האם מותר לומר בשבת את 'תפילת השל"ה'?

הדף היומי בהלכה ט"ז בחשון - סימן רס"ח סעיף א'- סוף סעיף ד'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



אדם שהתפלל תפילת 'שמונה עשרה' של יום חול בליל שבת – מה יעשה?

מהי המעלה של אמירת 'ויכולו'? באלו מילים צריך לדייק לאומרם נכון בתפילת ליל שבת? ומה הדין אם התחיל לומר 'אתה' בתפילת שחרית של שבת במקום לומר 'ישמח משה'?  שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רס"ח סעיפים א – ד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בתפילת העמידה בערבית של ליל שבת אומרים 'ויכולו', המ"ב מדבר במעלת אמירת 'ויכולו' ואומר, שאדם שאומר 'ויכולו', נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, ובדיעבד אם לא אמר, לא חוזר, וכ"ש אנחנו שאומרים 'ויכולו' בקידוש, שלא חוזר.

בנוסח 'אתה קדשת' שאומרים בתפילת ליל שבת, צריך להפסיק מעט בין המילים  'לשמך' לבין 'תכלית', והטעם, כדי שלא יתפרש ה - 'תכלית' כלפי ה - 'לשמך' חלילה, אלא 'תכלית מעשה שמים וארץ'.

אמנם חז"ל תקנו נוסח מיוחד לתפילות השבת, אבל באופן עקרוני, אדם שהתפלל תפילת 'שמונה עשרה' של יום חול בשבת, יוצא יד"ח, כיון שחז"ל לא רצו להטריח  על האדם, ותיקנו תפילה יותר מקוצרת בשבת, אבל תפילת י"ח שייכת גם בשבת, ונפק"מ, אדם שהתחיל להתפלל תפילת חול בשבת, כגון שאמר 'אתה חונן לאדם דעת' במקום שיאמר 'אתה קדשת', מסיים ברכת 'אתה חונן' ואינה ברכה לבטלה, ואין חילוק איזה ברכה אמר, אפילו אמר 'רפאנו', מסיים אותה, ודין זה שייך בין בערבית, בין בשחרית, וכן במוסף ומנחה, וי"א שמוסף לא שייכת בכלל לתפילת חול, ולשיטתם, אם הזכיר במוסף ברכה מתפילת י"ח, חוזר, כי תפילת מוסף זה קרבן, והמ"ב אומר, שמחשש ברכה לבטלה, אדם שזה קורה לו בתפילת מוסף, ינהג כהי"א הזה, ויפסיק באמצע הברכה, ויעבור לתפילת מוסף.

אדם שנזכר באמצע הברכה שהוא מתפלל תפילה של חול ולא של שבת, שהדין הוא, שגומר את הברכה וחוזר לתפילת שבת, זה רק באופן שלא זכר שהיום שבת, וחשב שהיום יום חול, אבל אם ידע שהיום שבת, ונתקל במילים שלו, והתחיל לומר 'אתה' ולא אמר 'אתה קדשת', א"צ לגמור את הברכה, אלא עובר מיד לשל שבת, ואם אם כבר הזכיר 'אתה חונן' ימשיך עד סוף הברכה.

המ"ב מביא נידון, האם זה גם בתפילת מנחה וערבית של שבת, ששם גם מתחילים את הנוסח של שבת במילה - 'אתה', וימשיך 'אתה חונן', או שזה הולך רק על תפילת שחרית של שבת שמתחילים 'ישמח משה', ולכן אם אמר 'אתה' ימשיך עד הסוף, ויחזור לתפילה של שבת, ומביא שנחלקו בזה, ונראה שמכריע המ"ב, שזה הולך רק על תפילת שחרית ולא על ערבית ומנחה.

אפילו אם טעה בתפילות השבת בעצמם, כגון שבשחרית התחיל 'אתה', יאמר מיד 'ישמח משה' כיון  שכשאמר - 'אתה', אין בירור שמתחיל תפילה של חול, אלא יתכן שמתחיל 'אתה קדשת' של ערבית, או 'אתה אחד' של מנחה, וא"כ זה כמו שמחליף תפילות השבת זו בזו, ולכן חוזר ואומר 'ישמח משה'.

מי שהתפלל תפילה של חול בשבת, ולא הזכיר של שבת, לא יצא יד"ח, המ"ב אומר, שגם כשמסופק אם הזכיר של חול או של שבת, מסתמא התפלל כמו שרגיל, וממילא התפלל תפילת חול, ויחזור מספק, ואם הזכיר של שבת בתוך תפילת י"ח, יצא יד"ח אפילו שזה בלי ברכה מיוחדת לשבת, והמ"ב אומר, שה"ה ביו"ט, אם לא הזכיר של יו"ט, לא יצא יד"ח, ואפילו ביו"ט שני.

 

במוסף, אפילו לא אמר רק 'ונעשה לפניך חובותינו' בתמידי יום בקרבן מוסף, יצא.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים