הרב מרדכי הלוי שוורצבורד
מורה הוראה נאות שמחה מודיעין עילית
שבועות דף ב:
בהתרגשות רבה, רבבות המוני בית ישראל מסיימים מסכת מכות ומתחילים מסכת שבועות.
בסיעתא דשמיא נפתח במה שדנו הפוסקים, כיצד מותר לסרק את פאות הראש, הרי ע"י הסרוק ודאי שייתלשו לו כמה שערות, והגוזז שתי שערות מן הפאות עובר באיסור גלוח הפאות, ושנינו במשנה במסכת נזיר פרק ו', שהנזיר מותר לו לחפוף שיערו ולא לסרוק, כיון שע"י הסרוק בהכרח ייתלש לו שיער, ואף שאינו מתכוון לתלוש, מ"מ אסור כדין פסיק רישא ולא ימות, שדבר שבהכרח יעשה ע"י פעולתו אין בו היתר של דבר שאינו מתכוון.
והנה התוס' בתחילת מסכת שבועות (דף ב:) כתבו, דגלוח הפאות שונה מגלוח הזקן, שבעוד שאיסור הסרת הזקן והוא רק בתער, הפאות אסורות בגילוח גם במספרים כעין תער, ויש מהראשונים שסוברים שגם פאות לא נאסרו רק בתער, יעוין בחיי הריטב"א שהביא דעות בזה.
ולמעשה השו"ע (יו"ד סימן קפ"א) הביא את שתי הדעות, וכתב שיש לחוש לדברי המחמירים לאסור גלוח הפאות במספרים.
הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל, מעורר בגיליון הש"ס על התוס' (בדף ב: ד"ה חייב), שלפי דבריהם שאיסור גלוח הפאות הוא גם במספרים, ונפסק בשו"ע לחוש לזה, יוצא שיהיה אסור לסרק את פאות הראש, וסיים שצריך עיון לדינא.
וכן כתב בתשובה (ח"ה סי' ס"ג) שיש להתעורר ולתמוה, איך מצינו ידינו ורגלינו בסרוק פאות הראש, והוסיף דאין לפטור מטעם דבר שאינו מתכוון, שהרי בסרוק הווי פסיק רישא שבוודאי יתלוש, וכדמצינו בנזיר שאסור לו לסרוק את שערות ראשו.
החתם סופר השיבו (בשו"ת חיו"ד סי' קל"ט), שלא ראינו לרבותינו שנזהרו מלסרק את הפאות, וגם שראה לרבו הגדול הגאון החסיד שבכהונה, רבי נתן אדלר זצוק"ל, שעשה כן בעצמו, א"כ בוודאי הדבר מותר אלא שצריך טעם, וכתב שמצאנו שתי הלכות שנחלקו בהן הראשונים, האחת: האם איסור גלוח הפאות הוא גם על מקצת הפאות, או רק כשמגלח את כל הפאות? והרמב"ם סובר שהשיעור עד שיישארו ארבעים שערות, ולפי שיטה זו מותר לסרק את הפאות באופן שגם אם ייתלשו כמה שערות עדיין יישארו ארבעים שערות, אלא שעל היתר זה לבד אין לסמוך, שהרי השו"ע פוסק שאסור לגלח מכל השטח של הפאות (ונתבאר באריכות בגיליון הקודם).
עוד נחלקו האם האיסור הוא רק בתער, או שפאות אסורות גם במספרים? וגם בזה פסק השו"ע שיש להחמיר. ממילא אף שכל הלכה בעצמה פוסק השו"ע להחמיר, אבל את שתי ההלכות ביחד בוודאי אין להחמיר, והוכיח מזה שהמשנה אומרת שאסור לנזיר לסרק שערות ראשו, ואם באמת אסור לסרק את הפאות למה המשנה מדברת רק בנזיר? יותר היה צריך להשמיע שכל אדם אסור לו לסרק את הפאות משום תלישת שיער! אלא וודאי שמותר לסרק את הפאות, או מצד שהאיסור רק בתער או מצד שאין איסור לגלח את מקצת מהפאות, ובזה אף שכל הלכה בעצמה נוהגים בה להחמיר, בסרוק ניתן להקל, כיוון שיש את שתי הסיבות גם יחד.
ובזה מקיים את מנהג ישראל שמקילים לסרק את פאות הראש.
לפי מה שנתבאר שאוסרים גלוח הפאות גם שלא בתער, יש לאלו שמגלחים זקנם להיזהר מאוד שלא יגלחו את השיער שצומח כנגד האוזן שהוא מפאות הראש, ואם מספרים במקום זה עם מכונת תספורת צריך להקפיד שיהיה מספר גבוה, וחשוב לדעת שהדבר משתנה בסוגי המכונות, ויש מכונות שמספר מסויים קטן מסוג אחר, לכן יש להיזהר שלא להיכשל באיסור תורה.