יום חמישי כ' בניסן תשע"ח
מהו איסור 'שכר שבת'?
חכמינו ז"ל אסרו ליטול 'שכר שבת', דהיינו שכר עבור עבודה הנעשית בשבת, או דמי שכירות על השכרת בתים וחפצים לשבת; מחשש שיבואו לעסוק בשבת בעניני מֶכֶר ושכירות, האסורים בשבת.
ברם, כשנשכר לעבודה למשך מספר מסוים של ימים, או שבוע, או חודש, או שמשכיר את הבית למשך תקופה – רשאי לקבל את שכר השבת, ה'מובלע' בשכר העבודה ובדמי השכירות; וזאת גם באופן שאילו היה מחסיר מעבודתו בשבת, או מוציא את ימי השבת מהשכירות, היו מנכים מהשכר ומדמי השכירות בגין כך. היתר זה מכונה 'הבלעה'.
[שו"ע שו, ד, משנ"ב טו, טז ו־יח, וביה"ל ד"ה נותן]
יהודי שיש בבעלותו מכונות לממכר משקאות – האם צריך להשביתן בשבת?
איסור 'שכר שבת' האמוּר לעיל, חל על העובד ועל המשכיר, ולכן אף אם המעסיק או השוכר הוא גוי, ומביא ליהודי את שכר השבת – אסור ליהודי לקבלו. ואם עבר וקיבל שכר שבת בין מגוי ובין מיהודי – יש שמתירים להשתמש בו, אך ספק אם הלכה כדעתם.
ומכונה לרכישה עצמית של משקאות, מיני מתיקה וכדומה, המוצבת במקום שגויים משתמשים בה בשבת – יש אומרים שרווחי השבת נחשבים כשכר שבת; ויש אומרים שכיון שהתשלום אינו עבור הפעולה הנעשית בשבת, אלא עבור המוצר, אין זה נחשב לשכר שבת, והרווחים מותרים.
[ביאורים ומוספים דרשו, 10 ו־13, ושם רמג, 4]
מדוע מותר לשכור חדר במלון לשבת בלבד?
כאמוּר, איסור שכר שבת קיים אף לגבי דמי שכירות, אך כשדמי השכירות של שבת 'מובלעים' בימות החול אין איסור לקבלם. ולכן, בעל מלון המשכיר חדרים במלון ליום השבת בלבד – רשאי לקבל עבורם את דמי השכירות, כיון שהתשלום כולל גם את השעות שלפני השבת והשעות שלאחריה, וכן את נקיון וסידור החדר בערב שבת.
ויש שכתב טעם נוסף להתיר – שכאשר האורח אוכל במלון, נכלל בתשלום גם מחיר סעודות השבת, שאינו מהווה שכירות, אלא תשלום עבור המוצרים, ועבור הכנת המאכלים בערב שבת, כך שהתשלום עבור יום השבת מובלע בתשלום הכולל.
[ביאורים ומוספים דרשו, 13]