הרב יצחק יעקב פוקס שליט"א
שנת תשפ"א – תשרה שכינה פתח אוהלנו
שומר דלתות ישראל יגן ויציל כל בית בישראל מכל נגע, מחלה ומגיפה, ויכתבנו ויחתמנו לשנת חיים טובים בבריאות שלימה, ושפע ברכה והצלחה בכל העניינים לנו ולכל ישראל
הולכת ומסתיימת, תש"פ, והולכת וקרבה, השנה הבאה עלינו לטובה – תשפ"א.
תחילתה של תשפ"א – ביום שבת קודש, ובעקבות ראש השנה, אף יום ראשון של חג הסוכות וחג שמיני עצרת – שהוא "שמחת תורה" [בארץ ישראל] – חלים בשבת, על כן, אין תוקעים בשופר ואין נאמר ה"תשליך" ביום ראשון של ראש השנה, בני אשכנז אינם אומרים בו "אבינו מלכנו" ולא י"ג מדות בפתיחת הארון, המעבר ליום ב' דראש השנה, יהיה באמצעות "יקנה"ז". ביום ראשון של סוכות – אין נוטלים לולב. וב"שמחת תורה", במקום שאין עירוב וכל שאינם סומכים על העירוב, יכינו ויוליכו את ספרי התורה, ה"דגלים" הפעקלא'ך וה"קידושים" למקומם קודם כניסת החג שבשבת.
פתיחת חגי תשרי ביום השבת, מעוררת אין ספור שאלות הלכתיות, כגון: "בעל תקיעה" שיש לו חזקה מזה שנים לתקוע ביום א' דראש השנה, האם יכול לטעון: אני התוקע הראשון בר"ה, אני אתקע ביום הראשון שתוקעים בו השנה (יום ב' דר"ה), לעומתו יטען המוחזק ליום השני: חזקתך לתקוע ביום הראשון של ר"ה, בבקשה ממש את החזקה…. ואני אממש את חזקתי ! מי מהם צודק? מה דין השוכח להזכיר בתפילה או בקידוש, שבת? האם מותרים בכי ובקשות אישיות בר"ה שבשבת?
התשובות לשאלות, ועוד חידושים ופיסקי הלכות רבים, בס"ד, לאורך הדפים שלפניכם.
בדפים שלפניכם סיכום מיוחד של נושאים שונים הרלוונטיים לשנה זו הבעל"ט, ובינהם: אמירת סליחות ביחידות בעידן ה"קורונה", התרת נדרים בשידור ישיר, 'קובע מקום לתפילתו' בתפילות ציבוריות בשטחים פתוחים, הכנת הסימנים לערב ראש השנה לפני שבת קודש, ועוד: