השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רס"א סעיף א' [בחלקו השני]
- זמן הדלקת הנרות לשבת -
מה הטעם שמותר לעשר דמאי בבהשמ"ש? | מה ההיתר של הטמנת חמין בבהשמ"ש? | האם אמירה לגוי מותרת בזמן זה? | אדם שקיבל שבת מוקדם מאוד, מה דינו לעניין אמירה לגוי?
שיעור הזמן של בין השמשות הוא 18 דקות שאז אסור לעשר ודאי טבל, וכן להטביל כלים, וכיוון שהם איסורי דרבנן, בבהשמ"ש לצורך גדול אפשר להקל, אבל הדלקת הנר שהיא איסור דאורייתא, גם לצורך גדול אסור בבהשמ"ש.
מותר לעשר דמאי בבהשמ"ש, והטעם, מבאר המ"ב, כיוון שזה פירות שנלקחים מעמי הארץ ורוב עמי הארץ מעשרים, וחז"ל חששו שאעפ"כ כשלוקח מע"ה, יעשר, וממילא גם כשמעשר מזה, אין כאן תיקון גמור, כי הפרי מותר, לכן בבהשמ"ש לא גזרו על זה חז"ל.
טומנים את החמין, דהיינו, למדנו לעיל בסימן רנ"ז, שאסור להטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל, ובער"ש מותר, ובבהשמ"ש מותר, והטעם, שהרי מה שאסרו חז"ל להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל, זה משום הגזירה שמא ימצא קדירתו צוננת ויבוא להרתיחה כדי להטמין, שהרי הטמנה באינו מוסיף הבל אינה יוצרת חום אלא שומרת על החום הקיים, וכשיראה שהקדירה לא נתבשלה איך יטמין כך? ולכן אולי ירתיח, ויטמין, ונמצא מחלל שבת, אבל בהשמ"ש שסתם קדירות רותחות הן, חז"ל לא חששו לכך.
מערבין עירובי חצירות, ואומר הבה"ל, שכל עירובי חצירות הוא בכלל מצוה, ומצוה לחזר אחר עירובי חצירות, וצורך מצוה לא גזרו בהשמ"ש.
מותר לומר לגוי בהשמ"ש להדליק נר לצורך שבת, וכן לומר לו לעשות כל מלאכה שהוא לצורך מצוה, או שהוא טרוד ונחפז עליה, אבל בשבת עצמה אסור.
מי שקיבל עליו שבת שעה או שעתיים לפני החשיכה, מותר לו לומר לגוי להדליק הנר ושאר דברים שצריך, שהרי אפילו ליהודי מותר לו לומר, ק"ו לגוי, והמ"ב אומר, אפילו שלא במקום מצוה, שכיוון שעוד היום גדול, בוודאי שיש מקומות שעדיין לא קיבלו עליהם שבת ועושים בעצמם מלאכה, וממילא די לנו במה שע"י הקבלה ישבות בעצמו ממלאכה, אבל לא שיהיה אסור לומר לגוי.