מספרת בעלת המעשה, המתגוררת באשדוד. "היינו זקוקים למרפאת שיניים לטיפול שורש, עם גז צחוק, עבור בתנו בת העשר. באשדוד לא ניתן היה לקבל באותה תקופה שירות זה, ומי שנזקק לזה נאלץ להדרים לאשקלון.
"ביום המיוחל נסענו לאשקלון, ונכנסנו לחדרה של הרופאה. היה זה חדר גודל מאד, שבקצהו ישבו שתי מזכירות ועשו את עבודתן. מבטאה של הרופאה גילה כי מוצאה מאחת ממדינות חבר העמים. היא קיבלה אותנו בחיוך קל והורתה לבתי לשבת על 'כסא המלכות'… היא פנתה אל הסייעת ושאלה האם הכל מוכן, וכשזו נענתה לה בראשה לאות 'הן', הושיטה את ידה למכשיר הגז והרימה את הכפתור כדי להפעילו.
"וכאן אירע דבר מוזר: משום מה המכשיר לא נדלק ונשאר דומם כפי שהיה. היא הביטה אל הסייעת כשואלת 'מה זה?' היא ניסתה עוד מספר פעמים, אך לשווא. המכשיר דמם ולא הגיב! היא הוציאה חלק מסוים והחליפה אותו, חלק שמידי תקופה היו צריכים להחליפו, אך גם זה לא הועיל, המכשיר פשוט שבק לגמרי!
"היא ניגשה אל ארון החשמל וניסתה שם את מזלה, אך לשווא. כל מאמציה עלו בתוהו. היא חשבה רגעים ספורים, ואז ביקשה מאחת המזכירות שישבה בירכתי החדר להזמין דחוף טכנאי לתקן את המכשיר. ואילו אלי היא פנתה בהתנצלות ואמרה: 'אני מאד מצטערת, אבל בעינייך ראית כי המכשיר התקלקל, ניסיתי לעשות ככל שאני יודעת ויכולה, אך כנראה שזה זקוק לידיים של טכנאי מקצועי. ישנה אמנם אופציה לערוך את הטיפול ללא גז צחוק, אך מן הסתם הילדה תפחד ותתנגד. נראה לי שאת תאלצי לגשת למזכירות לקבוע תור לפעם אחרת.
"לשמוע את המשפט הזה מהרופאה, היה עבורי כרעם ביום בהיר, האמנם?? אני אדם עסוק מאוד, כל כך הרבה מאמצים עשיתי כדי לפנות את היום הזה, ועכשיו צריך להתחיל הכל מהתחלה… או לבצע טיפול ללא גז צחוק? הרי לא עבור זה התאמצנו להגיע עד אשקלון".
ברוב צערה, נזכרה לפתע בסגולה לתרום לצדקה. היא הבטיחה ותרמה סכום מסוים לצדקה, ומעומק ליבה נשאה תפילה לבורא עולם שיעשה עימה חסד, ויקדש את שמו בעולם להראות לכולם כי הוא השליט והכל יכול. היא קיצרה בתפילה, ניגבה את דמעתה, ובעוז ובטחון פנתה אל הרופאה בבקשה שתנסה להפעיל פעם נוספת את מכשיר הגז.
"מה קרה?" התפלאה הרופאה מהבקשה המוזרה הזו, והוסיפה: "ראית שעשיתי כל מה שרק יכולתי, שום פעולה לא צלחה, למה שעכשיו זה יידלק?". היא לא התבלבלה והשיבה בגאון: "ראי, תרמתי כסף לצדקה, והתפללתי לבורא עולם, ואני מאמינה באמונה שלמה שהצדקה והתפילה יכולים לחולל נפלאות!".
בטרם גמרה את דבריה, פרצה הרופאה בצחוק מתגלגל שסחף את המזכירות שישבו בקצה החדר. "אני לא מאמינה בכל השטויות האלה! אלו אמונות טפלות חסרות כל שחר (עפ"ל). זה טפשי לחשוב שכסף של צדקה או תפילה, כמו שאת קוראת לזה, ידליק את המכשיר. אני לא רואה שום טעם לנסות פעם נוספת!"
אולם האשה לא ויתרה, האמונה שלה בבורא עולם היתה יצוקה בנשמתה. היא ניגשה אל הרופאה וביקשה: "אנא ממך, הרי הזמן הזה הוא בעצם שלי, מה אכפת לך לעשות עמי חסד ולנסות פעם נוספת?"
הרופאה הביטה עליה בזלזול ואמרה בלגלוג: "טוב, אעשה כבקשתך", ולא חסכה מעצמה שוב לחזור על כך שאלו אמונות טפלות חסרות כל טעם, וכלל לא מתאים לאנשים מודרניים כמונו. באותם רגעים, פרצה מליבה של האשה 'זעקה אילמת' שנשמעה מקצה העולם ועד קצהו. 'רבש"ע, עשה למענך. אני בוטחת בך, הראה להם את גודלך וחוזק ידך…'
היא מתפללת, והרופאה ניגשה שוב למכשיר, הרימה את הכפתור, ו…הלא יאומן קרה! המכשיר פתאום חזר לחיים, והחל לעבוד כרגיל כאילו לא אירע לו מאומה!
את ההלם והדממה ששררו בחדר אפשר היה לחתוך בסכין. הרופאה נאלמה דום, פניה חוורו והיא לא ידעה היכן למקד את עיניה, ונראתה כאילו קיבלה שוק חשמלי… המזכירות מקצה החדר שהיו עדות לכל אשר התרחש, זעקו בספונטניות "יש אלוקים!!!"…
לאחר ההלם, בדקה הרופאה את המכשיר, הוא נדלק וכבה ועבד כרגיל כאילו לא ארע לו מאומה. היא נגשה שוב לאשה ובקול נמוך אמרה: "הזמן שלך בעצם כבר עבר, אבל אחרי מה שהיה פה אני אטפל בילדה, והתור של האחרים ידחה קדימה…".
בשקט ובענווה ניגשה אל הכסא והחלה בטיפול – – –
(הובא בגיליון 'כולנו יודעי שמך' בשם הרב יצחק ברבר שליט"א)
וואו מחזק ומרגש ביותר!!