הרב זלמן רזניק
וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ־לִי וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה:
ברש"י בתחילת פרשת דברים כתב שסיבת עשיית העגל היה בשביל רוב זהב שהיה להם.
בני ביתו של מרן ראש הישיבה רשכבה"ג רבי אהרן יהודה לייב שטינמן זצוק"ל מספרים עד כמה היה מחדד ומחדיר את הענין של יש עושר שמור לבעליו לרעתו, וכשהיו נכנסים אנשים ומבקשים ממנו ברכה שיהיה להם כסף, היה שואל בשביל מה אתה צריך את זה, ובדרך כלל היה המבקש עונה שאם יהיה לו כסף יתן הרבה צדקה, היה רבינו עונה לו, תגיד את האמת! "אני רוצה שיהיה לי כסף, כי אני רוצה להיות עשיר".
והווה עובדא שאחד נכנס וביקש ברכה לעשירות, שאל אותו רבינו למה הוא צריך עשירות, וענה כי אני רוצה להיות עשיר, ונהנה שעונה את האמת ובירכו, ויעץ לו להשקיע בעסק מסויים אך בתנאי שאינו לוקח איתו שותפים, שעם שותף מובטח שלבסוף יהיה איזה סכסוך, "ואם אתה שומע לעצתי ובכל זאת רוצה שותף, קח לך לשותף את הקב"ה שהוא השותף האמין ביותר שיכול להיות, לעולם הוא לא ישקר אותך, ולא יעלים ממך כלום", ואיך תהיה השותפות עמו, עי"ז שתיתן 50 אחוז מהרווחים לצדקה, ובאמת הוא קיבל את העצה והתעשר מאד.
וכן היה סיפור עם יהודי שהיה משקיע כספו בבורסה בכל מיני השקעות, והיה לו ברשותו 400 אלף דולר ונכנס אליו ראש כולל וביקש ממנו תרומה להחזקת האברכים חמישים אחוז ממה שיש לו ובשכר זה יהיה לו סיעתא דשמיא גם בחצי השני, והתלבט מאוד ושלח לשאול את רבינו ואמר לו רבינו שבשכר זה יהיה לו סייעתא דשמיא, אבל מה נעשה שהיה קשה לו להיפרד מהכסף והשקיע את כל הכסף ולאחר תקופה קצרה איבד חמישים אחוז ונותר רק עם 200 אלף דולר, וסיפר את הדברים לאותו ראש כולל אמר לו אותו ראש כולל הלא אתה רואה בחוש א"כ תן עכשיו חמישים אחוז, אך גם מזה היה קשה לו להיפרד ולא עבר תקופה וגם בזה איבד חמישים אחוז ונותר רק עם 100 אלף דולר ושלח לשאול את רבינו מה לעשות ואמר לו שיתן כעת 50 אלף להחזקת תורה ובירכו שאת ה- 50 הנותרים ישקיע ויהיה לו סיעתא דשמיא שהם יכפילו פי אלף, והיהודי ביקש ברכה מפורשת להצלחה, ובירכו רבינו בלשון הפסוק יוסף ה' עליכם אלף פעמים, ובאמת השקיע הכסף באיזו השקעה ולאחר תקופה הצליח מאוד והרויח עליה 5 מליון דולר, והתקשר לאותו ראש כולל לבשר את הבשורה הטובה, אמר לו אותו ראש כולל א"כ כעת שיתן לו את המעשרות מהרווח בסכום של חצי מליון דולר, אמר להם אותו יהודי אני כבר עכשיו גביר וקשה לי [לבסוף נתן תרומה מכובדת אבל לא מה שהגבאים ביקשו].
ופעם אחת נכנס גביר גדול שהיה נותן הרבה צדקה ושוחחו על הצדקה שנותן, אמר לו רבינו אתה לא נותן אפילו מעשר, אך אותו גביר התעקש שנותן מעשר מרווחיו, אמר לו רבינו תיסע לביתך ותבדוק בישוב הדעת ותראה שהינך טועה, שכל מה שאתה נותן סכומים גדולים זה מסמה את עיניך, ואינך מבחין שאתה לא נותן מספיק צדקה, ובאמת כך הווה שאותו גביר חזר לביתו ובדק ומצא שבאמת הוא לא נותן מספיק צדקה.
וסיפר רבינו שהשתתף בשמחת הנישואין של הרב שמחה זיסל דסלר זצ"ל, בין המשתתפים היה גם דודו הג"ר אליהו אליעזר דסלר זצ"ל המשגיח דפוניבז' בעל ה"מכתב לאליהו" אשר נשא דברים לכבוד החתן ובסיום דבריו בירכו שלא יהא עשיר, נכח שם הג"ר אהרן וינשטיין (חמיו של הגרמ"ש שפירא זצ"ל) שזעק מה רע שיהיה עשיר מותר לו להיות עשיר, וענה לו הרב דסלר לא! להיות עשיר זה לא טוב [והיה רבינו זצוק"ל מסיים שברכתו של הרב דסלר התקיימה ולא היה עשיר].
ועוד סיפר על מרן הגרי"ז שקיבל נדוניה גדולה וקנה בה בית גדול ששווה הון רב, וחשב שעי"ז יוכל לשבת ללמוד בשלוה כל ימיו, אבל אח"כ הוא הפסיד את הכל, התיישב מרן הרב מבריסק זצ"ל ולמד את שער הבטחון בספר חובת הלבבות, ואמר שמאז שלמד שער הבטחון הוא הרגיש שנעשה עשיר, דמקודם הוא חשב שהרכוש עושה עשירות, אבל עכשיו הרגיש שהוא מאושר היות ורכש לעצמו בטחון בה'.
ולעומת זה היה מעורר רבות שלא לעשות כל דבר בשביל כסף אלא לעשות גם לשם שמים, ועובדא היתה שנכנס אליו המשגיח בישיבתו "ישיבת גאון יעקב" הגה"צ ר' נחום ברנשטיין ובישר לו שהשיג תורם לתת מתנה לבחורים שנבחנו על הנלמד בסדר אחה"צ והרבה בחורים הצטרפו לסדר של המבחן, ואף כבר היה מבחן אחד והבחורים הצליחו מאוד, אמר לו רבינו שדעתו שצריך להתרגל לא לעשות כל דבר רק תמורת כסף, שאל הר"נ שליט"א האם לבטל את כל התוכנית אמר לו רבינו שלא, אך הוא אוחז שזה הרגל לא טוב, אמר לו ר"נ אולי שראש הישיבה יכתוב לבחורים את דעתו שאל אותו רבינו והם יקבלו? ואמר בוודאי אם הר"י יכתוב כולם יקבלו, וז"ל המכתב:
לכבוד ידידַי העמלים בתורה ה' עליהם יחי'. בשורות אלו באתי להגיד לכם מה שבלבי, הן ודאי שלב האדם נפתה עבור עניינים גשמיים יותר מלהיות ברוחניות בלי תערובת של הנאות עולם הזה, ואי אפשר לבקש מדורינו זה אשר אנו נמצאים בהסתר פנים מאד, מ"מ מי שבכל זאת ישים מבטו להתרומם קצת מלהיות שקוע מאד בהבלי עוה"ז, אשרי לו ואשרי חלקו.
ובאמת איך אני יכול לתבוע מצעירים דברים כאלה אשר גם להמבוגרים צריך מאד להתחזק, מ"מ קצת להתרומם מוכרחים, אם ירצה לעלות קצת על סולם אשר קצה ראשו בשמים, תזכו לילך בדרך הישרים ותהי' מאושרים בעולם הזה ובבא.