היום נלמד: חובת העמידה של העולה לתורה וה'בעל קורא'
יום חמישי א' בתמוז תשע"ו
מדוע צריך לעמוד בשעת קריאת התורה?
העולה לתורה, ה'בעל קורא', והגבאי העומד לצִדם, צריכים לעמוד בשעת הקריאה. ושני טעמים לדבר: האחד, שבשעת מתן תורה, בה היה השי"ת כקורא בתורה, אמר השי"ת למשה: "ואתה פה עמוד עמדי", ומשמעות הדבר שהקב"ה בעצמו אף הוא עמד כביכול. והשני, שהתורה ניתנה באימה, דהיינו שבשעת מתן תורה נפלה אימה על ישראל, וכשם שניתנה באימה, כך צריך לקרוא בה באימה; ומסיבה זו אסור אף להשען על בימת הקריאה או כל דבר אחר, ואף באופן שאם ינטל הַמִשְׁעָן לא יִפּוֹל, כיון שהתנוחה המתאימה לאֵימה היא עמידה מוחלטת. [סעיף א וס"ק א-ג; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
האם מותר לְקשיש להִשען על הבימה כשעולה לתורה?
כאמור, העולה לתורה, ה'בעל קורא' והגבאי, צריכים לעמוד בשעת קריאת התורה. אולם, אדם שהעמידה קשה עליו ללא הִשענות, כגון זקן או חולה, רשאי להשען; אך כל עוד הדבר אפשרי, ישען רק במידה שאם ינטל הַמִשְׁעָן לא יִפּוֹל. וכן יקפיד שלא להִשען על הפרוכת שעל גבי הבימה, הנחשבת ל'תשמיש קדושה' מפני שמניחים עליה את ספר התורה. כמו כן, למנהג אשכנז שספר התורה 'שוכב' על הבימה - לפעמים קשה לראות את השורות שבתחילת העמוד ללא הִשענות, ובאופן זה מותר להִשען על הבימה עד לסיום קריאת השורות שקשה לראותן. [ס"ק ד-ה; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 3]
מדוע תיקנו שה'בעל קורא' יקרא במקום העולים לתורה?
בעבר היה העולה לתורה קורא בעצמו בתורה, אלא אם כן לא ידע לקרוא בעצמו, שאז קרא ה'בעל קורא' במקומו. וקדמונינו תיקנו שה'בעל קורא' יקרא את כל הקריאה, משני טעמים: האחד, שלא לבייש את זה שאינו יודע לקרוא; והשני, שלא יקראו כאלו שאינם יודעים להגות היטב את המילים בנקודותיהן ובטעמיהן. וצריך העולה לקרוא בלחש - מתוך הכתב - יחד עם ה'בעל קורא'. ואף אם קראוהו לעלות לתורה באמצע פסוקי דזמרה, יקרא בלחש עם ה'בעל קורא', אולם אם קראוהו לעלות באמצע ברכות קריאת שמע - לא יקרא. [סעיף ב וס"ק ח-ט; ביאורים ומוספים דרשו, 4]