יום חמישי ה' בטבת תשע"ט
מהו ההבדל ההלכתי בין גילוח באמצעות מספריים בשבת לבין גילוח באמצעות משחה?
גזיזת שיער או ציפורניים בכלי, היא 'תולדה' של מלאכת 'הגוזז', ואסורה בשבת מדאורייתא; והאיסור הוא אף בגזיזת שערה אחת.
ותלישת שיער לבן מתוך שיער כהה, או להיפך – אסורה מדאורייתא אף כשתולש ביד, משום שבמקרה כזה מקובל לתלוש ביד, והרי זו דרך גזיזה; אך יתכן שהאיסור מדאורייתא בתלישת השיער ביד הוא רק כשמוציא את כל השיער הלבן מתוך הכהה, ואילו אם נותרו שערות לבנות נוספות, אין בכך איסור דאורייתא.
ותלישת שיער באמצעות היד, או השיניים, מותרת מדאורייתא, משום שאין זו דרך גזיזה, אבל אסורה מדרבנן. וגילוח באמצעות משחה – נחלקו הפוסקים אם נחשבת כגזיזה בכלי, משום שהדרך לגזוז באופן זה, או שנחשבת כגזיזה ביד.
[שו"ע שמ, א, משנ"ב א-ד, וביה"ל ד"ה על, ד"ה ומלקט, וד"ה אפילו; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
האם גזיזת ציפורניים אסורה בשבת מדאורייתא או מדרבנן?
לדעת רוב הפוסקים, מלאכה 'שאינה צריכה לגופה', דהיינו שאינה נעשית לצורך המטרה הקבועה של אותה מלאכה, אסורה בשבת רק מדרבנן.
ובנוגע למלאכת 'הגוזז', שעיקרהּ הוא גזיזת הצמר מהבהמה לצורך שימוש בו, נחלקו הפוסקים בהגדרת 'צריכה לגופה': יש אומרים שרק גזיזה לצורך שימוש בחומר הנגזז, כגון גזיזת צמר – נחשבת כ'צריכה לגופה'; ויש אומרים שכל גזיזה הנעשית לצורך יפוי הגוף וכדומה, אף כשנעשית שלא לצורך שימוש בחומר הנגזז, וכגון גזיזת ציפורניים – נחשבת כ'צריכה לגופה'.
ולדעת המשנה ברורה, הכרעת השולחן ערוך להלכה היא כדעה השנייה. וגזיזה שלא לצורך הגוף, וכגון למניעת 'חציצה' בטבילה – נחשבת כמלאכה שאינה צריכה לגופה לכל הדעות.
[ביה"ל שמ, א, ד"ה וחייב]
האם מותר לסרק שיער כהה שמעורב בו מעט שיער לבן?
נאמר בתורה: "וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", ופירשו רבותינו ז"ל, שמלבד איסור הלבישה המפורש, אסור לאיש גם לעשות בגופו פעולות שנוהגות הנשים לעשות לשם יפוי וקישוט.
ובכלל זה – אסור לאיש לתלוש ולהוציא שערה לבנה מתוך שערות כהות, או להיפך. וכן אסור לאיש לצבוע את שערותיו הלבנות בצבע כהה.
ואיש ששערותיו הלבינו באופן שנחשב כמוּם, וכגון בבחור צעיר, או שהלבינו שערותיו במקום אחד בזקנו בצורה מוזרה – נחלקו הפוסקים אם רשאי לתלוש את השיער הלבן, או לצובעו.
ושיער כהה שמעורב בו מעט שיער לבן, מותר לסרקו באופן שאין זה 'פסיק רישא' שייתלש דווקא השיער הלבן.
[שו"ע שמ, א, משנ"ב ד-ה, וביה"ל ד"ה ומלקט; ביאורים ומוספים דרשו, 5 ו־14]