- המסכת היחידה מהתלמוד הירושלמי שנלמדת במסגרת הדף היומי.
- המאירי מכנה אותה "גמרא", כמו שהוא מכנה את הבבלי, ולא "ירושלמי" או "תלמוד ערב".
- כמעט בכל הדפוסים הקדומים שהדפיסו את כל התלמוד הבבלי צירפו גם את מסכת שקלים, כנראה בגלל שרצו להשלים את סדר מועד שעל כולו יש תלמוד בבלי חוץ ממסכת זו.
- ב-7 הסבבים הראשונים של לימוד הדף היומי, לימוד מסכת שקלים נמשך 12 יום בלבד, בהתאם למספר הדפים שבדפוס סלאוויטה.
- בהתאם להכרעתו של הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, החל מהסבב השמיני, לימוד המסכת נמשך 21 יום, בהתאם למספר הדפים שבדפוס וילנא.
- אם לימוד המסכת היה נקבע לפי דפוס זיטאמיר, הרי שהלימוד היה נמשך 30 ימים.
- "גדול כוח הלימוד של מסכת שקלים לעצור בעד המגיפה והמשחית ולהשפיע שפע שקלים ברכה ופרנסה לבני ישראל" (שדה צופים, פתיחה).
- הפירושים הבולטים על המסכת הם ריבב"ן וקרבן העדה אך קיימים גם פירושים נוספים מתקופת בעלי התוס': פירוש רבינו משולם ופירוש תלמידו של רבינו שמואל ברבי שניאור.
- התלמוד הירושלמי נערך ונחתם כ-100 שנה לפני התלמוד הבבלי.
- רוב ענייני המסכת הם בעניינים השייכים לבית המקדש וקרבנות, אך במהלך הסוגיות נתגלגלו הרבה עניינים הנוהגים בזמן הזה.
- למסכת שקלים יש 2 מסורות נוסח נפרדות ושונות זו מזו: נוסח ירושלמי מקורי, המצוי בכתב יד ליידן, ונוסח ירושלמי מעובד, המצוי בדפוסי הבבלי.
- במסכת שקלים יש 8 פרקים ו- 52 משניות.
מהי סגולתה המיוחדת של המסכת? מדוע צירפו אותה לתלמוד בבלי? וכמה דפים יש בה? – 12 דברים שלא ידעתם על מסכת שקלים
לקראת תחילת לימוד מסכת שקלים בסדר הדף היומי, אי"ה מחר יום שלישי י' בניסן
"הסיפור התפרסם והכה גלים..."
"הנהג נסע שלא כחוק, אבא ביקש מיד לרדת באמצע הדרך..."
החזון איש נהנה ממנו מאוד, וכשסיימו אמר לו: "אינך צריך ניתוח כלל"
לשאלת המנהל, השיבה: "אינני רוצה לחלל שבת, ועל כן אני עוזבת"
"טוב שפגשתי אותך. כמעט קיבלתי היום התקף לב באמצע רחוב רבי עקיבא..."
"אני שומע את השיר ברמקול, אך לא מצליח להבין את המילים!"
לאחר שירד הטרמפיסט, הבחין השליח לתדהמתו כי המעטפה נעלמה..
'השרת של הישיבה' נכנס לחדר-השיעורים והתחיל למסור שיעור...
לתדהמתם, החתן אמר: "איני מוכן לוותר, לא אשלם לו אפילו לא שקל נוסף!"
"אולי תוכל לשיר לי כמה פיוטים תימניים? – אני אשלם לך לפי מונה"...
קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה
יש הלכה מפורסמת שמקורה במסכת שקלים
זה לשון הגמרא שקלים ט"ו ע"א, רבי חמא בר חנינה ורבי הושעיא (רבה) הוו מטיילין באילין כנישתא דלוד א"ר חמא בר חנינא לר' הושעיא כמה ממון שיקעו אבותי כאן אמר ליה כמה נפשות שיקעו אבותיך כאן לא הוה אית בני נש דילעון באורייתא, ונפסק להלכה ביורה דעה סימן רמ"ט סעיף ט"ז, ומצות צדקה לנערים ללמוד תורה או לחולים עניים, עדיף ממצות בית הכנסת:
תתקנו את סעיף 2
י
באדיבות פורטל הדף היומי
http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/UserFilesCK/shkalim-dvarim-shelo-yadatem.jpg