אחד מתלמידיו החשובים של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל רשם מה ששמע מכלי ראשון ממרן בענין החנוכה, והבאנו את המעשה כלשון הכותב בלי שינויים:
בסיום הלויית הגרמ"ש ברמן זצ"ל [בחנוכה] פגש רבינו (להבחל"ח) [זצ"ל] את תלמידו הותיק והחביב הגאון רבי מנחם גרוסברד זצ"ל בן הגאון רבי שרגא זצ"ל שבא מירושלים להשתתף בהלויית מורו ורבו זצ"ל. קידמו רבינו בברכת שלום ושאלו בחיוך: "באת לאכול פונטשקע'ס – סופגניות אצל הבן שלך בבני ברק?".
והוסיף מיד ואמר: "אתה לא חשוד בכגון דא, אבל רק נעשה היום 'מנהג המדינה'…" והחל רבינו לתנות בפניו את צערו הגדול והעמוק על שינוי הערכין שמתחולל ביחס למעלתן וקדושתן של יומין דחנוכה, והדרך לנצל אותן היטב.
"חנוכה הוא כידוע על הניצחון נגד היוונים שרצו להשכיחם תורתך, ואם כן הם ימים מסוגלים מאוד להתעלות בתורה. נעשה בחנוכה 'א גנצע פארערייע' – נסיעות הלוך וחזור, כל אחד נוסע לאבא שלו ולשווער שלו לאכול לאטקע'ס, ואח"כ ההורים נוסעים לבנים שלהם לאכול אצלם לאטקע'ס, ובמקום שיהיו ימים של חיזוק בתורה הם נעשים ימים של 'סופגניות ולביבות' [ – פונטשקע'ס ולאטקע'ס]. אוכלים ושותים, שרים ורוקדים [ – און מ'עסט און מ'טרינק, מ'זינגט און מ'שפרינגט].
"אתה יודע מי יודע הכי טוב את גודל מעלתן וקדושתן של ימי החנוכה?! – היצר הרע!!! הוא יודע הכי טוב כמה אפשר להתעלות בחנוכה, ולכן הוא משקיע הרבה עבודה כדי שאנשים יתבטלו בימים אלו. לא רק שלא לומדים לכל הפחות כמו ימים רגילים בשנה, אלא עוד עושים מסיבות ופארערייע ומבזבזים את הזמן שעות רבות".
(הקדמת הקו' מזקנים אתבונן חנוכה תשע"ח)