"והיה כי יבואו עליך כל הדברים הברכה והקללה" (דברים ל', א)
"והיה כי יבואו עליך כל הדברים הברכה והקללה" (דברים ל, א)- 'והיה' לשון שמחה; יש לקבל את הטוב ואת הרע באותה שמחה. וכך אמרו חז"ל במשנה (ברכות נד ע"א): "חייב אדם לברך על הרעה- כשם שמברך על הטובה".יש לדקדק בלשון הפסוק. על הברכה הוא אומר "כי יבואו עליך", ועל הקללה הוא אומר "אשר נתתי לפניך"- 'נתתי לפניך' אבל לא 'יבוא עליך'. איזה חסד, איזה רחמים!על כך ממשיך הכתוב ואומר: "והשבות אל לבבך". כדי שיהיה אפשר לערוך השוואה בין טוב לרע, צריך ששניהם יהיו לפניך, זה מול זה- ברכה לעומת קללה. תבדוק, תתרשם, תשיב את הדברים אל לבבך, ואז תוכל לבחור איזה מהם מתאים לך יותר, היכן אתה רוצה להיות- בצד של הברכה או חס ושלום להיפך.
יש מחנה שלם של 'ברכה'- עולם של תורה ועבודת ה', עשרות ומאות אלפי משפחות מגדלות את בניהן ובנותיהן בדרך ישראל סבא, עם יראת שמים ושאיפות רוחניות, עם קדושה וטהרה. נכון אין עשירות, אין מותרות. אבל יש צניעות, פשטות. החומריות אינה תופסת מקום. לעומת זאת, יש מחנה של 'קללה'. איזו עליבות, איזו ריקנות. משפחות מפורקות, ילדים גדלים בלי אבא, בלי אמא. חיים בלי משמעות, בלי ערכים, בלי מוסר. רודפים אחר ההבל והריק. זה מה שקורה כשלא הולכים בדרך ה'.
על כך ממשיך הכתוב ואומר: אם תראה את שני המחנות אלה מול אלה- הברכה והקללה, לא תוכל להישאר אדיש, ואז – "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנוכי מצווך היום". אתה רוצה לקבל את הטובה? בבקשה, תצטרף אל המחנה של הטובה. תלך בדרך התורה, תקים בית של תורה, תגדל את משפחתך בקדושה ובטהרה. אל תכניס הביתה את הרחוביות, את ההשפעות הזרות. הבית צריך להיות נקי, מוגן מהרחוב.
אין חכמות: תשקיע- תקבל!
רמז לכך אפשר למצוא בדרך צחות בדברי הנביא (יחזקאל מג, י): "אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית". עליך להחליט אם אתה רוצה 'בית'. יכולים להיות לך עשרה חדרים על כל הפאר וההדר, אבל אין להם שם של 'בית'. לא כל אוסף של חדרים יוצר 'בית'."ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית", תהיה להם תוכנית חדשה לחיים "ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומבואיו וכל צורתו ואת כל חוקותיו וכל תורתו הודע אותם וכתוב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותם"."זאת תורת הבית"- אם ישמרו על חוקי הבית, על המסגרת, על הגבולות והגדרים, כי אז מובטח להם שיזכו להקים בית נאמן בישראל, בית שישררו בו השלום והשלוה- 'שלום בית'.
השתפפתי בסמינר שנערך בסטטן איינד שבניו יורק. באמצע ההרצאה קמה אחת המשתתפות והטיחה: "ומה עם שלום בית?"- היא טענה שאם אחד מבני הבית יחזור בתשובה, זה עלול לערער את שלום הבית.אמרתי לה: "קודם שיהיה לך בית, אחר כך נעשה שלום"…כולם פרצו בצחוק. הם הבינו כמה צדקתי. כשאין בית, אין מה לחפש שלום. "חוכמת נשים בנתה ביתה " (משלי יד, א) תחזרי בתשובה, תבני בית יהודי כשר, ואז יהיה אפשר להכניס בו שלום.
דבר זה נרמז בפסוק מהפטרת פרשת תצוה (יחזקאל מג, י) "אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית", אם רוצה אתה להחזיר בתשובה מישהו, אל תבוא אליו עם גן עדן ועם גהינום, כי הלה יאמר לך: הראה לי מישהו שחזר משם, אלא אמור לו: 'יש לך בית או אין לך בית?!' ועל כך ממשיך שם הכתוב ואומר: "ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית" כלומר, כשישמעו תשובה זו, הם יעשו לעצמם תכנית חדשה לחיים טובים יותר!
ואכן רבים מהחוזרים בתשובה הבינו שאין להם בית, וזה היה אחד הגורמים שהביאו להחלטתם לשנות את כיוון החיים. כל שבת אנו מביאים הביתה את מלאכי השרת, והם מביאים איתם שלום. שבת יהודית ושבת חילונית- אלו שני עולמות, כמו גן עדן וגיהנום. הבעל בא הביתה מבית הכנסת, אומר 'שבת שלום' מזמר "שלום עליכם מלאכי השלום", שר זמירות שבת "אדון השלום, מלך שהשלום שלו ברכני בשלום ותפקוד אותי ואת כל בני ביתי… לחיים טובים ולשלום". ומה יש שם, בשבת השניה? כלום! מסכנים, רחמנות!
ליד הישיבה בלוצרן שבשוייץ יש הר בשם טיטליס. כדי להגיע לפסגת ההר צריך להחליף כמה פעמים רכבל… כשבקרתי שם, נכנסתי לחנות מזכרות.המוכר פנה אלי בעברית: "מה שלומך?" השבתי: "ברוך ה'" ושאלתי: "מנין העברית שלך? אתה יהודי?""לא, אינני יהודי", השיב הלה, "פשוט מאוד, באים לכאן אלפי ישראלים, הם גודשים את המקום. יש להם מנהג קבוע, מנהג מגונה: הם 'שמים עין' על איזה מוצר בחנות ומתעניינים במחירו, וכששומעים את המחיר הם מעדיפים להגניב אותו לכיסם ולצאת מהחנות בלי לשלם… כולכם גנבים!"אמרתי לו: "אל תכליל! הם לא יהודים 'אורגינלים""… "מה זה 'יהודים אורגינלים'?"הסברתי : "אלו עם הצורה היהודית המקורית, עם זקן ופאות ולבוש יהודי".הוא התנצל: "לא חלילה, אני אהיה אמיתי איתך. מעולם לא תפסתי בגניבה יהודי עם צורה כמו שלך…. אני מתכוון לישראלים 'רגילים'".ואני בשלי: "אמרתי לך הם לא יהודים 'אורגינלים'. אל תאשים את היהודים בגללם".
האמת היא שהיהודים האלה אינם אשמים. הם תוצר של חינוך קלוקל. אחרי שמישהו מהם זוכה לחזור בתשובה, הוא לא אותו אדם, הוא מקבל אישיות אחרת לגמרי.הנביא אומר(ישעיהו ה, ב) "ויטעהו שורק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב לצב בו, ויקו לעשות ענבים ויעש באושים". הוא נטע כרם, רצה לגדל ענבים ויצא מהם פרי ביאושים. אבל מוסיף הנביא (שם כז, ב) "ביום ההוא כמר חמר ענו לה". אומרים המפרשים כי בבוא היום, הכרם הזה שבעבר הצמיח פרות באושים- יצמיח יין משובח.אתה מכיר אדם שחזר בתשובה, כולו טוהר ורוחניות, ואינך מבין היכן כל זה היה לפני כן, איפה מתחבא כל הטוהר הזה? זה היה כמו יין שהיה שמור בענביו. הוא חזר למקור שלו, והטוהר היהודי יצא החוצה.
(מתוך אריה שאג דרשות מאוצרותיו של רבי אריה שכטר שליט"א)