והציבור הגדול בלי עין הרע קם על רגליו בריקודי שמחה לכבוד הסיום, מראה נחשול 'חתני השמחה' שיצאו משורותיהם ומקומותיהם, שילשו וריבעו מעגלי שמחה מכל ולכל עבר, מכרכרים ומפזזים באושר וגיל, כשכל אחד בסגנונו ושמחת ליבו התרומם והתנשא, או אז קלטתי והפנמתי. כן. כל אחד יכול להצליח.
כלפי מה הדברים אמורים; אצל הרבה אנשים, במיוחד בתקופה שכזאת. בלב פנימה מורגש צביטה כואבת קצת. תראה הוא וההוא נבחנו על כל המשנה ברורה. 7 שנים ברציפות. 84 מבחנים בלי דילוג. והאמת, מחשבות כאלו לא מוסיפות הרבה מצב רוח מאושר, ואז מוצאים את ה'פיתרון' הקל;
תחילה בהיסוס מה, אחר כך משתכנעים לבד ברעיון העצמי, ובהמשך אף 'מוכרים' את זה לחברים; ישנם אכן אנשים עקביים, כאלו מסוג ה'יקה', שסגנון חייהם מסודר ומוקפד, הכל ישר והולך בתלם, מהזן הזה שכבר לא מיוצר בכמויות. אך אנחנו, רוב האנשים, העקביות זה לא הצד החזק שלנו. ואז פתאום הכל מסתדר. הם ימשיכו להיבחן ואנו נמשיך ב…
אמנם, במהלך השיחות והראיונות שזכינו להביא בשנים האחרונות, עלתה ונשמע הקריאה שהדברים מופרכים לגמרי, כשהנבחנים החשובים שחזרו את החשש והפחד הוודאי שהיה להם בתחילת הדרך, שהם לא יצליחו. אך בסוף בסייעתא דשמיא ברצון אמיתי והתקדמות עקבית למול היעד המאושר ששמו למול עיניהם זכו ועשו פרי.
כעת. במעמד הסיום. למול עיני ועיני כל ישראל ישבו בסך מאות 'חתני ההלכה' שזכו ונבחנו 84 מבחנים חודשים בלי דילוג או חיסור. האמת, פניהם היו אציליות, האושר קרן על פניהם. אך בפירוש אנשים נורמטיביים ורגילים לחלוטין, לאו דווקא עילויים או עקביים ומסודרים. אך בריקודם הפנימי כשרגליהם המנתרות וידיהם המתנופפות המריאו והגבירו את שמחת התורה בכל מרחבי האולם הענק, ראיתי ונוכחתי שהם אכן צודקים. צריך פשוט לרצות באמת.
ד. כשהשלמה מעשית נחתום; באחד מהמעמדים זכיתי ליישב ליד יהודי מבוסס ידוע ומוכר בציבור החסידי בארה"ב. היות שלא בקשתי רשותו לא אציין את שמו. בין פרק לפרק, התעניינתי בנימוס, מי הוא ומהיכן הוא. בהמשך, אחר שהתוודענו לידידים ומכרים משותפים, שיתף אותי בטבעיות, שבעבר התעניין אצלו מישהו מה הוא סבור באיזה וויכוח ציבורי שעלה לדיון בין הבריות.
רואים שעדיין אינך נבחן ב'דרשו', עניתי לו. מה הקשר. ביקש הלה להבין בתדהמה. ואז הסברתי לו, ברגע שאתה זוכה ומתחבר למסגרת מבחנים מחייבת, כל החיים שלך מקבלים משמעות אחרת לגמרי. כל סדר היום מקבל ערך אחר לגמרי. יש את הדברים הנצרכים לעשות במשך היום, כל אחד מה שמוטל עליו לעשות. אך כל שאר הזמן שבין לבין, נעשים מוקדשים למען המטרה הקדושה; להתקדם ולהצליח במבחן החודשי.
אישית, סיים הלה ברגש. אני זוכה ומציין כעת חמש עשרה שנה להשתתפותי במבחני ה'דף היומי' ב'דרשו'. הודו להשם, ציין בחמימות של יהודי אמריקה; לא חיסרתי אף מבחן, ולא היה לי בשום מבחן פחות מ 80%…