שאלה: אדם מכר לולבים הממוינים לכמה דרגות, חלקם במחיר 100 ₪ וחלקם במחיר 150 ₪. אחד הלקוחות קנה לולב ב-100 ₪ ולמחרת נתייבש הלולב, והוא חזר אל המוכר בטענה שעתה מתברר למפרע שכבר מתחילה היה הלולב קרוב להתייבש, ומקחו מקח טעות. המוכר רצה לפצותו, אך לא נשאר לו מהסחורה בשווי 100 ₪, ולכן הסכים לתת לו לולב מהסחורה היקרה יותר בשווי 150 ₪. האם יש בזה חשש ריבית?
תשובה: יש בזה איסור ריבית, כיון שבמקח טעות נחלקו הראשונים בקידושין נו: האם המעות ששילם הקונה הן גזל ביד המוכר או הלוואה, והג"ר יצחק אלחנן זצ"ל בספרו נחל יצחק סי' פ"א העלה לדינא שהמעות הלוואה, וממילא כאן, כיוון ששילם ואח"כ נתגלה שהוא מקח טעות, נמצא שהמעות ששילם הן הלוואה, ועכשיו אם יקבל מהמוכר סחורה יקרה יותר נחשב ריבית.
ויש עצה, שהמוכר יחזיר לקונה את כספו, ואח"כ אם רוצה לפצותו על הטירחא ועגמת הנפש יכול למכור לו לולב יקר בהנחה, במחיר של 100 ₪. ואין לחוש בזה לריבית מאוחרת, כי האיסור בריבית מאוחרת הוא רק כשמפרש שזה עבור ההלוואה, אבל כשאינו מפרש ואפשר לתלות שעושה זאת מחמת עגמת הנפש, מותר.