אליעזר (לייזר) רוט
כבר שבע שנים הוא נמצא בדרום אפריקה, שבע שנים של פעילות בלתי פוסקת לפיתוח וביסוס חיי היהדות ביוהנסבורג. את דרכו בארץ הרחוקה החל כר"מ בישיבה המקומית לצעירים, ובהמשך פרש מהתפקיד לטובת הקמת מרכז גדול לטיפול בבעיות חינוכיות, לימודיות ותפקודיות ובמנעד רחב של לקויות, בכל הקשור לחינוך וחיי קהילה.
בארץ היה הרב אלימלך גרטנר פעיל בארגון 'אחינו', מאז נסע לשליחות בדרום אפריקה הוא כמובן אינו יכול להמשיך את עבודתו בארגון, אבל הכלים שקנה כאן, בעת שעבד מטעם אחינו, כך לדבריו, הקנו לו את היכולת והביטחון להקים ארגון גדול של חברה ונוער, שם בארץ ניכר.
"האמת שהגעתי לכאן רק לשנה אחת", אומר הרב גרטנר, "להנהלת 'אחינו' הודעתי שאני יוצא לחל"ת למשך שנה, כדי לעשות שליחות של הרבצת תורה בקהילה החרדית ביוהנסבורג… אבל בפועל אני כבר נמצא כבר שבע שנים, ובכל שנה אני עושה שאלת חכם מחדש האם הגיע הזמן לחזור לארץ או שאני צריך להישאר כאן שנה אחת נוספת…".
הקהילה החרדית בדרום אפריקה אינה גדולה במיוחד: "ההערכות מדברות על כ-50 אלף יהודים המתגוררים בדרום אפריקה", הוא מסביר, "אבל מתוכם רק כ-5,000 מוגדרים כדתיים, ומספרם של החרדים קטן יותר באופן משמעותי.
"עם זאת, יש כאן משהו ייחודי שאין בשום מקום אחר בעולם ברמה כזאת: הזהות היהודית מאוד מאוד חזקה גם בקרב מי שאינם מוגדרים כדתיים.
"למעשה הקהילה היהודית בדרום אפריקה מורכבת מיוצאי ליטא שהשתקעו כאן עוד לפני השואה. אחרי השואה לא הרשו לפליטים יהודיים להגיע לכאן, השלטונות לא פתחו את הגבולות בפני יהודי אירופה, ולכן נשארה כאן אותה קהילה ותיקה שלא השתנתה הרבה.
"הם לא בהכרח יודעים הרבה על היהדות, אבל הם כן יודעים בבירור ובצורה מאוד מאוד חזקה שהם יהודים. זה מאפיין מאוד מרכזי באישיות שלהם, בהגדרה העצמית שלהם. לפני בר מצווה שולחים את הילד ללמוד איך עולים לתורה ואיך מניחים תפילין, יש לימודי יהדות בסיסיים ומהותיים גם בבתי הספר הלא דתיים, וכמו כן יש כאן תחנת שידור של הקהילה היהודית הלא דתית, אבל יש בה גם תכנים דתיים ואני עצמי משדר שעה בשבוע תוכנית על יהדות ומסורת.
"בכלל, לרפורמים והקונסרבטיבים אין בכלל מקום כאן", הוא מסביר. "הם לא סובלים את הזיוף. יכול להיות יהודי שאינו שומר תורה ומצוות למרבה הצער, אבל הוא לא יבוא ויתאים את התורה אליו לצרכים שלו ולהשקפת העולם שלו. הוא מבין שיש תורה אחת לעם ישראל. אל תעשה הצגות ואל 'תייפה' את היהדות באופן שיתאים לך".
כורח המציאות
את פעילות המרכז שבראשותו, מסביר הרב גרטנר בכורח המציאות: "כשישראלים שומעים על מנעד הפעילות הרחב שלנו, הם מופתעים. מה הקשר בין בעיות של קשב וריכוז לטיפול בילדים או במשפחות שנקלעו לתסבוכת וצריכות עזרה של גורמי מקצוע כדי להשכין שלום בין בני המשפחה…?
"בארץ, כשיש לך מיליוני יהודים ומתוכם מאות אלפי חרדים אפשר וגם צריך להקים ארגון נפרד לכל סוג של בעיה. יש ארגונים המטפלים בלקויות למידה ויש ארגונים המטפלים בבעיות התנהגות, יש מרכזי חוסן למי שחוו טראומות, ויש מאבחנים שפעילים ארגונים שלמים רק כדי לאבחן ילדים ובני נוער.
"אבל אצלנו הקהילה החרדית מונה בסך הכל כמה מאות נפשות והקהילה הדתית כולה סך הכל 5,000 נפש. המשמעות היא שצריך לרכז את כל הפעילות לארגון אחד בודד. לפני שהקמתי את הארגון לא היה פה בכלל מענה לבעיות הללו, ולא תמיד אפשר או רצוי ללכת לטפל בבעיות הללו אצל גויים שלא מבינים את התרבות וכו'.
"כמובן שאצלנו במרכז אנחנו מפעילים הרבה מאוד אנשי מקצוע, לכל בעיה ולכל עניין יש את איש המקצוע המתאים, הם כמובן עובדים בלי קשר גם עם לקוחות אחרים במסגרות אחרות, אבל הם גם עובדים באופן שוטף אתנו, רובם יהודים וגם אנשי המקצוע הלא יהודים הם כאלו שעובדי אתנו בקביעות ומבינים יותר את התרבות והסגנון שלנו".
מכת הקורונה
הרב גרטנר מציין כי רמת הביטחון האישי בדרום אפריקה אינה גבוהה במיוחד. "אנחנו כל הזמן עם שבע עיניים פקוחות לכל כיוון. זה המצב התמידי של מי שחי בדרום אפריקה, לא רק יהודים. יש עוני והזנחה, ולכן יש גם לא מעט פשיעה. אם אתה הולך ברחוב קצת פחות מצולם ומאובטח, אתה צריך לצפות לכך שישדדו אותך, ולא כי אולי זה יקרה, אלא כמעט בטוח שזה יקרה. אם רק תיתן להם הזדמנות לשדוד אותך או לגנוב ממך, הם לא יחשבו פעמיים.
"בגלל זה אנשים כאן לא יושבים בגני שעשועים או במקומות כאלו שיכולים להגיע לכדי שוד או גניבה, וזאת ברכה גדולה לשמירה על הקהילה היהודית, כי כך נוצר מצב שכל הפעילות של שעות הפנאי מתבצעת בתוך הקהילה, בבתי הכנסת ובמרכזים הקהילתיים.
"הילדים באים לחוגים בקהילה, יש הרבה שיעורי תורה, כל יהודי שומר מצוות יש לו שיעור וככל שיש לו יותר יכולת השיעורים הקבועים ארוכים יותר, בבוקר ובערב, כי מחוץ לבית הכנסת אין לנו מה לחפש, וזה גם שומר על הילדים שלא מסתובבים בחוץ ולא נחשפים לתרבות זרה. הם כל הזמן נמצאים בתוך הקהילה.
"זאת הסיבה שהקורונה הנחיתה עלינו מכה כואבת מאוד, ואנחנו עדיין לא התאוששנו ממנה. בימים אלו יש גל תחלואה ענק בדרום אפריקה, חלק מבתי הכנסת סגורים, חלק מהקהילות פשוט מושבתות כמעט ברצף מאז תחילת משבר הקורונה, למעלה משנה של ניתוק מוחלט בין בני הקהילה, וכשאי אפשר לצאת למקומות אחרים, אנשים פשוט משתגעים בבית. אנחנו מאוד משתדלים לשמור על קשר עם כולם, אבל זה לא פשוט וזה בהחלט אתגר מורכב מאוד לקהילה החרדית והדתית בדרום אפריקה".
פחד מהשמנה
הקהילתיות החזקה מייצרת גם לא מעט אתגרים: "במקום רגיל, ילד שלא מסתדר בבית הספר, מעבירים אותו לבית ספר אחר. פה אין הרבה אופציות, ולכן צריך לפתור כל בעיה בכלים מקצועיים כדי לאפשר לילדים והמשיך ולצמוח, וב"ה אנחנו זוכים לסייעתא דשמיא גדולה מאוד בארגון שלנו".
הרב גרטנר מספר לנו מספר דוגמאות למקרים שטופלו בארגונו ושנמצא להם פתרון בקלות, בזכות אנשי המקצוע המועסקים במקום ותורמים את כל כולם למען ילדי הקהילה.
"הגיע אלינו בחור שחווה ירידה מאוד משמעותית בלימודים", מספר הרב גרטנר, "הבחור היה תלמיד מצוין כל השנים, לא היו אתו בעיות ובכלל, ופתאום הוא הלך והתדרדר בקצב מהיר וברמה מעוררת דאגה.
"שבו איתו אנשי מקצוע, בדקו מה גרם לשינוי הגדול וגילו דבר מפתיע: הבחור החל לפתח פתאום חרדה של ממש שהוא עומד להיות שמן.
"כנראה הוא עלה על משקל וחשב שהוא זינק משמעותית במשקל. בעקבות כך הוא התחיל לפתח פחדים וחששות מפני השמנה, ובהתאם לכך הוא גם מנע מעצמו אוכל. הרעב יחד עם הדאגה הגדולה פשוט הסיחו את דעתו והוא לא היה מסוגל להתרכז בלימודים.
"פתרנו את הבעיה בקלות. הוא קיבל טיפול נקודתי, הוא הבין והפנים שהוא לא עומד להיות שמן. ברגע שהחרדה נעלמה, הגיע גם האוכל ועם האוכל בא התיאבון ללימודים…
"מקרה נוסף בסגנון זה היה עם ילד שסבל מקשיי התנהגות משמעותיים. הוא היה מפריע בתלמוד תורה באופן שהמלמדים לא יכלו לשתוק עוד, ונוצר מצב שהילד פשוט הפך למטרד והסתכסך עם כל צוות ההוראה, עד שכבר החלו לדבר עם ההורים שלו על כך שצריך לשלוח אותו למסגרת טיפולית בארץ או באירופה וכדו', מקום שבו יש מסגרות לילדים מיוחדים בקהילות היהודיות.
"רגע לפני שהעבירו אותו לחו"ל, הביאו אותו אלינו. ישבתי עם הילד, וראיתי שמדובר בילד חכם ומבין עניין. הוא גם לא נראה מופרע או תזזיתי, זה היה מאוד מוזר ולא התאים לתיאורים ששמעתי עליו קודם לכן.
"התחלתי לעבור עם הילד על סדר היום שלו, מתי הוא קם, איך הוא מתלבש, מה הוא עושה לפני שהוא יוצא ללימודים, באיזה שעה הוא אוכל ומתי הוא מתחיל לעשות מעשי קונדס שמקימים עליו את המורים…
"ככה הוא סיפר לי את קורותיו בשבוע האחרון בפרוטרוט, ושמתי לב שבכל הפעמים, העימות בינו ובין המלמד שלו פרץ בזמן שהעתיקו מהלוח או שהיו צריכים לקרוא מהלוח הכיתה.
"מיד החלטתי לבדוק אם זאת לא בעיה בראיה. הוא עבר בדיקות ראיה בעבר ועבר אותם בלי בעיה, אבל כשחשדתי שיש בעיה בכל זאת, ביקשתי בדיקה יותר רציני ואכן התברר שהוא סובל מבעיה במיקוד ראיה.
"קנו לילד משקפיים מתאימות, כנדרש במקרים של בעיות במיקוד ראיה, ומאותו יום הוא התחיל לפרוח בלימודים וכל הבעיות נעלמו כלא היו….
"אני למדתי מזה מוסר השכל חשוב לחיים", אומר הרב גרטנר, "תמיד כשאתה מתמודד עם בעיה, כדאי לבדוק מה מסתתר מתחת. בדרך כלל יש משהו שנמצא מתחת, משהו שגרם לבעיה מלכתחילה. אם נפתור את הגורם, הבעיה כבר תיפתר מאליה בעז"ה".