החגים מאחורינו, והשנה כולה לפנינו. להתחלה יש תחושה מיוחדת של הצלחה, בשל המרץ והגיוון הנלווים לכל התחלה חדשה, במיוחד אצל אלו המתחילים פרק חדש בחייהם, כמו מעבר מחיידר לישיבה, מיסודי לתיכון ולסמינר וכדו'. כמו גם כשמתחילים לעבוד על שינוי במידה מסוימת וכדומה.
כולנו תפילה שילדינו יצליחו, שיתעלו, שייהנו, ושהמעברים יקדמו אותם ויבנו אותם. כהורים, אנו חושבים הרבה: מה ביכולתנו לתרום להצלחת ילדינו?
קודם כל, בל נשכח את התרומה שאותה נוכל תמיד להרעיף עליהם וכל המרבה בה הרי הוא משובח: תפילה. עלינו להתפלל ולהתפלל בלי סוף, שהרי עוד מימות הגן ביקשנו בכל יום – "ונהיה אנחנו וצאצאינו… כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך".
אין כוח מדרבן ובונה יותר מתפילה חמה של אבא ואמא. אין משהו שעוזר ומזרים כוחות בילדינו, בזמני מצוקה או התמודדות, כאותם מאגרי דמעות. כל מי שחי את עולם החינוך יכול להעיד, שבמקרים רבים מאוד רואים בחוש, שההצלחה והפריחה של הילדים הינן אך ורק תוצאה של תפילת הורים יום וליל למען צאצאיהם.
אפילו לא מנסים
יחד עם התפילות, קיימת חובת ההשתדלות וישנם כלים נוספים שעשויים לעזור. ננסה במסגרת זו, לגעת בנקודה אחת, יסודית וחשובה מאוד להצלחת ילדינו: דימוי עצמי חיובי.
ילד שמכיר במעלותיו, יהיה בסייעתא דשמיא ילד שיצליח, ואילו ילד שאינו מאמין ביכולותיו – ולצערנו יש רבים כאלו – קשה לו אפילו לנסות להצליח. גם כשהוא כבר עולה על הגל – הוא עלול להתמוטט בקלות.
הורים רבים נוטים להאשים את המערכת החינוכית בהורדת הביטחון העצמי, דבר שאינו בהכרח נכון. להיפך, גורם ההשפעה המכריע ביותר על הילד הוא – הבית. זו השפעה עצומה, בתת-מודע, על ההסתכלות הפנימית של הילד על עצמו.
הערך העצמי נבנה מרגע הלידה והוא מתפתח במשך כל החיים: כל הצלחה, כל עידוד, כל גילוי אהבה, בונים נדבך נוסף בדימוי העצמי החיובי. גם להיפך, כל כישלון וכל הערה מכרסמים בדימוי זה. הבית הוא המקום העיקרי שבו מתפתחים הדברים, לטוב או למוטב.
אם אנו רוצים ילדים מצליחים ומתקדמים, אנו חייבים לבסס בהם ערך עצמי גבוה וחיובי. עלינו לבנות אותם באופן שיאמינו ביכולתם ובכישוריהם, למרות האכזבות והכישלונות שיחוו.
יש להדגיש שאין שום קשר בין המושג ערך עצמי – דימוי עצמי, לבין המידה המאוסה ששמה גאווה.
גאוותן הוא אדם שחש שווה יותר מזולתו, אדם שמזלזל בזולת כתוצאה ממעלה שקיבל מאת הבורא יתברך. לעומתו, אדם בעל ערך עצמי הוא מי שמכיר במתנות שנתן לו הקב"ה, מודע להן ומשתדל להשתמש בהן כדי לצמוח ולגדול.
משה רבנו ע"ה היה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה, על אף שידע שרק הוא עלה לשמים וקיבל את התורה…
מול המראה
נוכל לבדוק במספר מישורים האם הדימוי העצמי שבילדינו בריא וחיובי, והאם ערכם העצמי גבוה:
קבלת ביקורת – האם הילדים מסוגלים לקבל ביקורת בצורה עניינית, או שמא כל הערה מתקבלת אצלם כפגיעה, או כהוכחה שהם אינם שווים כלום?
התמודדות עם כישלון – איך חווים ילדינו כישלון? האם זהו "סוף העולם" בעבורם או שהם יודעים להמשיך הלאה?
אדם מאוזן, שערכו העצמי גבוה – יודע שלמרות 'נפילה' ספציפית – הוא עדיין שווה. אדם בריא מבין שלמרות הכישלון – הוא עדיין בן אדם מצליח.
סיפוק עצמי – האם ילדנו מרוצה ממה שהוא, או שמא הוא מנסה כל הזמן לאמץ התנהגויות של אחרים (חיוביות או שליליות)?
אדם מאוזן – טוב לו עם עצמו. הוא לא ינסה להיות מה שהוא לא, וגם לא יבקש להרשים את הסביבה בכישורים וביכולות שאין בו.
המשך במאמר הבא בע"ה.
(לקבלת גישה לתכני חינוך שידורים חיים והרצאות של הרב פנחס ברייער הי"ו ניתן ללחוץ כאן)