יום שלישי ד' בניסן תשע"ח
האם מותר להכניס חפצים לכיס הפיז'מה בשבת?
חכמינו ז"ל אסרו ללבוש בגדים מסוימים ולענוד תכשיטים מסוימים בשבת ברשות הרבים, מחשש שיסירו אותם או שיפלו, ואזי יטלטלום ארבע אמות ברשות הרבים. ואיסור זה הוא גם ברשות הרבים דרבנן, המכונָה 'כַּרְמְלִית'. ונחלקו חכמים אם האיסור כולל גם חצר. ונחלקו ראשונים בכוונת האוסרים: יש אומרים שכוונתם לאסור רק בחצר פרטית שאינה 'מעורבת', כלומר שאין בה 'עירוב חצרות', וטעם האיסור – מפני שהיא דומה לרשות הרבים; אבל בחצר מעורבת, וכל שכן בבית – מותר ללבוש ולענוד כל בגד ותכשיט. ויש אומרים שכוונתם לאסור אף בחצר מעורבת ואף בבית; וטעם האיסור – מפני שאם יהא מותר ללבוש ולענוד בגדים ותכשיטים אלו בבית או בחצר, אזי כאשר יֵצא לרשות הרבים, יטלטל עמו מבלי משים גם את הבגדים והתכשיטים.
השולחן ערוך פסק תחילה כדעת האוסרים בחצר שאינה מעורבת בלבד, ואחר כך הביא בשם 'יש אומרים' את הדעה האוסרת אף בבית, ולאחריה – את הדעה המתירה אף בחצר שאינה מעורבת. ועיקר ההלכה – כדעה הראשונה; ויש שכתבו כי אין להקל כדעה הראשונה אלא בשעת הצורך. ויש שהורה כי במקום בו קיימת רשות הרבים דאורייתא – יש להחמיר כדעה השניה; וכמה מגדולי ישראל נהגו כדעה השניה. ויש אומרים שאף לדעה הראשונה, אין ההיתר אלא בבגדים ותכשיטים, אבל אסור להכניס לכיסים, או לתלות על הבגדים ועל הגוף, כל חפץ שהוא, מחשש שישכח ויצא עמו לרשות הרבים; ובבגדי לילה, שאין יוצאים עמהם לרשות הרבים, ניתן להקל.
[שו"ע שג, יז-יח, משנ"ב נו, נז, נח ו־סב, וביה"ל ד"ה כל; ביאורים ומוספים דרשו, 32]
איזה רחוב נחשב לרשות הרבים מדאורייתא?
מנהג הנשים מקדמת דנא, לענוד תכשיטים בשבת ברשות הרבים, ואף כאלו שאסרו חכמינו ז"ל לעונדם ברשות הרבים. ונחלקו הראשונים ביחסם למנהג זה: יש שכתבו שלא התחדש כל היתר בזמננו, ואף במקומות שאין בהם רשות הרבים דאורייתא – הלא אסרו חכמינו לענוד את התכשיטים אף ברשות הרבים דרבנן, כנ"ל. ולכן, לדעתם, אין כל הצדקה למנהג זה, אך מוטב שהנשים תהיינה שוגגות ולא מזידות, ולכן, כאשר יש להניח שהן לא תצייתנה לדבר ההלכה, אין למחות בידן.
ויש שלימדו זכות על מנהג זה, שכיון שלדעת חלק מהפוסקים אין מצויה בזמננו רשות הרבים דאורייתא, ניתן להחשיב את רשות הרבים דרבנן לעניָן זה כחצר שלא נעשה בה 'עירוב חצרות', אשר על פי הדעה הראשונה הנ"ל, מותר לענוד בה תכשיטים. ולפי הסבר זה, במקומות שבהם מצויה רשות הרבים דאורייתא, או שיש בקרבתם רשות הרבים דאורייתא שניתן להגיע אליה בקלוּת – יתכן שאין כל היתר למנהג זה; ואכן, יש שהורו כי בערים הגדולות שבזמננו, אין היתר זה קיים.
ויש להוסיף, כי לדעת השולחן ערוך – כל רחוב שרחבו שש עשרה אמה (7.68-9.22 מטרים, לשיטות השונות), נחשב כרשות הרבים מדאורייתא, דהיינו אף אם לא עוברים בו שש מאות אלף איש ביום; ולדעה זו, בודאי מצויה רשות הרבים דאורייתא בכל מקום; (ויש שכתב שדעת השולחן ערוך כן רק בנוגע ל'הוצאה' דאורייתא, ואילו בעניננו – איסור ענידת התכשיטים הוא מדרבנן. וראה שו"ע שמה, ז, בנוגע לכללוּת הנדון).
[שו"ע שג, יח, משנ"ב סב, וביה"ל ד"ה והשתא; ביאורים ומוספים דרשו, 33 ו־39]
האם מותר לנשים בזמננו לענוד תכשיטים בשבת ברשות הרבים?
בהמשך לאמוּר: יש שלימדו זכות על מנהג הנשים – לענוד בשבת ברשות הרבים כל תכשיט שהוא – באופן אחר: אחד הטעמים לאיסור ענידת תכשיטים ברשות הרבים, הוא החשש שמא האשה תסיר אותם כדי להראותם לחברותיה. חשש זה, היה קיים רק בתקופת חז"ל, בה לא היו התכשיטים מצויים, וענדו אותם רק בשבת, ולכן התעורר החשש שהאשה תרצה להראותם לחברותיה בשבת, אולם בתקופתנו, שהתכשיטים מצויים, ועונדים אותם גם בימות החול, אין חשש שהאשה תסיר אותם בשבת כדי להראותם.
ולפי הסבר זה, בגד או תכשיט שאיסור לבישתו ברשות הרבים אינו מפני החשש שיסירוהו כדי להראותו, אלא מטעם אחר, וכגון שעשוי ליפול, או שיסירו אותו מפני הבושה, וכל שאר הטעמים – אין היתר ללובשו או לעונדו ברשות הרבים אף בזמננו. וכמו כן, במקומות שבהם רגילוֹת הנשים לענוד את תכשיטיהן רק בשבת, חזרה תקנת חכמים למקומה, ואסור לעונדם ברשות הרבים, ואף בחצר – בהתאם לאמור לעיל; אולם, יש שכתב כי אין למחות ביד המקלים אף במקומות אלו.
לדעת המשנה ברורה, למרות לימודי הזכות, אין לסמוך על מנהג הנשים הקדוּם – למעשה, אלא שאין למחות ביד המקלים. ויש שכתבו שניתן לסמוך על מנהג זה. אולם, לכל הדעות, בגד או תכשיט שמסיבה כלשהי אסור מדאורייתא לצאת עמו לרשות הרבים, אין כל היתר ללובשו ולעונדו ברשות הרבים או בחצר, בכל מקום, ובכל זמן.
[שו"ע שג, יח, משנ"ב סד, וביה"ל ד"ה כי; ביאורים ומוספים דרשו, 34 ו־41]