הרב ישראל ליוש
התרגשות היא תחושה שדרכה להירגע עם הזמן, ככל שהזמן חולף, השגרה ומרוצת החיים מכהים את רגשי השמחה מהתחלות חדשות. לא כן הדבר כאשר מדובר על תחילת לימוד הלכות שבת במסגרת 'הדף היומי בהלכה'. עברו כבר שבועות מאותו יום נשגב ונורא הוד – ט"ז בתמוז, בו התחילו רבבות עמך בית ישראל ללמוד הלכות שבת, ועדיין נישא בחלל ריח בכורים, ומנשבות במלוא עוזן רוחות של התחלה.
הבשורות שהתבשרנו בהן בתחילת לימוד הלכות שבת, עדיין ממשיכות להישמע, כאילו הכל עדיין חדש ומרגש, שיעורים חדשים עדיין נפתחים, חברותות חדשות עדיין נקבעות, עולם התורה בכלל, ועולם ההלכה בפרט ממאן להירגע, הוא לא מסכים להיכנע ולפול אל השגרה היבשה, שעלולה חלילה לזרוע רפיון בקביעות החדשה – לימוד הלכות שבת מידי יום ביומו. יש סיבה לכך שההתרגשות עדיין בשיאה ואיננה דועכת, משום שיום רודף יום, ולימוד עמוד אחד מושך אחריו לימוד עמוד נוסף, זהו רצף אחד ארוך של לימוד כל הלכות שבת, שבסופו תתגשם השאיפה הגדולה של כל יהודי – לדעת הלכות שבת.
בסימנים הנלמדים בימים אלו, נלמד על הרגעים שלפני השבת, על התקיעות שהיו תוקעים בערב שבת כדי להבדיל את העם ממלאכה, ועל מה שנהגו כיום לעשות במקומן, ששליח הציבור מכריז כחצי שעה לפני שבת שעל הצבור כבר להזדרז להכין עצמו לקראת שבת. על הדלקת הנרות בערב שבת, ועל קדוש השבת בשולחן ערוך וכסות נקיה.
דברים נשגבים נכתבו אודות הוספת רגעים מחול על הקודש, השבת היא הרי מקור הברכה, ממנה מושפעת ברכה לכל ימי המעשה, א"כ המרחיב את גבולות השבת, מרבה בכך אף את הברכה.
● ● ●
בספר 'מעשה איש' מסופר שהגאון רבי שלום שמשון קרליץ זצ"ל נסע פעם בערב שבת אחר חצות ואירעה תאונה, כאשר שמע ע"כ דודו החזון איש, שאל אותו: "מה עשית בעת שנסעת?" השיב לו הגרש"ש שלמד תורה, "אם כן" – אמר החזון איש – "הדבר קרה כי נסעת בערב שבת קודש אחר חצות".
● ● ●
על חברי 'משמרת השבת' בעיר בריסק, נמנו אנשים נכבדים מאוד, שקדושת השבת בערה בהם. הם היו מסתובבים בערב שבת בשווקי העיר, ומזרזים את בעלי החנויות לסגור את חנויותיהם בטרם ינטו צללי ערב. מטבע הדברים – מסופר בספר 'הרב מבריסק' – הם היו מאחרים את המנין הקבוע לתפילת ערבית, ולכן התפללו בביתו של מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, שהיה נוהג להתפלל בשעה מאוחרת יותר.
בשבת אחת טען בפני הגרי"ז הרב אברהם איידלמן, מחברי 'משמרת השבת', כי לדעתו אין תועלת בפעולתם, משום שבעלי החנויות הנוהגים לסגור את חנויותיהם מוקדם, יעשו כן אף אם לא ישמעו את אזהרתם, ואילו האחרים הסוררים, בלאו הכי אינם מקשיבים למחאתם, וא"כ טרחתם מדי ערב שבת מיותרת.
שמע הרב מבריסק את דבריו, יצא עמו אל מחוץ לבית, הראה לו את החנויות הסגורות על מנעול ובריח ביום השבת ואמר לו: "רואה אתה את כל החנויות הסגורות עתה בשבת? דע לך! כי הכל בזכותכם, אם לא הייתם מסתובבים בעקביות מידי שבת בשבתו, ומזהירים על קדושת השבת המתקרבת, גם אלו שלדעתך ממילא מקפידים לסגור מוקדם, היו מתקררים ואט אט היו מאחרים את שעת סגירת החנויות, ואם כן, כל החנויות הסגורות בעיר בשבת, בזכותכם הן סגורות!".