בחודש זה רבבות מעם ישראל הלומדים על פי סדר הדף היומי בהלכה, יעברו במעבר חד מלימוד הלכות תפילה ובית כנסת, ללימוד הלכות נטילת ידיים, סעודה וברכות. בתווך, בין הלכות אלו לאלו, ישנם שני סימנים המלמדים אותנו פרק נוסף וחשוב בסדר יומו של האיש הישראלי: קביעת עיתים לתורה, ומשא ומתן לפרנסתו,שיהיה באופן ש'מלאכתו עראי ותורתו קבע', ושישא ויתן באמונה.
סמיכות ההלכות, החל מתפילה ובית כנסת, עבור דרך אופני ההתעסקות בפרנסה, מדות טובות ודרך ארץ ועד להנהגה בסעודה, מלמדת אותנו שלפני כל צעד ושעל שאנו עומדים לעשות ברוחניות ובגשמיות, בין מהדברים הנצרכים לנשמה ובין מהדברים הנצרכים לגוף, בין אדם למקום ובין אדם לחברו, עלינו להיוועץ בשולחןערוך ולמלא בדקדקנות אחר הוראותיו.
מסופר על יהודי מאנגליה, ירא ה' וחרד לדבריו שהצליח ה' דרכו ועלה בידו להמציא שבב מסוים לצורכי תקשורת. שבב זה לפי דעתו של הממציא, יש בו חידוש גדול ובכוחו להועיל מאוד לחברות תקשורת עולמיות. מחובת ההשתדלות בענייני פרנסה, הציע את המצאתו לחברות התקשורת הגדולות בעולם.
לשמחתו הרבה הוזמן מיודענו לפגישה עם צוות מנהלים של אחת מענקיות חברות התקשורת. בפגישה זו יהיה עליו להרשים את המנהלים ולהוכיח כי לפניהם אדם רציני, אחראי ובעל מעוף, ושיש בכוחו של הרעיון להזניק את החברה אל על.
בהביטו על התאריך בו נקבעה הפגישה חשכו עיניו: הפגישה נקבעה לחול המועד פסח, ואף אם יתירו לו לעסוק בענייני עסקיו בחול המועד, משום דבר האבד, אך הוא אינו יכול לספר את זקנו ויהיה עליו לבוא אל הפגישה המכובדת כשזיפי זקן מעטרים את סנטרו, דבר שעלול להעיב על הפגישה ותוצאותיה.
בצר לו פנה הממציא אל כמה פוסקים ושאל האם יותר לו לגלח את זקנו לכבוד הפגישה, כי הרי כל עתידו הממוני תלוי בהצלחתה. לאחר דין ודברים עם הרבנים הבין כי אף אם יש היתר הלכתי בדיעבד, הדבר ודאי אינו לכתחילה, ובלבו גמלה החלטה, שלא להתפשר על קיום ההלכות במלואן. בלאו הכי הכל בידי שמיים. הואילך לפגישה כמו שהוא עם זיפי הזקן, וה' הטוב יוביל את התוצאה על הצד הטוב ביותר.
מנכ"ל החברה, סגנו ומנהל הרכש, כבר היו ישובים בכיסאותיהם בשעה היעודה. גם מיודענו הממציא שומר ההלכה הגיע בדיוק בזמן שנקבע, ולפני שפתח בדברים, ביקש מהם רשות לומר דבר מה שאינו מן הענין, והסביר להם שהסיבה שבגינה הגיע לפגישה כשזיפים צומחים על סנטרו, נובעת מכך שבימים אלו העם היהודיחוגג שבוע של חג, ומצווים שלא לעשות כמה מלאכות שאחת מהן היא תספורת הזקן. לפליאתו הרבה התעניינו מנהלי החברה באופיו של החג וביקשו הסברים נוספים. בטוב טעם ודעת הסביר להם את מקורו ומהותו של החג, וכך התארכה לה שיחתם בענייני יהדות משך יותר משעתיים.
הפגישה כבר עמדה להסתיים, ורק לקראת סופה התעשתו המנהלים ונזכרו שלא לשם כך הגיע היהודי למשרדי החברה. מפאת לוח הזמנים הדוחק שמעו ממנו בחצי אוזן על המצאתו, לאחר שהריכוז אבד מהם באריכות השיחה בענייני יהדות. הפגישה הסתיימה כשהוא משאיר להם מסמכים המסבירים את המצאתו, למקרה שהםבכל אופן יתעניינו בה.
במפח נפש יצא מן הפגישה, 'הרי לא יצא מזה כלום' חשב בלבו, 'אבל לפחות אולי קצת שמשתי כסנגור של העם היהודי בעיני האומות. גם זה משהו', הרהר…
שבועיים לאחר מכן, מתקשר אליו מנהל הרכש של החברה, ומבשר לו כי המצאתו התקבלה בוועדות הרכש, וכי הם מעוניינים שימכור להם את ההמצאה, ואף יעבוד אצלם כמנהל ביצוע של הפרויקט. שמחתו לא ידעה גבולות, לתוצאה כזו מפגישה כל כך לא מוצלחת לא יכול היה לצפות.
עברו שנים, ובאחד מימי העיון של חברת התקשורת, פגש היהודי לפתע את סמנכ"ל החברה, אחד משלושת המאזינים להרצאתו היהודית בפגישת ההיכרות של ההמצאה. לאחר מילות הנימוסים, פונה אליו הסמנכ"ל: 'בודאי תמהת בזמנו איך קיבלנו את המצאתך בלא שהספקת אפילו להסביר לנו עליה בפגישתנו? אסביר לך,יודע אתה כי ברכש מסוג זה חשובה מאוד האמינות, כאשר ראינו שהנך אדם שעומד על עקרונותיך ומקיים מצות בוראך, ואינך חושש שהדבר לא יתקבל יפה בעיננו, הבנו כי הנך אדם אמין ועקרוני ששווה לעשות אתו עסקים'.
1/102