אני בחור בישיבה גדולה. כמו לפני שנתיים, כך גם השנה קניתי כרטיס נסיעה למירון ליום חמישי בשעה 3:30 בצהריים. מניסיון העבר, חשבתי שכדאי להגיע לציון קודם שקיעה ולנצל את ההזדמנות כשהציון פחות עמוס לתפילה ביישוב הדעת, ולאחר מכן לשמוח בשמחת רשב"י עד אור הבוקר. וכך גם רציתי לעשות השנה.
אלא שיום קודם לכן – יום רביעי – נמסר שיעור כללי בישיבה ממורנו הגר"י פישהוף שליט"א, ולאחר מנחה עמדתי בתור כדי לשאול בעצתו בעניין מסויים.
פתאום אני שומע אותו צועק: "אני מבטיח לכם שבישיבה תפעלו ב-10 דק' יותר משתפעלו במירון ב-12 שעות". את המשפט הזה הוא אמר לקבוצת בחורים שביקשו לדעת את יחסו בעניין הנסיעה למירון.
וכאן יש לציין שדרכו של מורינו שליט"א עד לשנה זו הייתה, שמי שנוסע בשביל להתפלל אין מניעה בעדו מלנסוע.
כאשר נכנסתי אליו, שאלתי: היות וכבר קניתי כרטיס, האם לנסוע? התשובה שקיבלתי היתה דומה: "אתה תפעל בישיבה ע"י תורה ותפילה יותר מאשר שתפעל אם תיסע למירון".
ובאותו רגע החלטתי: אני לא נוסע!
יצאתי מחדרו ופרסמתי לחבריי שאני לא נוסע השנה למירון, היות והגר"י פישהוף שליט"א הבטיח שפה יפעלו יותר. השמועה פרשה לה כנפיים ומספר בחורים נוספים החליטו שהשנה לא נוסעים למירון.
בערב אחרי סדר ג' עשינו הדלקה קטנה, ורקדנו ושרנו בשמחה גדולה לכבוד רשב"י עד שעה מאוחרת. ופתאום התחילו להגיע השמועות על האסון, ואז התברר לנו כמה הרווחנו בזכות האמונת חכמים שהיתה לנו. כי מי יודע אם אחד מאיתנו לא היה נקלע חלילה לאותו מקום.