סיפר מקורבו ואיש אמונו של הרבי מאוז'רוב זצ"ל, הג"ר יהודה לנדאו שליט"א רב שכונת צפון ת"א, בתוך שיחה רווית גילויים על דמותו הפלאית של רבו זצ"ל (עם הרב יעקב הייזלר; התפרסמה ב'המבשר תורני'):
"כידוע היה הרבי סגי נהור ל"ע. פעם הייתי עם הרבי אצל פרופ' לנדא, ואמר לי הפרופ' שבעינו הימנית הרבי אינו רואה כלום, ואילו בעינו השמאלית הוא רואה רק כשני אחוז. אולם אני רוצה לציין דבר פלאי ביותר: היו כמה מקרים שבו התגלה הרבי בכוחו וראיתו השמימית, כאשר למרות ראייתו הלקויה עיניו היו צופיות למרחוק.
"על אחד ממקרים אלו אספר: בימי בחרותי באחת השבתות שהתאכסנתי בביתו של הרבי, איחרתי מחמת סיבה מסוימת לתפילת שחרית בבית מדרשו. מחמת אי הנעימות שחשתי לבוא מאוחר לתפלה, הלכתי במכוון בשדרות רוטשילד בת"א בצד המערבי של השדרה, מתוך מחשבה שאם אכנס לביהמ"ד מכיון זה, לא יבחינו בי בבואי.
"למחרת ביום ראשון כאשר הגעתי להיפרד מהרבי, העיר לי הרבי בתמיהה על כך שאיחרתי לתפילה. הוא אף יצא עמי למרפסת, ואמר לי: 'מה הנך חושב, שאינני רואה?' ואז הראה לי איך שהוא רואה אנשים ממרחק של חמשה-עשר מטר. והוסיף ואמר: 'מה שאני צריך לראות, אני רואה היטב'. והחל להצביע לי על מספר אנשים שהתהלכו ברחוב ממול בית המדרש.
"בשעתו הייתי מלא התפעלות על כך, אך בהמשך התברר לי הדבר ביותר, והוא כפי המסופר על צדיקים מהדורות הקודמים שלמרות שלא ראו בעיניהם, הרי כשנצרכו לכך הייתה להם סייעתא דשמיא מיוחדת שיוכלו לראות ולצפות אף למרחוק, מה שאין המוח יכול להשיג".