מדוע יש לבחור תרנגולים לבנים למנהג הכפרות? │ כיצד נוהגים עם התרנגולים לאחר הכפרות? │ ומה יעשה אדם שחברו לא רוצה למחול לו על כך שפגע בו?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ראש השנה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"ה סעיף א' ברמ"א – סימן תר"ו סעיף א']
תרנגולים לבנים למנהג כפרות
כתב הרמ"א, בוחרים לכפרות תרנגולים לבנים, על דרך הפסוק, 'אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו', ומוסיף המשנה ברורה, שאין לחפש דווקא תרנגולים לבנים ולקנות אותם ביוקר, כיוון שיש בזה בעיה של דרכי האמורי וחוקות העכו"ם, אלא כוונת הרמ"א היא, שאם ממילא אדם בא לקנות תרנגולים, יקנה לבנים, ולא שיחפש דווקא אותם ויקנה אותם ביוקר.
נתינת פדיון כפרות לעניים
נהגו לתת את הכפרות לעניים, או לחילופין לפדות אותם בממון, ואת הממון לתת לעניים, ואסור לתת את הצדקה של הכפרות מכספי מעשר, ואומר המשנה ברורה, שטוב יותר לפדות את הכפרות בממון ולתת את הממון לעניים, כדי שלא יתבייש העני ויאמר, זה נתן את עוונותיו על ראשו של התרנגול ואחר כך שולח את התרנגול אלי, אבל אם יודע שהעני לא יתבייש, יתן לעני את העופות עצמם שבאופן כזה העני לא צריך לטרוח ולהשיג אותו.
הליכה לבית הקברות ונתינת צדקה
יש מקומות שנוהגים ללכת על הקברים ולהרבות בצדקה, ויכול לתת את הצדקה ממעות פדיון הכפרות, והכל מנהג יפה, ולא מרבים בתחינות, כיוון שערב יום הכיפורים הוא יום שאין אומרים בו תחנון.
שחיטת התרנגולים לאחר הכפרות
צריך לשחוט את התרנגולות של הכפרות מיד לאחר שסובב אותם על ראשו וסמך את ידיו עליו, וכדמות הקרבן, וזורקים את בני המעיים שלהם על הגגות או בחצר, במקום שיכולים העופות לקחת אותם משם, ומבאר המשנה ברורה, שבני מעיים זה הכלים הראשונים שמקבלים אל תוכם את הגזל, ולכן מרחיקים עצמם מלאכול את הבני מעיים וזורקים אותם על הגגות או בחצר, ולא אוכלים אותם, כדי להתרחק מן הגזל, וכן כדי לרחם על הבריות ולפרנס את בעלי החיים, ועל ידי זה יגרום שירחמו עליו מן השמים.
בקשת מחילה מחברו
עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייס את חבירו, ואפילו אם רק הקניט חבירו בדברים, צריך לפייס אותו, משום שיש בזה איסור של אונאת דברים, ואף על פי שבמשך כל השנה אדם שפגע בחברו צריך לפייס אותו, בכל זאת אם אין לו פנאי, אינו צריך לפייס אותו דווקא באותו יום, אלא יכול לפייסו ביום אחר, אבל בערב יום הכיפורים אדם מחויב לתקן את הכל כדי שייטהר מכל עוונותיו, שנאמר, 'כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאותיכם', ויפייס אותו בעצמו בלי מתווכים, אלא אם כן יותר קל לו על ידי מתווכים, ואם אינו מתפייס חבירו בפעם הראשונה לאחר שבא אליו בעצמו בלי שליחים, יחזור וילך אליו שוב פעם שנייה ושלישית, ובכל פעם יקח איתו שלשה אנשים, ויפייס אותו במין ריצוי ופיוס אחר, ואם גם אחר כך הוא לא מתפייס, אינו זקוק לו יותר, רק שיאמר לפני עשרה אנשים שביקש ממנו מחילה, ואם מפייס את רבו אפילו רבו שאינו מובהק, צריך ללכת אליו כמה פעמים עד שיתפייס.
למחול לחברו המבקש מחילה
המוחל לא יהיה אכזרי מלמחול, משום שכל המעביר על מידותיו, מעבירים לו על כל פשעיו, ואם הסיבה שהמוחל אינו רוצה למחול למבקש המחילה היא לטובת המבקש, כדי שיהיה ליבו הערל נכנע, ולא יתרגל בכך לפגוע בו או באחרים, בכל זאת יסיר מליבו את השנאה, כיוון שביקש ממנו מחילה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א