"לאחר שחקרתי ובדקתי היטב באחריות הנדרשת, כל מי שבאפשרותו להתחסן – נכון לעשות כן!"

הרב אלימלך פירר, יו"ר אגודת "עזרה למרפא", נאמנם הרפואי של מרנן גדולי ישראל שליט"א ומי שנשלח על ידם לערוך באמצעות בקיאותו הרפואית העמוקה והרחבה, את הבירור הנוקב והמעמיק בטרם הורה לפרסם דעת תורה להתחסן, עונה בראיון נדיר ל"יתד נאמן" על השאלות

ישראל רוזנר

היהדות הנאמנה היודעת את קדושת החיים, יודעת לזהות את הרופאים ש"ניתנה להם רשות" זאת לא במעט בסיועו של נאמנם הרפואי של גדולי ישראל הרב אלימלך פירר – אש הרפואה והחסד שכבר יצאו לו מוניטין רבים בעולם הרפואה אשר בחר להעניק לו תוארי ד"ר לשם כבוד שהוא בורח ממנו. בזכות בקיאותו הרבה בנבכי מדע הרפואה, בזכות ניסיונו רב השנים ובשל ליבו הרחב שבזכותו הוא עושה לילות כימים למען הפרט והכלל, בגלל עצתו אמונה וידו הארוכה, הוא זכה לאימונם של מרנן ורבנן רועי ישראל שליט"א שהיטלו עליו את מלאכת הבירור רב האכחיות, שהוליד את המכתב ששם קץ לשאלות וללבטים, לספקות ולתמיהות והעניק לכל יצרני מפוח ה"אשר קרך" את הפינה הדחוקה הראויה להם.

זה הגיע בבוקר, בא בהפתעה בעמודים הראשונים של העיתונות החרדית. מודעה שהציבה סימן קריאה חד משמעי בשאלת דעתם של מרנן ורבנן רועי ישראל שליט"א בסוגיית החיסונים. מודעה אחת שנחתמה בידי שליח נאמן וכל העקוב היה למישור. מסך הערפל התפוגג, המטוטלת עצרה, חרושת השמועות הייתה כלא הייתה והציבור הנאמן להכרעת מרנן גדולי ישראל החל להסתער על קופות החולים.

לאחר שנדרש לחקור אודות החיסון המוצע נגד נגיף הקורונה ולאחר שהעלה את ממצאיו על שולחנם, התבקש הרב אלימלך פירר על ידי גדולי ומאורי הדור שליט"א, להודיע לציבור מה דעתם דעת תורה לגבי הצורך בהתחסנות. במכתבו הבהיר כי "לאחר שחקרתי ובדקתי היטב באחריות הנדרשת" פרס את מסקנותיו בפני מרנן ורבנן, רשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, רבינו מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין שליט"א והגאון הגדול רבי שלום כהן שליט"א והודיע על דעתם ובשמם כי "כל מי שבאפשרותו להתחסן – נכון לעשות כן". הרב פירר ציין כי "מהניסוי שבוצע כראוי ועל פי כל הפרמטרים המקובלים ונהוגים בעולם הרפואה הוכח כי אין סיכון בקבלת החיסון".

עוד פרסם הרב פירר בשם מרנן ורבנן עיני העדה שליט"א כי "הסובלים מאלרגיות על כל סוגיהן, יתייעצו עם הרופא המשפחתי על האופן לקבל את החיסון תחת פיקוח רפואי". כמו כן הוא הוסיף כי "בהיות והניסוי נערך בקרב גילאים מ-16 ומעלה, צעירים עד לגיל הנ"ל לא יחוסנו בשלב הזה".

לא כל אחד יכול לכתוב "לאחר שחקרתי ובדקתי היטב באחריות הנדרשת". צריך לדעת מה לשאול, צריך להבין את התשובות, צריך להיות נאמן כדי שמרנן גדולי ישראל יסכימו שיפרסמו את המילים האלה כבסיס להכרעתם. ומאותו רגע מסע הציות לחיסון של היהדות הנאמנה יצא לדרך.

ברגע נדיר ביורת פתח הרב אלימלך פירר איש הסוד והסתר את סגור ליבו, והסכים במחווה יוצאת דופן, בגלל החשיבות האמיתית וצורך השעה, לחשוף טפח מצפונותיו וטפחיים מידיעותיו. אף לא מילה על עצמו, רק על החיסון. על השאלות המקננות שמסרבות להתאדות שמלוות את המבצע הנרחב במאבקם של גדולי ישראל על בריאות הציבור, המאבק נגד הנגיף. אל מול פני המזרק, זריקת העידוד של הרב פירר:

יש המנסים לצנן את הנהירה להתחסן בטענה שמדובר בטכנולוגיה חדשה שלא היתה עד כה בשימוש. האם ניתן לקבע ששימוש בטכנולוגיה זו בטוח? בכל זאת, מדובר הרי בשיטה חדשה?!

הרב פירר: "כבר לפני שלושים שנה התגלתה אפשרות טכנולוגית זו. לפני שמונה עשרה שנה אף בוצע הניסוי הראשון בבני אדם בטכנולוגיה זו. במהלך השנים הזריקו למאות אנשים טכנולוגיה זהה. אלה מהם שדיווחו על תופעות לוואי, דיווחו על תופעות שכיחות ולות בלבד, המאפיינות כמעט כל חיסון. הסיבה לא המשיכו עד כה ביצור המוני בטכנולוגיה זו היא, בראש ובראשונה משום שבניגוד לוירוס הקורונה, וירוסים רבים אחרים נעלמו כלעומת שבאו ולא היה טעם בהמשך ההשקעה"

"מלבד זאת", מדגיש הרב פירר, "מדובר בפיתוח יקר מאד והיצרנים נמנעו מלגייס את המשאבים הנדרשים, משום שכל עוד והיה מדובר בחיסונים המותאמים לחלק קטן מאוכלוסיות העולם – הטכנולוגיה לא הייתה רווחית עבורם. כעת, ממשלות רבות, בראשן הממשל האמריקאי, השקיעו מיליארדים בחברות התרופות כדי לעודדם להשקיע מצידם את המשאבים הנדרשים ליצור החיסון להמונים. הקורונה יצרה אילוצים שהביאו את התקציבים הנדרשים".

יתרה מכך, בעבר עלתה השאלה האם עצם העובדה שנוצר ע"י החיסון חלבון זר שמערכת החיסון מזהה אותו כאויב ופועלת נגדו ע"י ייצור נוגדנים, האם אין חשש לפעילות יתר של נוגדנים, שיכולה להוביל ל"סופה של ציטוקונים" העלולה להיות מסוכנת. אך במהלך השנים, המדע בס"ד הצליח ליצור את האיזון הנדרש בתוך מנת החיסון, איזון המנטרל את החשש מפעילות יתר של נוגדנים לבין הצורך בהם. אך עצם הטכנולוגיה אינה חדשה"

איך מתבצע הניסוי בבני אדם? כמה בני אדם השתתפו בניסוי?

הרב פירר: ה-FDA – מינהל המזון והתרופות האמריקני הוא הגוף הגדול האחראי והמקובל ביותר בעולם לבצע ניסויים בחיסונים ובתרופות, בשלב ראשון מנסים את החיסון על עכברים לאחר מכן על קופים ולאחר מכן על בי אדם בשלושה שלבים, כאשר בכל שלב מרחיבים את כמות האנשים, טווח הגילאים, קבוצות אתניות שונות ואוכלוסיות שונות

"במחקר של חברת פייזר השתתפו בסך הכל 43,448 איש. מחציתם קיבלו את החיסון ומחציתם האחר את חיסון הדמה (פלצבו). הניסוי הראה כי מדובר בחיסון עם 95% יעילות ותופעות הלוואי האפשריות מאפיינות כל חיסון והן קלות ושכיחות. תופעות שכיחות כמו אודם, כאב מקומי או אפילו חום – העלולות להיות לכל חיסון. בתקופת הניסוי נפטרו ששה אנשים. 4 מתוכם היו דוקא אלו שקיבלו חיסון דמה ורק שניים קיבלו חיסון אמיתי ובדיקות העלו כי לא נפטרו כתוצאה מהחיסון"

האם הצורך הדחוף בבלימת הנגיף לא הביא לבהילות? האם לא דילגו על שלבים? האם המהירות לא מסוכנת?

הרב פירר: "הניסוי לא דילג על שום שלב באישור החיסון. מהירות היא ענין יחסי. לנסוע במהירות של 120 קמ"ש בכביש 6 זה לא מסוכן, אבל לנסוע במהירות כזו ברחוב רבי עקיבא בבני ברק זה מסוכן מאד".

"נכון שחיסונים אחרים וכן תרופות מקבלות אישור רק לאחר כעשור. אך ההתקדמות הטכנולוגית לצד ההתגייסות העולמית שינו את המצב הנוכחי ואתן כמה דוגמאות:

"בעבר, כדי לזהות את ה-RNA של הוירוס ולהפיק ממנו חיסון, לקח שנתיים. היום שי אפשרויות מהירות יותר. את ה-RNA של ווירוס הקורונה הצליחו לזהות במעבדה בתוך שבוע בלבד. הנה חסכנו שנתיים.

"גיוס המתנדבים לניסוי חייב לכלול לפי כללי ה-FDA מינימום של 30,000 איש. כשמדובר בווירוס רגיל שאינו הופך להיות נחלת כל העולם וכופה את כל שוכני תבל להתמודד איתו, היכולת לאסוף כמות כה גדולה של מתנדבים מתפרסת בין שנתיים לשלוש. לעומת זאת כשסדרי עולם משתבשים ומיליארדים של אנשים חשופים, מצליחים לאסוף 40,000 מתנדבים בשבועיים לערך, והנה חסכנו עוד 3 שנים.

"יתרה מזו", מדגיש הרב פירר, "יש לזכור כי מינהל התרופות והמזון האמריקאי הוא גוף עם בירוקרטיות, כמו גופים דומים אחרים בעולם. מתגלגלים לפתחו מאות או יותר של בקשות לניסויים חדשים בשנה. אין ספק שהתור הוא ארוך והפקידים כמו בכל מקום מגיעים בבוקר ועוזבים אחר הצהריים. הפעם – העולם כולו התגייס לקצר את הבירוקרטיה וכך הגיעו לתוצאות מהירות יותר. כמובן של קוצרו ההליכים הנדרשים והם התבצעו כמו בכל תרופה ואו חיסון אחר ללא שום הנחו תאו קיצורי דרכים. הדיונים לאחר הניסוי היו פתוחים וכל רופא בעולם שרצה, יכול היה להאזין להם ואף להעביר שאלות".

"די אם נזכיר כי בעבר נפטרו אלפי ילדים בשעה שהמתינו לחיסוני הפוליו למשל וגם היום, לצערי נפטרים אנשים כי תרופות שיכולות לרפא או להאריך את חייהם מאושרות בעצלתיים. הביקורת צריכה להיות מופנית על התמהמהות במקרים אחרים ולא על היעילות במקרה של אישור החיסון לקורונה".

ואיך הספיקו לייצר כל כך הרבה חיסונים בכל כך מעט זמן?

הרב פירר: הטכנולוגיה הנוכחית גם קלה יחסית לשכפול ומכאן לייצור המוני מהיר יחסית. אך חד משמעית, לא דילגו על שום שלב בניסוי. וחשוב לציין כי נתונים אלו מתייחסים רק לניסוי של "פייזר". הניסוי של חברת "מודרנה" כלל עוד כמה עשרות אלפי איש (למעלה מ-30,000).

אם הדברים כל כך פשוטים, למה החיסונים קבלו "אישור חרום" ולא אישור רגיל? מהו "אישור חרום, מה ההבדל מאשור רגיל?

הרב פירר:  "אישור חרום – הוא אישור שניתן גם בזמן חרום ומטרתו לקצר בירוקרטיות אליהם הייחסנו. אין קיצורי דרך יש קיצור זמני המתנה בין דיון למשנהו וכו'".

"אין להוציא מכלל אפשרות שבמקרה של "אישור חרום", לוקחים בחשבון סיכונים מזעריים של חולים אלרגיים למשל, שאם מדובר היה בנוהל רגיל היו דורשים להעמיק עוד יותר בשאלת תופעות הלוואי. זו גם הסיבה להודעה הברורה והנחרצת שקובעת כי לאנשים עם אלרגיה יש ורך בפיקוח רפואי ועל כל אדם להישאר במרפאה כרבע שעה לאחר קבלת החיסון, אך בדברים החשובים והמהותיים, לא נעשו כל קיצורי דרך".

האם נוסו מספיק צעירים בגיל הנערות והבחרות?

הרב פירר: "הניסוי לא כלל צעירים מתחת לגיל 16, מתוך נקודת מוצא כי הווירוס פחות מסוכן עבורם. בכל מקרה – כרגע לא מחסנים צעירים עד גיל 16 וסביר להניח שיבוצע ניסוי ספצפי גם לגילאים אלו".

מה מרגישים אחרי החיסון? מה יהיו תופעות הלוואי?

הרב פירר: "לא בהכרח שיהיו תופעות לוואי. לרוב המתחסנים כלל לא יהיו תופעות לוואי. לאלו שיהיה זה יתבטא כאמור בכאב מקומי, אודם או גרד מקומי ולפעמים חום יום יומיים. תופעות לוואי אלו שכיחות בכל חיסון. אגב, על פי תוצאות הניסוי, תופעות הלוואי שכיחות יותר לאחר המנה השניה של חיסון. אך כאב מקומי וכדומה יכול להתרחש גם לאחר המנה הראשונה".

האם יש חשש לתופעות לוואי ולהשלכות בטווח הארוך?

הרב פירר בקביעה נחרצת: "אין סיבה לחשוש! חלפו חודשים ארוכים מאז בוצע הניסוי בבני אדם ולא נמצאו תופעות לוואי. גם תופעות לוואי של פוסט קורונה התרחשו בחודשים האחרונים לאחר ההחלמה, כך שגם מהחיסון לא צפויות תופעות לוואי לטווח הארוך"

למה צעירים שלא בקבוצות הסיכון צריכים להזדרז? למה לא לחכות ולראות מה יקרה?

הרב פירר: "צעירים שלא היו בקבוצות הניסוי אכן אינם מחוסנים כרגע".

כמה מהאוכלוסיה צריכים להיות מחוסנים כדי שהחיסון ישיג את מטרתו? האם אין זה אומר שאני מתחסן בשביל החברה ולא בשביל עצמי?

הרב פירר מבקש לחלק את התשובה לשניים:

"החיסון מסייע לכל אחד ואחד שקיבל אותו כדי להיות חסין מהנגיף. כדי ליצור אפקט חסינות עדר יש להגיע סביב ה-66-70 אחוז מהאוכלוסיה.

"כל אחד שמקבל חיסון עושה זאת במסגרת ההשתדלות שלו ל"ונשמרתם". באותה הזדמנות הוא גם מסייע בדרך עקיפה לכלל, ואדרבא זכות הרבים עומדת לו. אך איש אינו מתחסן עבור האחר. כל אחד מתחסן עבור בריאותו האישית.

האם מחלימים גם צריכים חיסון?

הרב פירר: "כרגע לא מחסנים את המחלימים, בהמשך יוחלט כיצד לנהוג בהם".

ולמה לא לעשות קודם בדיקות סרולוגיות ולהחליט על פי זה?

הרב פירר מדגיש: "נכון להרגע, ובדגש על "הרגע", מדינת ישראל אינה מכירה בבדיקה סרולוגית חיובית כהוכחה להמצאותם של נוגדנים נגד הוירוס, ומסביר: רשויות המדינה, כמו במדינות מערביות אחרות, אינן מייחסות לבדיקות הסרולוגיות את האמינות הנדרשת לקביעה שאכן קיימים נוגדנים. זו הסיבה שה-CDC – "המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן" הורה שאין לבצע בדיקות סרולוגיות למחלימים.

"יתרה מכך, מבחינה פרקטית, לבצע בדיקות סרולוגיות לכל העולם או לכל המדינה זה הלך שהיה מעכב את קבלת החיסון במשך חודשים ארוכים וכל יום שניתן לנצל לחיסון יש לנצל אותו.

הם אין חשש שבגלל התנאים הכל-כך מיוחדים שהחיסון דורש, שמא הוא לא טופל כראוי בקירור ובשאר התנאים המחמירים?

הרב פירר: "את אותה שאלה ניתן לשאול על החלב שאנו שותים בבוקר או על הבשר שמכינים לשבת. יש תנאים לכל מוצר ויש מי שמפקח עליו. הפציינטים מקבילם את החיסון שעות לאחר שהוא יוצא מהקפאה וזה אגב לא התכשיר היחידי שמצוי בהקפאה עמוקה ויש בענין זה ניסיון גדול".

מה עם החיסון הישראלי של המכון הביולוגי? האם הוא יפעל באותה שיטה? אולי עדיף לחכות לו?

הרב פירר: "החיסון הישראלי אינו פועל באותה שיטה. כמו כן לא ניתן לדעת מתי והאם יגיע לשלב הסופי ואין סיבה להמתין לו. מה עוד שכדי שהחיסון הישראלי יהיה מאושר לשימוש המוני, על מפתחיו יהיה להגיע לפחות לניסוי של עשרת אלפים איש שעוד לא קיבלו את החיסון, והשאלה אם יימצאו בישראל רבבת מתנדבים שימתנו להם מבלי להתחסן עד שיהיו מוכנים לניסוי. גם קשה לראות אנשים שלכאורה יחששו כרגע לקחת חיסון מאושר אך יסכימו בעתיד להשתתף בניסוי, שעה שיש חיסונים מאושרים".

לכמה זמן החיסון יהיה יעיל? האם זה חיסון אחד וגמרנו?

הרב פירר: "כל חיסון כולל שתי מנות. קשה לדעת כרגע האם זה יהיה כמו השפעת ואז יזדקקו לחיסון אחת לשנה או שזה יהיה חיסון אחד לתמיד. רק ימים יגידו. אך הדבר הנכון הוא להתחסן".

מה עם שאר המוטציות שכבר שמענו עליהם כמו בבריטניה?

הרב פירר: "ראשית יש לקוות שהחיסון יכסה גם את המוטציה החדשה. העובדה שיש – אם יש – מוטציה חדשה, אינה מחיבת שהחיסון אינו יעיל כנגדה. לא פעם, מוטציות חדשות באות לידי ביטוי במהירות קצב ההדבקה כלומר הן זריזות יותר ובעקבות כך מדבקות יותר, אך אינן בהכרח אלימות יותר, אינן מסוכנות יותר והן רגישות לחיסון שמשפיע עליהן כמו המוטציה שקדמה להן. בס"ד כרגע בישראל אין עדות למוטציה חדשה. ושוב נדגיש: ברור שהנכון הוא להתחסן.

"ככלל, האתגר הגדול העומד בפני העולם המודרני שלראשונה מחסנים את אוכלוסיית העולם שיותר ממחציתם מחוברים לתקשורת המקוונת וכל הודעה הנכתבת מאנשים חסרי אחריות וחסרי הבנה בענין עלולה לתפוס תאוצה. גם אם יתפתחו מוטציות שידרשו התייחסות נוספות, יחסנו בעתיד חיסון שיכלול נוגדנים נגד אותה מוטציה. כך אכן נוהגים בשפעת למשל".

נחזור לחיסון של "פייזר" הניתן כעת. מה קורה אם אדם נחשף לחולה מאומת בין שתי המנות?

הרב פירר: "תלוי באיזה יום לחיסון. בערך -14 יום מקבלת המנה הראשונה, האפקט המצטבר מורד משמעותית מאד את הסיכון להידבקות. כבר אז הסיכוי להידבק יורד בכשישים אחוז לאחר 28 יום מגיעים למקסימום".

האם החיסון מדבק? נחשפתי לאדם מחוסן, כיצד לנהוג

הרב פירר: "לצערנו, החיסון אינו מדבק. הלוואי והיה מדבק…"

האם מטעמי נוחות, זריקה אחת, לא כדאי לחכות ל"מודרנה"?

הרב פירר: גם בחיסון של "מודרנה" נדרשות שתי מנות, אגב, העובדה שנדרשות שתי מנות, זה בגלל שבדרך זו החליטו החברות לבצע את הניסוי. בעקבות כך ה-FDA מאשר לתת את החיסון רק בדיוק כפי שנעשה בניסוי".

מי באמת לא צרך להתחסן?

הרב פירר: "מי שמפאת מחלה ספציפית שיש לו – רופאיו אוסרים עליו. כמו כן בהוראת מרנן ורבנן רועי ישראל שליט"א צוין בפירוש מי צריך להתייעץ עם רופאיו".

לקראת סיום, ניגע בנושא כאוב. ישנם אנשים, גם משולי המחנה החרדי, שמפיצים קונספירציות על הזרקת שבבים או על מזימות בינלאומיות שייצרו בכוונה את הנגיף ועומדים מאחורי החיסונים, כדי להשתלט על העולם? הדברים הזויים, אך האם באופן מדעי, יש בכלל היתכנות להזרקת שבבים בנוזל?

הרב פירר מגיב בחיוך: במדע בדיוני יש קונספירציות מרתקות יותר…

לסיום עלה מעשה רב. פעם נשאל רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל לגבי ניתוח מסויים ובאותו מקרה אף שאל מה היא דעתכם, ולאחר ששמע את כל התמונה כולה שהונחה על שולחנו, הכריע כי יש לבצע את הניתוח. לשאלת החולה, "האם הניתוח יצליח", השיב מרן כי הוא איננו יודע מה תהינה התוצאות, "אני רק אומר מה צריך לעשות ובנוסף אני יכול לברך"…

בנקודה זו הרב פירר מניח הצידה את כל ההסברים הרפואיים והמדעיים וחוזר אל שורשיו, איש האמונה וחסיד ירא שמים, מחליף את המנגינה ומחדד את המסר: "חשוב לציין, כי כיהודים מאמינים אנו עושים את המוטל עלינו כחובת ההשתדלות. זו חובת ההשתדלות! ברפואה תפקידנו לעשות את הדבר הנכון, והדבר הנכון הוא להתחסן!"

"מרנן ורבנן גדולי ישראל לא אומרים לנו מה יהיה, אלא מגלים דעתם דעת תורה מה נכון לעשות במציאות הנוכחית. מי שמחפש תעודת ביטוח אצל הקדוש ברוך הוא – שלא יחפש אותה במסגרת חיסון כזה או אחר. כדי לנצח את הנגיף יש להרבות בתפילה, ולבקש שהקב"ה ימנע מגיפה מנחלתו ומהעולם כולו. עם זאת, עלינו לעשות את ההשתדלות ולד' הישועה.

  הטכנולוגיה החדשה של החיסון, כיצד היא פועלת?

מהי שיטת החיסונים המבוססת על הטכנולוגיה החדשה יחסית וכיצד היא פעולת על מערכת החיסון?

הרב פירר: "הנושא רחב ומורכב אך נבהיר ממש מעט, על קצה המזלג חלק מזערי מהנכלל בברכת "ומפליא לעשות", אנו נאלצים להיכנס מעט להסברים מדעיים ומושגים שאינם מוכרים לציבור הרחב, אבל עד כמה שניתן לפשט את הדברים, נחשפת כאן תמונה נפלאה של "ברוך אתה ד' אשר יצר את האדם בחכמה", ונסביר: לכל אדם יש בגופו מיליארדי תאים שניתנים לזיהוי מיקרוסקופי בלבד. בכל תא יש גרעין פנימי ובו יש את ה-DNA שלנו, כלומר הגנום האנושי, הצופן הגנטי.

"ה-DNA שלנו נמצא בכל אחד מתאי גופנו, הוא זהה. כחלק מאותו "מפליא לעשות" כל תא מייצר פעילות לפי הדרוש לאותו תא. לדוגמא: תאים של הכבד, מייצרים אנזימים ספציפיים השומרים על הכבד ומאפשרים תגובה תקינה של הכבד. התאים בקיבה מייצרים את החומצות הנדרשות לפעילות תקינה של מערכת העיכול. התאים במוח מייצרים את הנדרש לפעילותו התקינה. כך התאים בעור הגוף, בעצמות או במערכת העצבים וכו'. פעילות זו נעשית ע"י ה-RNA וליתר דיוק RNA-M כלומר שליח של מערכת הגנום.

"לווירוס הקורונה יש מערכת רק של RNA. אזור מסויים ב-RNA של הווירוס (ספייק) שנכנס למערכת התאים של בני האדם מייצר חלבון, ואותו חלבון חודר לגרעין של התא. רק אז יש לווירוס זכות קיום והוא מצליח להכפיל את עצמו, וירוס על משטח לא יחזיק מעמד יותר משעה לערך לעומת זאת אם הוא חודר לגרעין התא, הוא "מגייס" את מערכת הגנום האנושית ובאמצעותה מתרבה ומזיק לנדבק".

ומה עושה החיסון?

הרב פירר: "חברות "פייזר" ו"מודרנה" ייצרו מקטע של RNA הזהה ל-RNA המצוי בווירוס (אך ללא הוירוס עצמו), ובאמצעות החיסון מחדירים אותו לשריר הגוף והוא עושה את הדרך לריבוזומים – שהם בית החרושת לחלבונים החלבון יוצא מחוץ לתא, ואז מערכת החיסון שלנו מזהה את החלבון כגוף זר ומתחילה לייצר נוגדנים לכל מערכות התאים שלנו. חלבון זה הוא אותו חלבון שיוצר וירוס הקורונה – אך במקרה זה החלבון הוא ללא הווירוס. טכנולוגיה חדישה זו, בניגוד לטכנולוגיה של החיסונים עד כה, מצליחה למנוע את התערבות של החיסון בגרעין התא כלומר אינה מתערבת במערכת הגנום האנושית. מכאן שרוב הקונספירציות והשאלות בענין ההשלכות של החיסון על מערכת הגנום האנושית, בטווח הקצר והארוך, מתייתרות לחלוטין כי לחיסון אין כל מגע וגישה למערכת הגנום האנושית.

הנוגדנים שמערכת החיסון שלנו מייצרת נגד החלבון מונעים מהווירוס להכנס לתאים, הוא נעצר עוד לני שמגיע למערכת ה-DNA שלנו ואז אינו יכול להתרבות וכך אנו מחוסנים בס"ד. אגב, גם החלבון הספציפי עצמו שנוצר מהחיסון כבר לא יהיה קיים בגוף לאחר שנוצרים נוגדנים נגדו".

(יתד נאמן יום שלישי ז' בטבת)