לפניך סיפור משעמם למדי…
ר' ישעיה הוא יהודי שעובד קשה לפרנסתו. יש לו עסק עצמאי, וכידוע כשאתה עצמאי אין יום אחד דומה לחבירו… כל יום וההרפתקאות שלו, כל שבוע והסיטואציות המאתגרות שלו, כל יום והנסיעות הלא צפויות שלו. אבל בסופו של יום יש דבר אחד ויחיד שהוא צפוי, קבוע, ולא משתנה ובעזה"ש גם לא ישתנה.
תנחש מה?
כל יום בשעה תשע בערב ר' ישעיה נכנס לבית המדרש, פותח את הגמ' ולומד דף היומי! וקולו המתנגן נשמע בבית המדרש. כך זה בכל יום!
*
בוקר אחד שגרתי, ר' ישעיה מקבל טלפון בהול מאשתו. הילד לא מרגיש טוב, מתפתל מכאבים. נוסעים לבית חולים, מתברר שזה אפנדיציט. מתחילים להפעיל מגעים קדחתניים להשיג את הרופא המנתח המומלץ יותר. האם נצליח לאתר אותו או לא??? האם הניתוח בסופו של דבר כן יהיה היום או ידחה למחר? ואולי יתברר שבכלל צריך להמתין??? העסקנים הרפואיים כבר נמצאים בתמונה, בשעתיים הקרובות יהיו תשובות. כעת עדיין לא יודעים מה הולך להיות…
אבל לעת עתה יש משהו אחד שאנחנו כן יודעים. תן ניחוש מה?
בשעה תשע בערב ר' ישעיה נכנס לבית המדרש כמדי יום, פותח את הדף היומי ולומד, וקולו המתנגן נשמע בבית המדרש.
*
והנה יום אחד המשרד 'על גלגלים' מה יש? הגיעה ביקורת בלתי צפויה ממשרד ה… לא משנה איזה והתגלו כל מיני כשלים, וחסרים כמה טפסים, כעת הרישיון של החברה הוקפא, אי אפשר לדעת מה ילד יום. כולם מדברים, מתקשרים, שואלים מה יהיה, ולאן פנינו מועדות. ומוקדם כעת לדעת לאן זה יתגלגל…
ותנחש מה קרה בסוף אותו יום?
בשעה תשע בערב ר' ישעיה נכנס לבית המדרש כמדי יום, מנתק את הפלאפון ופותח את דף הגמ' וקולו המתנגן נשמע היטב בבית המדרש!
*
והנה, בוקר אחד בשורות טובות. השידוך ב"ה כבר מתקדם לקראת גמר, ואיציקל שלנו הולך להיות חתן. ר' ישעיה מרוגש מאוד. זה הבן הראשון שלו, והיום נקבעה פגישה רשמית בין ההורים. התחילו לדבר על ענייני הכספים, והשיחה התארכה, ולאחר משא ומתן ממושך החליטו הצדדים לסיים לעת עתה את הפגישה ללא תוצאות, לישון על זה לילה ומחר לחזור ללבן את העניין ולקבל החלטות.
ר' ישעיה יצא מהפגישה הטעונה כמו רימון סחוט. הוא היה מוטרד מאוד. כעת אי אפשר לדעת מה יהיה, בינתיים הכל פתוח. האם השידוך הזה יבא לידי גמר או לא??? אי אפשר לדעת עד הרגע האחרון, רק מחר נדע…
אבל יש דבר אחד שאנחנו כן נדע עוד היום בערב… נראה אותך מנחש מה קרה עוד באותו ערב?
בשעה תשע בערב ר' ישעיה נכנס לבית המדרש כמדי יום, הוא מנתק את הפלאפון בקנאות ופותח את הדף היומי וקולו המתנגן נשמע בבית המדרש.
*
עברו כמה שנים, ואמו של ר' ישעיה שוכבת על ערש דווי. ר' ישעיה כבר מוכן נפשית, הוא יודע שזה עניין של שעות. הוא אפילו הניח בצד כמה מסמכים לרגע שאחרי, והוא כל הזמן מעודכן און ליין מאחיו שהחליף אותו לפני שעתיים בבית החולים. מה יהיה בלילה הקרוב? איננו יודעים. מתי זה בדיוק יקרה, ואולי יהיה פתאום נס? לא ידוע…
דבר אחד כן ידוע… דבר אחר כן יקרה ככל הנראה בלילה הזה.
בשעה תשע בערב ר' ישעיה נכנס לבית המדרש כמדי יום, הוא מנתק את הפלאפון בקנאות ופותח את הדף היומי, וקולו המתנגן נשמע בבית המדרש.
*
ומה אתה חושב? שאמא של ר' ישעיה נשארה בחיים? לא! כצפוי היא נפטרה עוד באותו לילה בשעה שלוש לפנות בוקר, וכבר עברו ארבע שנים מפטירתה. ומה אתה חושב? שאיציקל שלנו לא התחתן? לא, למחרת הכל הסתדר… והוא כבר נשוי חמש שנים, עם שלושה ילדים. וכן הלאה וכן הלאה… בסופו של דבר הכל הסתדר, או שלא, והכל בא על מקומו בשלום, או שלא לגמרי…
אבל דבר אחד ברור: השבוע ר' ישעיה עשה סיום הש"ס! – על אף שהיתה לו רשימה ארוכה של טרדות שהיו יכולות להוציא אותו מהקביעות ולמנוע ממנו לסיים את הש"ס.
ר' ישעיה הבין את מה שלא כולנו מבינים: אני, את עולמי קונה בשעה זו! מה יהיה עם העולם עצמו??? – העולם עצמו באותה שעה יסתדר טוב מאוד גם בלעדי!…
את השורה הזו האחרונה אנחנו קצת מתקשים להפנים. אנחנו יותר מדי בטוחים שהעולם לא מסתדר בלעדינו. אנחנו יותר מידי מחזיקים את העולם חזק חזק שלא יברח לנו בין האצבעות…
אותם לילות חירום טרופים במיוחד, בהם היה לר' ישעיה את הסיבות הכי מוצדקות למה לא ללכת ללמוד באותה שעה – נו, אם הוא לא היה הולך ללמוד באותם לילות, האם הוא היה מועיל במשהו??? האם הוא היה חסר שם??? – לא! לא רבתי!! הכל בא על מקומו, או בשלום או לא בשלום.
אבל דבר אחד בטוח: הדבר החכם ביותר שר' ישעיה עשה, עושה, ובעז"ה ימשיך לעשות –
בשעה תשע בערב ר' ישעיה ימשיך להיכנס לבית המדרש כמדי יום, הוא ימשיך לנתק את הפלאפון בקנאות ויפתח את הגמרא, וקולו המתנגן ישמע היטב בבית המדרש…
(קונטרס 'מפליגים' מבית 'אז נדברו' טבת תש"פ)