היום נלמד: שכשוך הידים במים - האם נחשב כנטילה?
יום חמישי י"ט באלול תשע"ו
מחלוקת הפוסקים בנוגע לשכשוך הידים במים שבספל - האם הוא נחשב כנטילת ידים
כפי שלמדנו, ישנם שני תנאים בסיסיים לנטילת ידים: כלי ו'כח גברא'. ולכן, טבילת הידים או שכשוכן במים שבִּכלי אינם נחשבים לנטילה. אולם, לדעת בעל הלכות גדולות שכשוך הידים בכלי נחשב לנטילה. ונחלקו הראשונים בביאור דבריו: יש אומרים שלדעתו אין צורך ב'כח גברא', ויש אומרים שלדעתו השכשוך נחשב כ'כח גברא'. ויש אומרים שאף לדעתו צריך לשכשך את שתי הידים יחד, ולא בזו אחר זו. לדעת השולחן ערוך, בשעת הדחק ניתן להקל כדעה זו, אך אין לברך על הנטילה, ויכרוך את ידיו במפית וכדומה לפני אכילתו; ויש שמחמירים אף בשעת הדחק. [סעיף ח, ס"ק נא ו־נו, שעה"צ ס"ק נב; ביאורים ומוספים דרשו, 54-55]
באילו אופנים אין שכשוך הידים במים נחשב כנטילה לכל הדעות?
כאמור, לדעת בעל הלכות גדולות שכשוך הידים במים שבִּכלי נחשב כנטילת ידים. ואם חיברו את כלי לקרקע - ובלשון הפוסקים: 'חֲקָקוֹ ולבסוף קְבָעוֹ' - יש אומרים שאף לדעתו אין השכשוך בו נחשב כנטילה, משום שבאופן זה השכשוך דומה לטבילה, וטבילה במים שאובים פסולה. ויש אומרים שאף באופן זה נחשב השכשוך כנטילה לדעה זו. ואם יָצרו כלי בדבר המחובר לקרקע - ובלשון הפוסקים: 'קְבָעוֹ ולבסוף חֲקָקוֹ' - נדון הכלי כקרקע, ולכל הדעות אין השכשוך בו נחשב כנטילה, אלא אם כן יש בו מים הכשרים לשמש כמקוה (- ראה תקציר לאתמול), ואז די בטבילת הידים בתוכו. [סעיף ח, ס"ק נב, וביה"ל ד"ה אם]
האם ניתן ליטול ידים ישירות מברז של מיכל מים?
מיכל מים שבתחתיתו קבוע ברז - יש אומרים שכיון שהברז אינו נחשב לכלי, אין ליטול ידים ישירות מן הברז. ולדעת פוסקים רבים ניתן ליטול מן הברז, אך יש להקפיד ליטול רק בקילוח הראשון היוצא מן הברז עם פתיחתו, לסוגרו מיד ולפותחו שוב עבור המשך הנטילה, כיון שרק הקילוח הראשון שבפתיחת הברז נחשב כ'כח גברא'. וכן יש להקפיד לכתחילה שהשפיכה הראשונה תכסה את כל היד בבת אחת. ובדיעבד מועילה אף השפיכה מהמשך הקילוח, ואף שלא בבת אחת. וכיון שקשה להקפיד על קיום תנאי כשרות הנטילה לכתחילה, יש להעדיף נטילה מכלי רגיל. [סעיף ט, ס"ק סד, ושעה"צ ס"ק סא; ביאורים ומוספים דרשו, 63 ו־65]