יום חמישי כ' באייר תש"פ
מי שואל 'מה נשתנה' בליל הסדר?
חכמינו ז"ל קבעו לשאול בתחילת ההגדה ארבע שאלות הפותחות ב'מה נשתנה', כדי לקיים את מצוַת 'והגדת לבנך' בצורה של שאלה ותשובה. וכתבו ראשונים, שיש לומר 'מה נשתנה' בניגון יפה, כדי לשבח לאדון הכל. ויש לדאוג לכך שהיֶלד יבין כיצד הדברים שבהמשך ההגדה עונים על כל ארבע השאלות.
ואם אחד מבניו גדול, והאחד קטן, עדיף שהקטן ישאל. ואם בנו אינו נמצא במקום, (ולא בן בנו) – ישאל אחד מהמסובים, כגון בתו, או אשתו; ויש שכתב כי הבת עדיפה על פני האשה. ואם אוכל לבדו – יאמר בעצמו את השאלות; אולם, כשבנו, או אחֵר, שואל את השאלות, בעל הבית אינו צריך לשוב ולומר בעצמו את 'מה נשתנה', אלא מתחיל באמירת התשובה – 'עבדים היינו'.
[שו"ע תעג, ז, ומשנ"ב ע; וראה שם, סג; ביאורים ומוספים דרשו, 76-78]
באיזו אצבע יש להטיף את היין מהכוס באמירת עשר המכות?
בעת אמירת המילים "דם ואש ותמרות עשן" בהגדה, וכן בעת אמירת עשר המכות, וכן בעת אמירת הקיצור של שמות המכות, דצ"ך עד"ש באח"ב – נוהגים להטיף מכוס היין (הנמזגת לפני אמירת ההגדה, ראה שו"ע כאן) בעזרת האצבע; ובסך הכל – שש עשרה הטפות.
ונהוג להטיף את היין באצבע הסמוכה לאגודל. ויש אומרים שראוי לעשות זאת באצבע הסמוכה לזרת, הנקראת 'קמיצה'; על פי דברי המדרש שהאצבע שעליה נאמר בעשר המכות "אצבע אלקים היא", היא הקמיצה.
ויש אומרים שאין להטיף בעזרת האצבעות כלל, כי אם בהטיית הכוס כדרך שפיכה; ומי שהיין שבכוס יימאס בעיניו על ידי הנגיעה בו בידו – ראוי שינהג כדעה זו. ולאחר הטפת היין, יש לשוב ולמלא את הכוס.
[שו"ע תעג, ז, משנ"ב עד ושעה"צ פא; ביאורים ומוספים דרשו, 81-82]
על אילו כוסות מ'ארבע כוסות' מברכים ברכה ראשונה ואחרונה?
לדעת השולחן ערוך, יש לברך ברכה ראשונה – 'בורא פרי הגפן' – על הכוס הראשונה והשלישית מ'ארבע כוסות' בלבד; ולדעת הרמ"א, יש לברך על כל אחת מהן. וברכה אחרונה – 'על הגפן' – לכל הדעות יש לברך רק לאחר הכוס הרביעית, האחרונה.
ונחלקו הפוסקים לענין ברכה אחרונה על הכוס הראשונה, כאשר משתהים זמן רב בינהּ לבין הכוס השנייה: יש אומרים שמותר להשתהות בין הכוס הראשונה לשנייה במשך יותר מזמן 'שיעור עיכול', דהיינו, שכבר אינו רָוֶה משתיית הכוס הראשונה, ואין צורך לברך ברכה אחרונה על הכוס הראשונה. יש אומרים שלכתחילה אין להשתהות יותר משיעור עיכול, אך בדיעבד, לא יברך ברכה אחרונה על הכוס הראשונה. ויש אומרים שאם רואה שעד שיגיע לכוס שני יעבור שיעור עיכול, יברך ברכה אחרונה על הכוס הראשונה.
[שו"ע תעד, א; ביאורים ומוספים דרשו, 8; וראה עוד שם]