תלמיד חכם שיגר למערכת [-יתד נאמן] עובדה, ובשיחה טלפונית קיבלנו את הפרטים מפי בעל המעשה שליט"א.
"היה זה לפני כתשע שנים. ירדתי מירושלים בצהרי יום ונכנסתי לבית מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א. מרן שליט"א ישב על כסאו בחדר הקטן ליד דלת הכניסה של פתח הבית וקיבל את הבאים. אני וידידי היינו האחרונים בתור.
"בסיום נפרדתי ממרן ואמרתי: אני חוזר כעת לביתי ונוסע לירושלים. מרן קם ממקומו. חשבתי לתומי כי כדרכו תמיד בסיום קבלת הקהל הוא קם כדי להיכנס פנימה לבית, אבל לא. הוא ליווה אותנו כמה פסיעות לכיוון היציאה.
"שאלתי: מה קרה שהרב היום מלווה אותי? מרן השיב כי כתוב בגמרא במסכת סוטה (מו) כי לוויה זו שמירה.
"כיוון שאני מקורב במידת מה למרן שליט"א, תמהתי בדרך ארץ: אם כן מדוע הרב לא מלווה אותי תמיד? מרן חייך ואמר: 'אכן תזכיר לי תמיד שאתה נוסע לירושלים ואלווה אותך'.
"יצאתי לדרך ברכבי, רכב ישן, ובאמצע הדרך, ממש בבת אחת התפוצץ גלגל קדמי. לא ירידת אוויר אלא התפוצצות, ובנס ניצלנו אני וחברי. הודו להשם כי טוב.
"לאחר זמן כאשר באתי שוב למרן שליט"א סיפרתי לו ואמרתי: היו כמה פעמים שהייתי אצל הרב ולפני שיצאתי מהבית הרב אמר לי 'סע לשלום ותבוא לשלום', אבל בפעם האחרונה הרב קם וליווה אותי למצוות לוויה, ואכן ניצלתי אחר כך מסכנה גדולה' – ופירטתי את המקרה – 'וזה כמבואר בגמרא 'אמר רב יהודה אמר רב, כל המלווה את חבירו ארבע אמות בעיר אינו ניזוק, רבינא אלויה לרבא בר יצחק ד' אמות בעיר, מטא לידיה היזיקא ואיתציל.
"תגובת מרן שליט"א היתה: 'אינני זוכר את הדבר, וכנראה הרגשתי משהו'…
(הרב א' חפץ, מוסף שבת קודש פר' בא תשע"ז)