המעשה דלהלן התרחש לפני כשבועיים, ונשלח למערכת הגיליון 'סגולת שלום' – שטפנשט על ידי אחד הנוכחים – הרב גרשון הלוי גולדשטיין, שהיה עד לו.
היה זה בשבת, בבית המדרש ראחמיסטריווקא בבני ברק. אחד האברכים ערך קידושא רבה לרגל הולדת בתו – שנולדה לאחר עשר שנים מלידת ילדו הראשון. במהלך הקידוש הוא סיפר כלדלהן:
לפני עשרה חודשים התקיים בבית המדרש הנ"ל סיום הש"ס. במעמד דרש הרה"ג ר' מרדכי גלבר שליט"א, רב בית המדרש מונקאטש בבני ברק, ובתוך דבריו אמר בשם הרב מבריסק זצ"ל, שבזמן סיום הש"ס יש למסיימים כח גדול לברך, בזכות כל התנאים והאמוראים שנלמדו בכל המסכתות, ויכולים אפילו לפקוד עקרות ועוד.
מששמע זאת האברך הנ"ל, ניגש לאחד מהמסיימים וביקש ממנו לברכו בילדים. המסיים אכן בירכו מקרב לב שיזכה לישועה בקרוב ולעשות שמחה תוך שנה מהסיום. וב"ה, ברכתו התקיימה. ויתירה מכך: גם למסיים בעצמו נולד בן לפקודת השנה בדיוק מהסיום, מיום ליום, לקיים מה שנאמר המתפלל על חברו הוא נענה תחילה… עד כאן סיפורו של האברך.
הרב גולדשטיין מסיים את מכתבו וכותב: "יתכן שגם בכל סיום מסכתא, בזכות כל התנאים והאמוראים שנלמדו באותה מסכתא יש למסיימים כח גדול לברך. ועתה, שכלל ישראל מסיימים מסכת עירובין בשעה טובה, כדאי שכל מסיים יראה לברך אחד את השני בלב שלם בכל הישועות שכל אחד צריך, ונזכה בקרוב שכולם ייוושעו בכל מה שהם צריכים".
ואם כבר פספסנו את הסיום של מסכת עירובין, הרי לנו סיבה נוספת להתמיד בלימוד מסכת פסחים כדי לזכות לסיימה בשלימות בעז"ה, ולזכות לכוח הגדול שמקבלים המסיימים.