בגיליון 'יביע אומר' מובא קטע מדברי מרן הגר"ע יוסף זיע"א על עניין 'מילתא דבדיחותא'. הדברים מובאים בלשונם המקורית וכצורת אמירתם העסיסית ומלאת החן:
"היה חכם אחד ששלחו אותו שליח לפרס שילך להביא כסף בשביל הישיבות. אז המעבר לאירן פרס היה פתוח. והם, מסכנים, אנשים 'עמך', לא תורה לא חכמה, מימיהם לא פתחו גמרא. יודעים מה זה תורה? הלכות? רק קצת, 'עלא אודנון' כמו שאומרים.
"וזה הלך לשם, מה ידרוש להם, מה יאמר להם? התחיל לחשוב מה יאמר להם. הוא יודע לפלפל, להקשות, אבל אלה לא יבינו אותו.
"הוא היה בדחן קצת, אמר להם: 'רבותי, יש לי קושיא על הקב"ה!'
"אלה פתחו את עיניהם: קושיא על הקב"ה?! לא מקשה על הרמב"ם, מקשה על הקב"ה! נשמע מה רוצה.
"אמר: 'הייתי יושב בגינה, והנה אני רואה אבטיח גדול צומח באדמה, יש ענף קטן ועליו האבטיח. אני מרים עיני, והנה אני רואה אילן עם ענבים מוסקט. 'מה רבו מעשיך'.
"חושב, מה זה? – 'זה אילן קטן מוציא גדולים – אבטיח, וזה אילן גדול מוציא כאלה ענבים קטנים?! זה קל וחומר – אילן קטן מוציא גדולים, אז אילן גדול מוציא גדולים!'… זה הקושיא שלו.
"'ואחר כך נמצא לי תירוץ… מה התירוץ? הייתי עייף קצת ונרדמתי, לפתע נפל ענב אחד עלי. אמרתי: ניתרצה הקושיא. אם היה זה אבטיח נופל עלי, איפה הייתי הולך? היה הולך ראשי. עכשיו יותר טוב שנפל עלי ענב'…
"'הנה התירוץ. זה קושיה ותירוץ… יאלה, תעשו 'מי שברך'…'
"מיד תרמו לו ויצא ברכוש גדול.
"כך לפי הדור, לפי האנשים. אדם שרוצה לדבר, ידבר לפי האנשים שיש לפניו. אנשים פשוטים, מה תגיד לאנשים פשוטים? תגיד להם קושיא על תוספות? מה זה 'תוספות'? מה אתה אומר להם? לכן תצחיק אותם, זה מעניין אותם.
"פעם חכם אחד הלך לאיזה מקום לפרס, והוא גם כן היה מתוחבל. אמר: 'מה זה? היום כיפור! אתם לא יודעים שהיום כיפור?!' אמרו, לא ידענו. מהר, כולם לבוא לבית הכנסת. התחיל לומר 'ויעבור' ולצעוק סליחות כמו כיפור.
"חברו בא לשם, וכשראה אותו אמר לו: 'מה אתה מרמה אותם?'
"אמר לו (מנגינה מיוחדת): 'שתוק שתוק, כולם חמורים, לקחתי מהם עשרה דינרים, חצי שלי וחצי שלך, בדיל ויעבור…'
"הבדיחות האלה… יש אנשים מסכנים, לא יודעים. אנשים טיפשים, אין להם דעת, צריך לדבר עמם דברים שיוכלו להבינם".