סימן תלג /// סעיף ז 1
- חור שנמצא בכותל שבין ב' חצירות, אומר השו"ע שכל אחד בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטל בליבו, ומבאר המ"ב שאפילו אם היה ממש חמץ גמור מהני ביטול, וזה לא כמו מטמין בבור, משום שהוא לא עשה את זה בידיים.
- המ"ב לקמן כותב שאם החמץ שנפלה עליו מפולת היתה דעתו לקחתו לאחר הפסח, וכעת הוא רוצה רק לבטלו, לא מהני עליו ביטול, אלא הוא חייב לבערו, ואסור לאוכלו ועובר עליו משום חמץ שעבר עליו הפסח, וא"כ אומר המ"ב כאן שה"ה אם הוא יכול להוציא את החמץ מהחור, לא מהני הביטול, ואסור באכילה לאחר הפסח, אך אם לא היה בדעתו ליטלו לאחר הפסח, יבטלו ומותר לאחר הפסח באכילה.
- בית שהוא מרוצף בנסרים ויש ביניהם חריצים עמוקים, אפילו שיש בחריצים חמץ גמור, אומר השו"ע הרב שלא צריכים לפרק את הנסרים, וסגי בביטול, ואילו השו"ע כתב לקמן שאם יש חמץ בסדק שאינו יכול להגיע אליו, יטיח שם מעט טיט.
- מקומות צרים שהאדם לא יכול להכניס את ידו שם, כגון בין הארון והקיר, אומר הגרנ"ק של"צ להזיז את הארון, על אף שהוא היה מזיזו אם היה נאבד לו שם דבר יקר ערך, מ"מ סגי בביטול.
- חמץ שנמצא בתוך המקסר, וצריך אומן שיבוא ויפרק את המכונה ויוציא ממנה את החמץ, דעת הגרנ"ק שא"צ אלא סגי בביטול.
- איטריות וחמץ שנפלו בין הכירה לתנור, אומר הגריש"א שא"צ להוציאם, אלא סגי בביטול.