דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
דף הבית יהלומים מגדולי ישראל אני יכול להעיד, שבמשך כל השנים הללו, הוא מעולם לא הגיש לי חשבונית אחת בודדת על פחית שתיה או על חבילת ופלים. אמרתי לו: "ר' ירחמיאל! למה אתה לא קונה משהו לשתות, כשאתה מכתת רגלים ומסתובב בארץ ובעולם? אתה יוצא לדרך ימים שלמים מבית לבית וממוסד למוסד, אתה לא צריך לשתות? לאכול? למה אתה לא קונה לעצמך משהו? זה לא בריא ככה!"… אבל הוא לא שעה לדברי…

אני יכול להעיד, שבמשך כל השנים הללו, הוא מעולם לא הגיש לי חשבונית אחת בודדת על פחית שתיה או על חבילת ופלים. אמרתי לו: "ר' ירחמיאל! למה אתה לא קונה משהו לשתות, כשאתה מכתת רגלים ומסתובב בארץ ובעולם? אתה יוצא לדרך ימים שלמים מבית לבית וממוסד למוסד, אתה לא צריך לשתות? לאכול? למה אתה לא קונה לעצמך משהו? זה לא בריא ככה!"… אבל הוא לא שעה לדברי…

הרב חיים פוקס, שותפו וחברו של הגאון רבי ירחמיאל קראם זצ"ל, עם שביבי זיכרון וניצוצי אורה ממסכת חייו המופלאה של הרב קראם זצ"ל
ז' אייר תשפ"א
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

יעקב א. לוסטיגמן

בשבוע שעבר הבאנו את חציה של השיחה המרתקת שקיימנו עם הרב חיים פוקס, מי שהיה חברו הקרוב ושותפו הנאמן של הגאון רבי ירחמיאל קראם זצ"ל, במשך יותר מיובל שנים, של פעילות בלתי פוסקת בקירוב יהודים לאביהם שבשמים, ופעילות ענפה מאוד של זיכוי הרבים, והעמדת הדת על תילה ברחבי ארץ הקודש, ובמיוחד באזור הדרום.

הרב פוקס תיאר בשיחה, את הגוונים הרבים באישיות של הרב קראם, שידע בכל עת לצאת לפעילות שונה, ייחודית לאותה העת ולאותו המקום, ובכל פעם חתר בכל דרך אפשרית כדי להשיג את המטרה אחת והיחידה: לקרב עוד יהודי לאביו שבשמים.

"אני עצמי הייתי מנהל עבור הרב קראם את הנושא הכספי", מספר הרב פוקס, "לכל אורך 50 השנה האחרונות, כולל בתקופה האחרונה".

"לא היה לו חשבון בנק פרטי, כלומר היה חשבון בנק שהיה רשום על שמו, אבל דרך החשבון הזה היו מתגלגלים כספי צדקה רבים ל'קרן עזרה לתלמידים', לכוללים, לפעילויות השונות, הכל היה באותו חשבון, ואני הייתי מנהל את הרישום של ההוצאות וההכנסות, כדי שלא יתערבבו הכספים הפרטיים והציבוריים, וכן שלא ילכו כספים שהוקצו לפעילות אחת ו'יתבזבזו' על פעילות אחרת.

"אני יכול להעיד, שבמשך כל השנים הללו, הוא מעולם לא הגיש לי חשבונית אחת בודדת על פחית שתיה או על חבילת ופלים. אמרתי לו: 'ר' ירחמיאל! למה אתה לא קונה משהו לשתות, כשאתה מכתת רגלים ומסתובב בארץ ובעולם? אתה יוצא לדרך ימים שלמים, מטייל בדרום מבית לבית וממוסד למוסד, אתה לא צריך לשתות? לאכול? למה אתה לא קונה לעצמך משהו? זה לא בריא ככה!'…

"אבל הוא לא שעה לדברי, הוא טען שממילא הוא פוגש אנשים ומבקר משפחות, ולכן תמיד יש לו כוס מים וגם מגישים לו פרי או מאפה, ולכן הוא לא צריך לקנות לעצמו שום דבר על חשבון כספי הצדקה…

"מצד שני, הוא לא היה חוסך בהוצאות כשזה היה לטובת אחרים. כשהיו פעילים שהיו צריכים דרבון – הוא ידע להוציא כסף, לקנות לבחורי הישיבות בגדים, לדאוג לכל מה שצריך. כשהיו צריכים להכין נער לקראת מבחן קבלה לישיבה, ור' ירחמיאל ידע שהוא צריך אברך, שילמד אתו באופן פרטי במשך כמה שבועות, כדי להתכונן למבחן כראוי – הוא לא היה מהסס.

"כך בכל נושא. כסף לא היה שיקול, הוא תמיד ידע לגייס עוד אם צריך, אבל על עצמו – הוא לא רצה להוציא כלום!".

הדבר הבולט ביותר שהיה באישיותו, היא שלא הניח ידו מכל דבר של מצוה.

"היה זה לקראת חג הפסח. באו לר' ירחמיאל ההורים של אותם ילדים, שהוא עצמו שכנע אותם לשלוח אותם למתיבתות, וטענה כבדה בפיהם.

"'אמרת שהילדים שלנו יכבדו אותנו יותר, אם יקבלו חינוך תורני. הם באמת מכבדים אותנו אבל מרחוק…'

"'מה זאת אומרת?', שאל הרב קראם, 'הם לא באים לבקר בבית?'. ההורים השיבו שהם דווקא כן באים, אבל רק בשאר ימות השנה. הם לא מוכנים לבוא לחג הפסח. הם רוצים להישאר בישיבות ובמתיבתות, כי הכשרות בבית ההורים בחג הפסח לא מספיקה עבורם.

"הטענה של הילדים היתה מאוד חזקה. באשדוד ובכל אזור הדרום – לא היה אפשר אז להשיג מצות בכשרות מהודרת. מצות של 'העדה החרדית' היו רק מצות הלפרין, והיו צריכים לנסוע לירושלים כדי לקנות. כך גם מוצרים אחרים, תבלינים כשרים לפסח – הם לא שמעו על זה שם בדרום. לא היה דבר כזה ממרח שוקולד כשר לפסח, הדברים הכי בסיסיים – לא היו.

"הרב קראם חשב קצת ואמר להורים: 'מה הבעיה? תקנו כשר לפסח! אתם לא מצליחים להשיג? אני אמכור לכם!'.

"וכך הוא החליט שתפקידו הוא להביא מוצרים כשרים לעם שבשדות. הוא פתח חנות מיוחדת לחג הפסח, שנודדת בכל רחבי הדרום, והתחיל למכור מצות, סוכר, מלח, תבלינים, ממרחים, כל מה שהיה להשיג בהשגחת בד"ץ 'העדה החרדית' או בהכשרים מעולים. הוא קנה בכמויות גדולות ומכר לכל דורש בלי להרוויח שקל, הכל לשם שמיים.

"ברגע שהוא פתח באשדוד, הגיעו מאשקלון ואמרו לו, 'מה איתנו? גם אנחנו שלחנו ילדים למתיבתות!'… הוא התחיל לעשות משלוחים לכל הדרום, פתח סניפים של החנות והיה מוכר מוצרים כשרים לפסח, כשלשם כך הוא הפעיל מתנדבים רבים, שארגנו והפעילו את המערך, שנסעו והביאו ולקחו והעבירו סחורה…

"סיפר לי השבוע חבר באשדוד, שפעם ר' ירחמיאל שלח אותו בערב פסח  לדימונה, עם קופסה של שניים וחצי קילו מצות הלפרין, למשפחה שלא הצליחה להשיג מצות בכשרות מהודרת!

"באחת הפעמים נגמרה לו הסחורה, והיה צורך להביא בדחיפות עוד סחורה מירושלים. הוא לקח את הטנדר ונסע לירושלים, העמיס עליו סחורה חדשה וחזר לאשדוד באישון ליל.

"באותה העת לא היה את כביש 7 כמובן. נסעו משער הגיא לצומת שמשון, לצומת נחשון, וממנו עד צומת מסמיה (צומת ראם) בכביש 3, ומשם חזרה צפונה בכביש 40 עד צומת כנות לכיוון אשדוד…

"יודעי דבר ידעו, שאפשר לקצר את הדרך דרך מושב בית חלקיה, והרב קראם היה מיודעי דבר. הוא חצה את המושב, ובכביש שבין קיבוץ 'חפץ חיים' לצומת 'חפץ חיים', כביש צר ומפותל שנמשך כמה קילומטרים עם סיבובים חדים, שם בתוך החושך והשממה – נתקע הטנדר…

"הוא עוד לא הספיק לצאת ולבדוק מה הבעיה, ופתאום נעצר מאחוריו ג'יפ, בו נוהג חבר טוב שלו, הרה"ג ר' שמואל דוד מרזל זצ"ל, שהיה אז פעיל צעיר ונמרץ כמוהו. הם חיברו כבלים, הטעינו חשמל במצבר של הטנדר, וכעבור כמה דקות המשיך הרב קראם בדרכו. הסייעתא דשמיא היתה כל כך מוחשית, כי הכביש ההוא היה שמם באותה תקופה, יכולת לעמוד שם שעות בלי לפגוש נפש חיה.

"זאת רק דוגמה אחת מיני רבות, לצורת ההתנהלות של הרב קראם. הוא עשה כל מה שנדרש ממנו, פתח מכולת, נסע לירושלים, עשה כל דבר אפשרי כדי לסייע. ומשמים העניקו לו עזרה מיוחדת להצליח בכל דרכיו באופן על טבעי.

"אבל המאפיין הבולט ביותר היה, שהרב קראם אף פעם לא נח על זרי הדפנה. הוא תמיד חיפש איפה אפשר לעשות עוד, איפה אפשר להוסיף, לייצר עוד פעילות, להרבות עוד לימוד תורה, לפתוח עוד כולל, להקים עוד שיעור, לייסד עוד ישיבה. הוא כל הזמן חיפש להוסיף ולהוסיף.

"גם אחרי שכבר החזיר בתשובה אלפי יהודים, והציל אותם מחיי הפקר לחיי תורה ויראת שמים, הוא עדיין רצה שהילדים בבית הכנסת שלו ילמדו עוד רבע שעה בערב, למרות שהם ילדים טהורים, יראים ושלמים מבתים חרדיים שעתידם במוסדות תורניים, גם עליהם הוא רצה להשפיע שילמדו עוד קצת, שיוסיפו עוד זכויות, הוא לא הניח מידיו שום הזדמנות של ריבוי לימוד התורה וזיכוי הרבים.

"כך למשל, בשנים הראשונות הוא ראה שביבנה יש מקום לפעילות תורנית חזקה יותר. הוא מצא שם קבוצה של בחורים מעולי פרס, שלמדו חשמלאות בשעות אחר הצהרים. הלך והקים להם כולל ערב, דאג שיגיעו כל יום שלושה-ארבעה אברכים מאשדוד, וילמדו איתם. מהפעילות הזאת לבדה יצאו כמה וכמה משפחות חרדיות. אני מכיר את המשפחות הללו, הבחורים של אז הפכו לאבות וסבים, יש להם כבר נינים ראשונים, ומשפחות גדולות ההולכות בדרך התורה והיראה, רק בזכות אותה פעילות.

"היה ביבנה גם פעיל מקומי, שעבד כמורה בבית ספר של החינוך העצמאי. יהודי עם לב חם מאוד שגם רצה להרבות בזיכוי הרבים, אבל לא היה לו מימון. הרב קראם היה דואג למימון"…

ישיבות 'בין הזמנים' הראשונות

"ביום מן הימים, הבריק הרב קראם עם רעיון חדש", ממשיך הרב פוקס בשטף הסיפורים. "היה זה כשראשוני תלמידי המתיבתות הגיעו לחופשת 'בין הזמנים'.

"היו לומדים חצי יום במתכונת ישיבתית רגילה, ובחצי היום השני היו פעילויות פעמיים-שלוש בשבוע, עם אטרקציות, בריכות וכל מיני סוגים של פעילות, ובסוף 'בין הזמנים' עשו טיול גדול לצפון, עם הליכה בנחלים וכו'.

"מאות בחורים היו משתתפים, והם היו צריכים ללכת לישון מוקדם, כדי להגיע בבוקר לישיבת 'בין הזמנים', ובערב היו עייפים אחרי הפעילות. ככה הוא החזיק אותם, ורבים מהם מודים בפה מלא, שהם 'נשארו בלימוד' רק בזכות אותם קעמפים מיוחדים, שהיה הרב קראם עורך בשנים ההן.

"כשלא היה כסף, הוא היה יוצא לגיוס כספים, בארץ ובעולם. בימי הפורים הוא היה לוקח את האקורדיון שלו, עם כמה מהילדים שלו ושלנו. ומכניסת הפורים ועד צאתו, בשני ימי הפורים, הוא היה 'חורש' את ירושלים ובני ברק. משפחות היו מחכות לו, והוא היה מגייס סכומים גדולים למימון הפעילות. ככה בכל שנה, היו יהודים רבים שידעו לשמור לו מראש סכומי כסף נאים, כי העריכו אותו, וידעו עד כמה גדולים מעשיו וכמה כבירה הפעילות שלו.

"אבל מעניין לציין, שלמרות שהוא היה עם לב כזה ענק, אהב כל יהודי באשר הוא, את כולם הוא חיבק וקירב לדרך התורה והמצוות, לא ראה באף אדם כמישהו שהוא נמוך מדי – ובכל זאת הוא אף פעם לא ירד אליהם, אלא תמיד העלה אותם אליו.

"הוא הרי היה יתום מגיל קטן מאוד. אביו ר' יעקב ליבר הי"ד, נהרג מרסיס של פגז ירדני שפגע בו במלחמת השחרור, כשחילק חלב לאנשים שהיו במקלטים תוך מסירות נפש כפשוטו.

"כאשר הוזמן הרב קראם פעמים רבות, לשאת דברים בכינוסים בתקופת ימי הזיכרון במקומות שונים, הוא היה מגיע, ואומר את מה שהוא רצה להשמיע, לא את מה שהם רצו לשמוע. הוא לא התבייש לעמוד בפני קהל שאינו חרדי בכלל, ולזעוק חמס על חילולי השבת והפריצות… הוא לא היסס לעמוד שם, ולנזוף בהם על כך שהם רוצים לגייס את לומדי התורה לצבא, ובכך לשמוט את הקרקע מתחת סלע קיומו של העם היהודי. הוא לא נשא להם פנים ולא חשש מפני איש!

"גם במאבקים על צביונה של שכונת 'הר נוף' בירושלים – יכלו לראות את זה, וגם בכל נושא אחר. הוא היה הולך למרפאת שיניים, נכנס פנימה, אוסף את כל העיתונים הלא ראויים שמפוזרים שם עבור קהל הממתינים, זורק את הכל לפח, ובמקום זה שם עיתונים כשרים, או ספרים תורניים קלים לקריאה ולימוד… אלו היו פעולות שגרתיות אצלו, זה לא היה משהו חריג בסדר היום שלו.

"אבל כאמור, הוא היה אדם עדין, אוהב ישראל, בעל לב רחום וחנון. כשהוא שלח נער ללמוד בישיבה, הוא היה עוקב לוודא שטוב לו בישיבה. ברגע שהבחור הסתדר – הפסיק הרב קראם לעקוב. הוא לא חיפש את הסיפוק שבהצלחה, אלא את הדאגה לכך שאכן תהיה הצלחה. הוא המציא את המושג הזה של טיפול בבוגרי כיתות ח'. קודם כל הייתה זו דאגה, שבסיום היסודי יעברו ללמוד בישיבה קטנה. לא כל ההורים שיתפו פעולה, ולא כל הבחורים הצעירים היו מוכנים לכך. הרב ירחמיאל עבר במשך השנה בכל כיתות ח' בבתי הספר של ה'חינוך העצמאי', ולא חסך שום מאמץ להביא אותם לישיבות קטנות. ואחרי שנכנסו לישיבה, לוודא שהם מסתדרים… הוא היה ממייסדי 'פרויקט טורונטו', והיה לו חלק בכל הפעילות של זיכוי הרבים במשך שנים רבות".

גאון בתורה, גאון בהתמדה

"אחרי שסיפרתי את כל הדברים האלו", אומר הרב פוקס, "חשוב לי להדגיש ואני רוצה שתפרסמו בהבלטה, שהרב קראם לא רק היה עסקן מזהיר, לא רק לוחם ללא מורא, לא רק מגדולי מזכי הרבים בדורו, אלא גם תלמיד חכם עצום, ומתמיד בסדר גודל נדיר במיוחד.

"זכיתי להיות חברו הקרוב, מאז אותו יום שישי בישיבה ועד סוף חייו. אחרי חתונתו, כשגר באשדוד במשך כמה שנים, למדנו יחד בסדר שלישי. זה היה תענוג ללמוד אתו, איזה ידע, איזו חשיבה, איזו התמדה!

"המשפחות שלנו הן כמו משפחה אחת, עד כדי כך היינו קרובים. כאשר עבר לגור בירושלים, והמשיך לבוא להיות בישיבה ביום הכיפורים, היה מתארח אצלי. היתה לו 'חזקה' לגשת בישיבה לפני התיבה ל'שיר היחוד' ושיר של יום ביום הכיפורים. המנהג בפוניבז' וכך גם בגרודנא, שאומרים את 'שיר הייחוד' בלילה אחרי ערבית, ובבוקר לפני התפילה אומרים שוב את 'שיר הייחוד' של אותו יום ו'אנעים זמירות'. היו בחורים רבים שהיו מזרזים את עצמם לקום מוקדם, ולהגיע לתפילה לפני הזמן, רק כדי שלא יפספסו את האמירה הנעימה של הרב קראם.

"בכל אופן, כשהיה מגיע יהודי כמו הרב קראם לישיבה, כמובן שהבחורים התענגו על כל רגע במחיצתו, וכך בלילי יום הכיפורים הוא תמיד היה נשאר בבית המדרש אחרי התפילה, משוחח עם בחורים רבים שהתקבצו סביבו, מדבר איתם על גודל השעה, על הדברים שאפשר להשיג ביום הכיפורים, ובכלל על השמחה בקיום המצוות, ועל אימת הדין שצריכה להיות בלבבות ביום הכיפורים.

"היו פעמים שהוא היה מגיע לישון רק בשעה אחת בלילה. כשקמתי בשעה 5:00 כדי להתחיל להתארגן לתפילה, הוא כבר היה יושב ושקוע בלימוד, אני לא יודע כמה זמן הוא ישן בכלל…

"הוא היה מוכר בעיקר כדרשן, אבל הוא מסר גם המון שיעורים עיוניים בהלכה, שיעורים שהקליט בטלפון ושמסר בפני קהל, וכן כתב מאמרים תורניים רציניים מאוד.

"היה לו ידע מופלא גם בהלכות פחות מצויות ופחות ידועות בזמנינו, כמו הלכות תרומות ומעשרות, הלכות 'שביעית' ועוד. לא פעם הייתי אומר לו איזה דבר הלכה או דבר תורה, והוא היה מוסיף עלי כהנה וכנה ציטוטים מכל מקומות ספרים, שתלמידי חכמים מן השורה לא מגיעים אליהם, כי באמת היה ר' ירחמיאל גדול בתורה.

"לא בכדי זכה רבי ירחמיאל להערכה רבה מאת רבותיו. אומרים שמרן הגרא"מ שך זצ"ל אמר, שהוא מקנא בעולם הבא של ר' ירחמיאל. בעיני ראיתי את החביבות העצומה שהפגין הרב שך כלפיו בכל הזדמנות.

"אני זוכר שפעם תבעו אותנו, את ר' ירחמיאל ואותי ל'דין תורה' אצל הרב שך. היו כמה עסקנים שכעסו על פעילות מסוימת שעשינו, כי סייענו לאיזה גורם בזיכוי הרבים וזה היה נגד את האינטרס שלהם, ולמרות שגם הם מצדם עשו זאת מתוך רצון להיטיב ולצורך זיכוי הרבים, הרב שך פסק לטובתנו, ואמר שהפעילות של ר' ירחמיאל חשובה יותר מכל דבר אחר.

"בתקופה בה גר באשדוד, כאברך צעיר, התגורר הרב קראם זצ"ל באותו הבניין יחד עם ראשי הישיבה הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצ"ל, ויבלחט"א הגאון רבי צבי דרבקין שליט"א. ראש הישיבה הרב קרלנשטיין זצ"ל תמיד היה אומר, שהוא שמח להיות שכנו של ר' ירחמיאל קראם, ושהוא מתפלל לקב"ה שיזכהו להיות שכן של הרב קראם גם בעולם הבא!"…

הרב ירחימאל קראם זצ"ל חג הפסח סיפורים

אולי גם יעניין אותך

"וכי מפני שהינך מפחד מאימת הדין אני אשם?!"
"האם תמשיך עוד לומר בשמחה 'אתה בחרתנו'?!'"
תשמ"ז: תיעוד נדיר מברית לנכד האדמו"ר מקרעטשניף
הגוי קשר חבל דק בין גדות הנהר, והיה מהלך על החבל מעל הנהר בשלוה ובבטחה. ויקהלו כל העם לראות את המחזה...
הרבי ממכנובקה באפיית מצות ערב פסח
שלח את אחד מנכדיו, לבדוק אם כבר ירד בית מקדש מן השמים!
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

תגובה אחת

  1. ח. אייזן הגב 21 באפריל 2021 בשעה 12:15

    הכתבה על הרב ירחמיאל קראם זצל
    אני נכד של הרב קראם זצ"ל ובתור כזה ששמע ממנו את הסיפור עם כיסא הגלגלים ברצוני לתקן ולהבהיר מס דברים:
    סבא ברר אצל מארחיו ובקהילה במקסיקו-ואף אחד מהם לא שלח מישהו לחכות לו!! ולא הבינו על מה הוא מדבר…..
    סבא סיפר את סיפור ההשגחה מיד אחרי שקרה
    ורק ביום של הניתוח עשה את ההקבלה ואמר שכנראה לא הבין אז את הרמז.

    יישר כח על הפעילות שלכם לעילוי נשמתו.

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
גלריות בחצרות החסידים

צעירי הצאן מת"ת "זיו התורה" בני ברק במעמד סיום סדר קדשים ע"י שריד בית מקדשנו הכותל המערבי

צילום: יהושע פרוכטר

גלריות בחצרות החסידים

צפו בגלריה: מעמד ברכת כהנים היסטורית עם מאות כהנים התקיים הבוקר בשכונת הר נוף בירושלים על ידי הגאון רבי אברהם ישעיהו שטרן מקורבו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל.

המעמד ההסיטורי והמרגש התקיים לרגל יום השנה העשירי לפטירת אביו איש החסד הגאון רבי שמואל יצחק שטרן זצ"ל שחל היום

פרשת שבוע

לפתע נפתחה הדלת, ולבית הכנסת נכנס אדם לבוש במדי הצבא הפולני. על פי העיטורים שעל כתפיו מדובר היה במפקד רם דרג. הוא ניגש למקומו של המהרש"ם, רכן לעברו ולחש באוזנו דבר מה

וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי

יהלומים מגדולי ישראל

לשמע הדברים נתכרכמו פניו של רבי מאיר-יחיאל מאוסטרובצה והוא פנה אל הסובבים אותו ואמר: "חבל על הזמן ועל המרץ שאתם משקיעים. המועמד השני הוא זה שייבחר – ללא ספק!"

ולימים אמר לחסידיו: "את הסיפור הזה מצווה לפרסם!"

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר