למי מותר לישון בראש השנה ביום?

מִמנהגי ראש השנה

* יש שנוהגים לטבול במקוה בערב ראש השנה, כדי לטהר את הגוף לפני התפילות ביום הדין. ולכתחילה יש לטבול מִשעה לפני חצות היום ואילך.

* בלילה הראשון של ראש השנה, לאחר תפילת ערבית, נוהגים שכל אחד מברך את חבירו בברכת: "לשנה טובה תכתב". ורבים נהגו להוסיף "ותחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום".

* רבותינו ז"ל הנהיגו לאכול בליל ראש השנה פירות וירקות שונים לסימן טוב על פי שמותיהם, ולבקש על קיום הדבר אשר עליו נעשה הסימן.

* בראש השנה אין ללבוש בגדים מפוארים ומיוחדים, אבל יש ללבוש בגדים מכובדים. ויש שלובשים בגד לבן, המכוּנה 'קיטל', ויש מקומות שנוהגים שרק השליח ציבור וה'בעל תוקע' לובשים אותו.

* נהגו שלא לישון בראש השנה ביום. ולדעת האריז"ל, מותר לישון לאחר חצות היום. ואף לפני חצות היום – מי שראשו כבד עליו ומוכרח לישון, או שקשה לו לכוֵּן בתפילתו אם לא יישן, רשאי לישון.

* מנהג ישראל מקדמת דנא, ללכת ביום הראשון של ראש השנה לשפת הים או לשפת נהר, ולומר שם את הפסוקים: "מִי אֵ־ל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן… יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ… וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם".

מֵהלכות התפילה וקריאת התורה בימים הנוראים

* יש שנהגו להתפלל את תפילות העמידה בראש השנה וביום הכיפורים בכריעה; ועליהם להזדקף בתחילות הברכות ובסופיהן, ולכרוע רק בתחילות ברכה ראשונה וברכת 'מודים' ובסופיהן.

* בכל ימות השנה, יש להתפלל 'שמונה עשרה' בלחש, כדי שלא לבלבל מתפללים אחרים; אולם, בימים הנוראים, בהם מתפללים מתוך מחזור – מותר להתפלל בקול רם. ועל פי הזוהר הקדוש, גם בימים הנוראים ראוי להתפלל בלחש.

* יש שכתבו, שנוהגים לבכות בתפילות הימים הנוראים, ואפילו כשחלים בשבת. ויש אומרים שאין לאדם לעורר את הבכי בכוונה תחילה, אבל אם מרוב דביקותו מתעורר לבכי, רשאי לבכות.

* ראוי לכל ירא שמים להשתדל לעלות לתורה בימים הנוראים, ואף במקום שבו מוכרים את העליות, ישתדל כפי יכולתו לרכוש עֲלִיָּה.

* יש אומרים, שלמרות שבשאר ימות השנה ניתן להעלות קטן למפטיר, בראש השנה, וכן ביום הכיפורים, אין להעלות אלא אדם נשוי וחשוב.

מֵהלכות התפילה בעשרת ימי תשובה

* בעשרת ימי תשובה, חותמים את ברכת 'אתה קדוש' ב'המלך הקדוש', במקום 'הא־ל הקדוש'. והמסופק כיצד חתם, וכבר המשיך בתפילתו – יש להניח כי חתם כהרגלו, ועליו לחזור לתחילת התפילה.

* הגאונים תיקנו לומר בתפילות עשרת ימי תשובה ארבע בקשות: 'זכרנו', 'מי כמוך', 'וכתוב' ו'בספר'. ומי שדילג עליהן, ונזכר לאחר שאמר שם ה' בחתימת הברכה, יאמרֵן בסיום התפילה, ב'אלקי נצור'.

* בנוגע לטעויות שונות בתפילה, נאמר הכלל שהמתפלל יכול לתקן את טעותו 'תוך כדי דיבור', שהוא משך הזמן הנדרש לאמירת שלוש מילים; ויש אומרים – ארבע מילים; והלכה כדעה ראשונה.

* בעשרת ימי תשובה, אומרים לאחר תפילת שחרית ומנחה 'אבינו מלכנו'. ומנהג בני אשכנז לפתוח את ארון הקודש למשך אמירת אבינו מלכנו.