כיצד ננהג בנוגע לנטילת ידים במקרה של הפסקת מים או שאין כלי מתאים לנטילת ידים • כיצד יש לעטוף את הידים כשמותר לאכול ללא נטילה? • האם מותר לתת דבר מאכל לאדם שאינו מברך ואינו נוטל ידים?
יום שלישי ט"ז בתשרי תשע"ז
יש הפסקת מים או שאין כלי מתאים לנטילת ידים - האם מותר לאכול ללא נטילה?
מי שיש הפסקת מים בביתו, ואין לו מים לנטילת ידים לסעודה - אם במרחק הליכה או נסיעה של פחות מ־18 דקות ניתן להשיג מים, אסור לאכול ללא נטילת ידים. ואם נמצא בדרך, ואין ברשותו מים, או שאין ברשותו כלי הראוי לנטילה, ובהמשך דרכו, במרחק הליכה או נסיעה של 72 דקות, יש מים או כלי - עליו להמתין עד שיגיע למקום המים והכלי. ואם צריך לשם כך לנטות מדרכו, או לשוב לאחוריו - דינו כדין הנמצא בביתו, שאם אין מים או כלי במרחק של פחות מ־18 דקות, רשאי לאכול ללא נטילת ידים. וראה להלן פרטים נוספים בדין זה. [סעיף א, ס"ק ג, שעה"צ ס"ק ג, וביה"ל ד"ה בריחוק; ביאורים ומוספים דרשו, 1-2]
כיצד יש לעטוף את הידים כשמותר לאכול ללא נטילה?
כאמור, אם לא ניתן להשיג מים במרחק מסוים - מותר לאכול ללא נטילת ידים. ודין זה אמור אף כשאין ודאות שלא ניתן להשיג מים במרחק האמור; אולם אין להקל במקרה של ספק אלא כשרעב מאד, ואין ברשותו אוכל אחר מלבד לחם. ויש מהראשונים שכתב שאף במקרה שבודאי לא ניתן להשיג מים, אין להקל אלא כשנצרך מאד לאכילת הלחם. וכשאוכל ללא נטילה - יעטוף את שתי ידיו - דהיינו כפות היד והאצבעות - במפית, שקית וכדומה. ואם אינו יכול לעטוף את שתי הידים - יעטוף יד אחת ויאכל רק בעזרתהּ. [סעיף א, ס"ק ה-ז, שעה"צ ס"ק ד ו־ז, וביה"ל ד"ה אם; וראה שם ד"ה בריחוק, ושונה הלכות ס"ב]
האם מותר לתת דבר מאכל לאדם שאינו מברך ואינו נוטל ידים?
אדם שאינו שומר תורה ומצוות ואינו מברך לפני אכילתו - אסור לתת לו דבר מאכל משום איסור "לפני עוֵּר לא תתן מכשול"; וכל שכן שאסור לתת לו לחם, משום שמכשילו גם באכילה ללא נטילת ידים. וכן אסור לסייעו באכילה, משום איסור 'מסייע לעוברי עבירה'; (ויש שמתירים לסייעו). ואם אומר לו שיברך ויטול את ידיו - מותר לתת לו דבר מאכל, משום שיתכן שיברך ויטול. וכן אדם שאין ודאות לגביו שלא יברך ויטול - מותר לתת לו דבר מאכל, ויש מחמירים; ואם מדובר בעני - אין להחמיר, אך ראוי לומר לו שיברך ויטול. [סעיף ב, ס"ק יא-יב; ביאורים ומוספים דרשו, 8, 9 ו־11; וראה ביה"ל ד"ה ואסור]