האם מותר להתפלל במקום פתוח?

כ"ב טבת- סימן צ' סעיף ד'- סעיף ז'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

למה צריך שיהיו חלונות בבית הכנסת ?

מדוע אין להתפלל במקום פרוץ ללא מחיצות?ובאיזה אופן אסור להתפלל מאחורי בית הכנסת?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן צ' סעיפים ד' – ז']  

חלונות בבית הכנסת

צריך שיהיו חלונות בבית הכנסת, וטוב שיהיו בו י"ב חלונות, וכן כאשר אדם מתפלל בביתו ביחידות, צריך שיהיו בו חלונות, וטעם הדין הוא, משום שאדם משקיף בחלון ורואה את השמים, ועל ידי זה הוא מתעורר לכוון טוב יותר בתפילה, ואף על פי שבתפילה עיניו צריכים להיות כלפי מטה, בכל זאת, כאשר קשה לו לכוון, הוא צריך להגביה את עיניו לשמים, ועל ידי זה להתעורר לכוון טוב יותר בתפילה.

תפילה במקום המוקף מחיצות

צריך להתפלל במקום מוקף מחיצות, כגון בית, שאז אימת המלך עליו, אבל לא יתפלל במקום פרוץ, משום ששם אין אימת המלך עליו, וכאשר בפניו שתי אפשרויות, או להתפלל במקום סגור שאין בו חלונות לראות את השמים, או להתפלל בשדה ולראות את השמים, עדיף שיתפלל בבית בלי חלונות, ויתכן שביאור הדבר הוא, שחלונות זה מעלה בתפילה, אבל מקום פרוץ, זה חסרון בתפילה, ולכן, עדיף להפסיד מעלה, מאשר להתפלל במקום שיש בו חיסרון, ומבואר במשנה ברורה, שאדם שנמצא בדרך ואין לו אפשרות להיכנס לתוך בית להתפלל, יתפלל בצד האילנות, משום שזה מקום שמוקף בחלקו.

תפילה בחורבה

אסור להתפלל בחורבה, ושלשה טעמים נאמרו בזה:

א. מפני החשד, שמא יאמרו שיש לו זונה מוכנה שם.

ב. מפני הסכנה, שמא החורבה תיפול עליו.

ג. מפני המזיקים המצויים שם.

ויש נפקא מינה בין הטעמים, שאם הטעם הוא מפני החשד, אם כך, כאשר החורבה היא בשדה שבדרך כלל לא מצויה שם זנות, אין איסור, וכן אם הוא נמצא עם אשתו, לא יחשדו אותו בזנות, ואין איסור להתפלל בחורבה באופנים אלו, ואם הטעם הוא מפני הסכנה שמא החורבה תיפול, אז אם מדובר בחורבה בריאה שלא תיפול, אין איסור להתפלל שם, ואם הטעם הוא מפני המזיקים, זה הכל אם הוא יחידי, אבל אם הוא נמצא עם עוד אחד שאז הם יחד שני אנשים, המזיקים לא יזיקו אותם, וכן אחד עם אבוקה לא יינזק, נמצא אם כן, שאם החורבה היא בשדה או שהוא עם אשתו, והחורבה בריאה, ויש שם שני אנשים או אבוקה, מותר להתפלל בחורבה.

תפילה מאחורי בית הכנסת

אסור להתפלל מאחורי בית הכנסת, ובביאור הדין נחלקו השיטות, יש שיטה הסוברת, שהכוונה היא שהוא מתפלל ופניו כנגד הפנים של הקהל, דהיינו, הקהל פונה למזרח והוא פונה למערב, ומכיוון שזה נראה כשתי רשויות, אסור, ויש שיטה הסוברת, שהכוונה היא שאסור לו להתפלל כאשר הוא נמצא לפני בית הכנסת, ואחוריו כלפי בית הכנסת, דהיינו, הכותל הקדמי של בית הכנסת הוא כותל מזרח, והוא עומד בצד מזרח ואחוריו כלפי בית הכנסת, ועליו נאמר, 'ואחוריהם אל היכל ה', שזה דרך ביזיון לבית הכנסת, ומספק צריך להחמיר את שתי השיטות יחד, ולכן, אסור להתפלל אלא אם כן הוא מתפלל בצד מערב ופניו כלפי מזרח, שאז הוא מתפלל עם הציבור, ופניו לצד מזרח כמו הציבור, וגם אחוריו לא כלפי היכל ה', ומדגיש המשנה ברורה, שבכל מקרה, אדם צריך להיכנס לתוך בית הכנסת ולהתפלל, ולא לעמוד מבחוץ, אבל בדיעבד, יעשה כמבואר לעיל.

אדם שמתפלל בצידי בית הכנסת, לכתחילה ראוי שיתפלל ופניו יהיו כנגד אותו מקום שהקהל מתפללים, אבל אם יש שם צואה וכדומה והוא צריך להחזיר את פניו, יחזירם כנגד הצד של בית הכנסת, כלומר, אם הוא עומד בחלק הדרומי של בית הכנסת, יטה את פניו לצד שמאל כלפי בית הכנסת.

כל האיסור להתפלל כאשר אחוריו כלפי בית הכנסת, זה רק כאשר הדברים ניכרים שאחוריו כלפי בית הכנסת, אבל אדם שעומד בבית שלו ומאחורי הבית שלו יש בית הכנסת, בזה אין בעיה של 'אחוריו כלפי בית הכנסת', משום שיש כותל שמפסיק, וכן בית הכנסת שיש בו עזרת נשים בחלקו המזרחי, אין בעיה בזה, משום שזה ניכר כשתי רשויות נפרדות.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן