קביעת עיתים לתורה גם למי שלא יודע ללמוד!
מי שיש לו זמן קצר שרק בו יכול ללמוד, מה עדיף שילמד?
באיזה שלב ביום הכי כדאי לקבוע את זמן הלימוד?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
– לילך מבית הכנסת לבית המדרש – קביעות עתים לתורה | מתי תהיה הקביעות? | מדוע עדיף שילמד מיד אחרי התפילה? | מה כוונת הדברים "עת קבוע"? | איך יקיים הלכה זו מי שאינו יודע ללמוד? | אדם שיש לו זמן קצוב מה עדיף שילמד? | מה עוד ראוי שיעשה בבבהמ"ד? |
מבואר בשו"ע, שלאחר שיצא מבהכנ"ס ילך לבהמ"ד, ומבאר המ"ב, שבימים ההם היו שני בתים, אחד בהכנ"ס ואחד בהמ"ד וזה מה שכתב השו"ע, אבל היום בזמננו, לומדים תורה גם בבהכנ"ס, ולכן אצלנו נוסח זה של השו"ע לא מתאים, אלא צריך להיות הנוסח "לאחר התפילה יפנה ללמוד תורה", המ"ב מביא כאן, שמבואר בגמ', "היוצא מבהכנ"ס ונכנס לבהמ"ד ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני השכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון".
יקבע עת ללימוד, ומביא המ"ב, שהקביעות לא חייבת להיות דווקא בבוקר, אלא אפילו במשך היום, רק יש ב' טעמים למה יש עדיפות שילמד מיד אחרי התפילה, א. מכח הפסוק דלעיל, שמשמע שאחר שעסק בתפילה יפנה ללימוד תורה, ב. אם יתחיל להתעסק בעסקיו קודם שילמד תורה, הוא עלול להימשך ויזניח את הלימוד תורה.
וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו, ואפילו אם יש לו הזדמנות להרוויח הרבה כסף, אלא ימשיך ויתמיד בלימודו ובקביעותו, ויאמין בהקב"ה שעי"ז שהוא לומד לא יפסיד שום דבר, ובזה צריך לדעת דבר גדול, אנחנו רגילים לומר שצריך שיהיה עת קבוע ללימוד, אבל אין הכוונה שמחוץ לזמן שהוא קבע לעצמו הוא לא צריך ללמוד, אלא הכוונה שלכל הפחות צריך להיות זמן שבו הוא לומד ללא שום דחייה או הוראת היתר, אבל אדם שיש לו זמן קבוע ללימוד תורה ואינו לומד מעבר לאותו הזמן, אע"פ שיש לו זמן פנוי, הוא קרוב להיות "כי דבר ה' בזה" שזה הולך על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, והקביעות היא רק המינימום, אבל אם אח"כ התפנה לו זמן, חייב לחזור ללימודו, ואדם שיש לו סדרים ומחוץ לסדרים הוא לא לומד, עליו נאמר "עת לעשות לה' הפרו תורתך" שאם קובע לו זמן לעסוק בתורה ולא מעבר לכך, הוא מפר את התורה.
ואפילו מי שלא יודע ללמוד, ילך לבהמ"ד ושכר הליכה בידו, הבה"ל מביא, שיש ענין גדול ללמוד דוקא בבהכנ"ס, דברוב עם הדרת מלך, וכן יש ענין שיהיה לו קביעות גם ביום גם בלילה, המ"ב מביא עוד, שאדם שיש לו מעט זמן, עדיף שילמד הלכות על פני דברים שאינם נוגעים להלכה למעשה, וכן אדם שיושב בבהמ"ד, יבדוק את העניינים שלו ויעביר אותם במחשבתו, אולי יש משהו שיש בו חשש גזל או אונאה, ויתקן את מה שצריך לתקן.