הרב צבי וינברג
"לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה…" (שמות י"ג, כ"ב)
המנחת חינוך (מצוה כד אות ב) כ' "שאמנם עם ישראל לא היו הולכים במסעותיהם בשבת, אבל בערב שבת היו הולכים עד שחשכה, ואפשר דגם בין השמשות היו הולכין, דהיו הולכין על פי עמוד הענן והאש, ועל פי ה' היו נוסעין, וספיקא קמי שמיא מי איכא".
מבואר מדבריו שכל עוד עמוד הענן ועמוד האש הלכו לפני עם ישראל, לא היה להם כלל זמן של "בין השמשות" – כי כאשר נסתלק עמוד הענן נגמר היום, והתחיל הלילה עם עמוד האש.
וקשה על דבריו ממה שאמרי' בשבת (כג: מובא ברש"י כאן) שעמוד הענן היה משלים לעמוד האש, ועמוד האש משלים לעמוד הענן, שעד שלא שקע זה עלה זה, והיו משמשים בעירבוביא.
ואולי יש לומר שבאמת היו משמשים בערבוביא עד הזמן שהענן נסתלק, וכאשר נסתלק הענן ועמוד האש שימש לבד נגמר היום, והתחיל הלילה, ועוד צ"ע.
(קב ונקי)