דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של 'דרשו'
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תש"פ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב'דרשו'
    • מוקדי המבחנים שישי + חמישי
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
    • עברית – הרב אפרים סגל
    • מאורות הדף היומי
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
    • שומעים 'דרשו'
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – אידיש
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות דרשו
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • על דא ועל הא
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • קול העם
  • תרומות לאחינו
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
"רבונו של עולם", הוא אמר, "מעולם לא הפסדתי תפילה במנין, תעזור לי"...
"אני יודע שאתם לפני יציאה לחופה", אמר האלמוני, וביקש לדבר עם בעל-הבית בחדר צדדי. האבא היה בטוח שהוא יבקש תרומה, אבל...
הקמפיין המבריק שמרגש את יהדות ארה"ב ואירופה
"היום בלי תמונות אנשים לא תורמים!", הסברנו למרן זיע"א. למשמע תשובתנו הזדעק: 'אין לכם אמונה!'...
אחד שם לב, שמופיע זוהר מוזר על גבי דופן המכונה
"תעיפו את השופטים הללו, זה לא משחק הוגן!"
"מי שלא עושה – לא טועה"
הם משתלטים עליו, כופתים אותו, שודדים סחורה ונמלטים...
רבינו אמר: "תנו לה בבקשה להשאיר את הרהיטים בחוץ"
"הנהג נסע שלא כחוק, אבא ביקש מיד לרדת באמצע הדרך..."
"אבא השאיר ירושה של כ-11 מיליוני שקלים וציווה לא לתת לי מאומה!"
"אתה תגיד לי כל יום אם אין שוטר, אני אכנס באין כניסה, ואשלם לך על השירות הזה"
"לפתע קרא לי מנהל הכלא ואמר לי: אתה משוחרר הרגע!"
כשנכנסו כולם סגר אחריהם הקצין את הדלת. "זעצט זיך" (שבו), אמר להם באידיש. הם קפאו מפחד. שמא טומנים להם מלכודת?
"אולי תוכל לשיר לי כמה פיוטים תימניים? – אני אשלם לך לפי מונה"...
'כיצד אני יוצר עמו שיחה?' הרהר בקדחתנות. מדי פעם עקב אחר תגובתו למראהו החרדי...
בהפסקה התיישב לפתע אחד הילדים, והליט את פניו בידיו רכון על השולחן...
"רק מה?! - אתה הולך לגמול חסד עם ילד יהודי שבמקרה הוא גם הילד שלך"...
כאשר הרכב חלף על פניו הבחין ר' יעקב שבתוכו יושבים שני ערבים...
מדוע רוב האנשים בעולם הם בעלי דימוי עצמי נמוך? האם יש קשר בין מחמאות מהסביבה לדימוי העצמי?
מסירות נפש לזיכוי הרבים
בסיומם של ארבעים יום יצא הכדור מגופו, ויהי לפלא...
"למחרת התקשר אליי אחד הבנים בהתרגשות, וסיפר שאביו הגיע אליו בחלום ואמר לו פתרון לשאלתי!"
התנגד במשך שנים לבניה של השכן, וביום אחד בהיר הודיע שמסיר את סירובו
נשיא ארה"ב קרא לי בדחיפות: "מי זה ראביי נאקמאן פראם ברסלב? אני חייב לדעת..."
ואז זרק מור כבדרך אגב: "אבא, נראה לי שאני ממשיך לישיבה"
תשאלו את המקצוענים
תקשורת פתוחה במשפחה - האם זה כולל גם את המינוס הגדל בבנק ואת השידוך המתרקם אצל האח הגדול?
אברך שאל את מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל, היכן להפקיד את כספי הביטוח הלאומי?
חברת התעופה 'אמריקן איירלינס' חסכה 40,000 דולר מ... הפחתת זית אחד בסלט לכל נוסע.
לטייל בטיילת הקסומה של החיים
שרים מתוך הלב: באירוע הזה הם לא יהיו רק מהצד של המשמחים, אלא גם מהצד של השמחים
בוקר אחד בשעה 9:00 חלפנו ליד כיכר זוועהיל. בדיוק בזמן שהתחילו להגיע כל האוטובוסים המביאים את האברכים לישיבת מיר. התנועה נעצרה מנחיל אנושי אדיר שהציף את הכביש...
...זה היה נשמע בערך כך: "בעוד 50 מטרים פנה ימינה". ואם היינו מפספסים, היה בוקע מהמכשיר קול: "תגיד לי, אין לך אוזניים?!".
סגולה לשפע ברכה והצלחה
דף הבית מאמרים פרשת שבוע חומש דברים האזינו סבתא תחי' לאוי"ט מכינה כ…350 מנות מכל "סימן" מסימני ראש השנה, אותם מקבלים כל הילדים, הנכדים, הנינים ועוד משפחות רבות של מחותנים וקרובים, בני משפחה רחוקים ויהודים שצריכים תשומת לב

סבתא תחי' לאוי"ט מכינה כ…350 מנות מכל "סימן" מסימני ראש השנה, אותם מקבלים כל הילדים, הנכדים, הנינים ועוד משפחות רבות של מחותנים וקרובים, בני משפחה רחוקים ויהודים שצריכים תשומת לב

הכל על טעמי ומנהגי סימני ר''ה ומה הסיבה האמיתית מדוע לא אוכלים אגוזים והאם עדיף להמנע מאכילת עוגת דבש עם שבבי אגוזים
כ"ז אלול תשע"ז
לחצו לחוויה רוחנית יומית

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

אנו מסובים לשולחן ראש השנה, שמחים מחד ומפחדים מאימת הדין מאידך. אב המשפחה בוצע על החלות וטובל אותם בדבש, וכעת מתחילים עם ה"סימנים". הפירות ומיני המאכלים מועברים מיד ליד בדחילו וברחימו וכולם עוצמים עינים ומבקשים, מתחננים לשנה טובה ומתוקה. מה הם, ה"סימנים" ועניינם?

הגמרא בהוריות (יב, א) אומרת: "השתא דאמרת סימנא מילתא היא, יהא רגיל איניש למיחזי ריש שתא קרא ורוביא, כרתי, סלקא ותמרי". הגמרא בכריתות (ו,א) כותבת גם היא כך, אך ישנו כאן שינוי משמעותי, שינוי של מילה אחת, בין שתי הגמרות, "יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא". השיטה מקובצת ועוד ראשונים גורסים גם בגמרא בכריתות ש"יהא רגיל איניש למיחזי", שהכוונה שצריך לראות את הסימנים ואין צורך לאוכלם. גם בתשובות הגאונים מסופר שנהגו להביא לפני רב האי גאון סלסלה עם מיני הסימנים. הוא נטלם בידו ואמר עליהם את הבקשה, מבלי לאוכלם.

לעומת זאת, בתשובת הגאונים מוזכר בפירוש שנהגו לאכול את הסימנים ולא רק לראותם, וכך פסקו השולחן ערוך ויתר הפוסקים.

הקדמונים החשיבו ביותר את אכילת ה"סימנים". המהרי"ל ז"ל, אבי מנהגי אשכנז, כותב שישנם מקורות לסימני ראש השנה מהתורה, מהנביאים ומהכתובים, והוא פורס אותם אחת לאחת. ה"חיי אדם" (כלל קלט, ו) כותב שטעם ה"סימנים" הם לאור דברי הרמב"ן (בפרשת לך לך) שכתב שכל פעולות הנביאים נעשו כדי להוציא את הדברים מהכח אל הפועל, ו"דע כי כל גזירות עירין, משיצא למטה סימן לזה לא משתנה בשום אופן, וזה נראה לי ברור שהוא הטעם שאמרו רז"ל "השתא דאמרת סימנא מילתא". ה"בן איש חי" (בשו"ת תורה לשמה סימן לא) נשאל להסבר המנהג ניעור הבגדים בשעת אמירת תשליך, לסימן לזריקת העבירות לתוך המים, והוא מסביר ש"אין להרהר אחר מנהגן של ישראל הנזכרים בשאלה, יען כי כל פועל דמיוני הנעשה למטה הוא כדי לחזק הדבר למעלה", והוא מביא על כך מספר דוגמאות מהתנ"ך ומאריך בענין מופלא זה.

הראבי"ה (ח"ב תקמ"ז) מביא את תשובתו של רבי נטרונאי גאון ז"ל, שנשאל מדוע אין בעיה של "ניחוש" בעשיית כל הסימנים הללו. וכך כותב הוא: "מצאתי בתשובת קדמונים שחקקתם שאנו נחשי נחישות במה שאנו רגילים ליקח ראשי כבשים בראש השנה ואוכלין דבש וכל מיני מתיקה, ואוכלים טיסני עם בשר שמן, ואוכלין רוביא וכרתי, ושאנו שוחטים תרנגולים בערב יום הכיפורים כמספר בני הבית, ושאנו מסתכלין בצפרנים ב"בורא מאורי האש" ומטילים מים על כוס של הבדלה ורוחצים פנינו. נשיב לכם: הנה זה הנחוש טוב הוא ורובו מן יסוד המקרא והאגדות. ראשי כבשים שאנו רגילים לאכול בראש השנה, כדי שישימנו הקדוש ברוך הוא שהוא ראש לכל, לראש ולא לזנב. ומה שאנו אוכלין טיסני עם בשר ושותין דבש וכל מיני מתיקה, כדי שיהיה השנה הבאה עלינו שמינה ומתוקה, וכן אומר בעזרא "לכו אכלו משמנים". רביא שהוא פול המצרי אנו אוכלים, כדי שירבו נכסינו כרביא זו. וכרתי אנו אוכלים כדי שיכרתו שונאינו".

'המאירי' כותב שהיו מושחים את המלך למלוכה ליד המעיין, לסימן טוב שמלכותו תימשך כמעיין נובע, והוא כותב שלכך נועדו גם סימני ראש השנה, לרמוז לדברים הטובים הרמוזים בהם.

השל"ה הקדוש הבין הבנה אחרת במנהג ה"סימנים". השל"ה שואל: "יש להקשות, במה שכתב רוביא – ירבו זכיותינו. אמת, כי לשון רוביא מורה על "ירבו", אבל איך נרמז שם שזכיותינו ירבו? אולי הכוונה לריבוי זכויות בעולם?. וכן בכרתי – יכרתו שונאינו, איך נרמז שם שהכוונה לשונאינו, אולי חלילה וחס להיפוך?".

לכן מסביר השל"ה כך: "אלא הענין הוא, שאין שום רמז באכילת הפרי, רק הפרי הוא סימן, שיזכור האדם ויתעורר בתשובה ויתפלל על הדבר הזה. כשמניח רוביא על שלחנו ואוכלו, אז הוא לו למזכיר שיתפלל על שירבו זכיותינו. וכשרואה כרתי, אז הוא למזכיר ורמז שיתפלל על הכרתת שונאינו. נמצא שהעיקר הוא ההתעוררות והתפילה, ולאחר שהתפלל ואוכל דבר זה, אז הוא עושה רושם שתתקיים תפילתו".

לאכול או להסתכל?

כאמור, פעם אחת מובא בגמרא שעלינו לאכול את הסימנים ופעם שניה מובא שעלינו להביט בסימנים. מסיבה זו כותב הכף החיים שאדם שאינו יכול לאכול את הסימנים מטעמי בריאות או מחשש תולעים וכדומה, די לו שיביט בהם ויאמר עליהם את ה"יהי  רצון".  ומסתבר שכאשר הילדים אינם רוצים לאכול חלק מהסימנים, בגלל ש"זה לא טעים", נציע להם לפחות להביט בסימנים הללו ולומר עליהם את ה"יהי רצון".

התפוח בדבש התקבל מאד, אף יותר מיתר ה"סימנים" המוזכרים בגמרא, למרות שמקור אכילתו נמצא במקור מאוחר יותר, בספר הטור, הכותב שנהגו לאוכלו באשכנז. ככל הנראה באשכנז לא היו מצויים הסימנים המובאים בגמרא ולכן התפוח כבש את מקומו בסערה, עד כדי כך שישנם רבים שאוכלים תפוח בדבש ורימון ולא אוכלים כלל את הסימנים המובאים בגמרא.

יתכן שהתפוח בדבש זכה לעדנה מיוחדת גם בגלל הסודות הטמירים הטמונים באכילתו. רבנו הגר"א ז"ל כותב ש"אוכלים תפוח על שם "ופריו מתוק לחיכי" וכמו שכתוב "כריח השדה" ומתרגמין "חקל תפוחין", והיה בראש השנה, כידוע". הט"ז כותב בשם המהרי"ל ש"תפוח הוא רמז על שדה תפוחין, הידוע על פי הקבלה", והגר"ח פלאג'י זצ"ל  כותב: "וכשאוכל התפוח יכוון לחקל תפוחין קדישין, הרומז לשכינה שעכשיו הוא בבחינת דין קשה ובאכילת התפוח יכוון להמתיק הדינים". בספר "תורת אמת" מסביר שהתפוח רומז על גדולתם של ישראל, שחז"ל אומרים שישראל משולים לתפוח, ש"מה תפוח פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע", ובפרט שגם כעת, בליל ראש השנה,  אנו יושבים ואוכלים את סעודת החג מתוך ביטחון שהקב"ה יעשה לנו נס ויצדיק את דיננו, וזהו עוד לפני ששמענו שיצאנו זכאים בדין, בחינת הקדמת "נעשה" ל"נשמע".                                                                                  

הרמ"א כותב בשם הגאונים ש"ויש אוכלים רימונים ואומרים "נרבה זכויות כרימון". ברימון, כך כתבו הספרים, ישנם 613 גרעינים, כמנין תרי"ג המצוות, וגם אמרו חז"ל  על הפסוק "כפלח הרימון רקתך", שאפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון. הגר"ח פלאג'י  כותב שכשם שברימון מסירים את הקליפות ומגלים את הגרעינים, כך על ידי התשובה סרים הקליפות ושבים המצוות.

— כיצד יתכן ש'ירבו זכויותינו כרימון'. והרי כעת יש לנו רק את הזכויות שעשינו, וכיצד נוכל להרבות אותם, אם לא עשינו אותם?

מבארים שהרי כשאדם שב בתשובה מאהבה, עוונותיו נהפכות לזכויות, ואנו מבקשים שנזכה לשוב בתשובה מאהבה ובכך ייהפכו העבירות לזכויות, ואנו "נרבה זכויות כרימון".

ישנם המסבירים שאנו מבקשים מהקב"ה שיצרף כבר כעת לחשבון זכויותינו את ה'קבלות' לחיזוק המצוות שאנו מקבלים על עצמנו לקראת השנה החדשה.

הסימנים- מה לקנות?                                                                                   

נתחיל מהסימנים החשובים יותר, אלו המובאים בגמרא עצמה, הכותבת שעלינו לאכול קרא ורוביא, כרתי, סילקא ותמרי.

* קרא, כותב רש"י הוא דלעת. הדלעת בארמית הוא "קרא" ובערבית "קרע". ה"טעמי המנהגים" מסביר שאוכלים קרא כיוון שהוא גדל מכוח אור הלבנה, המניע את כוח המים ומעורר מבפנים. וכמו כן הוא קר מבפנים ויש בו כעין התקררות הממתיקה את כוח הדינים.

* "רוביא", כותב רש"י, הוא תלתן, ופירש רש"י "שהם גדלים מהר ויש מהם שהם מתוקים". המהרש"א מסביר שהם גדלים במהירות ולכן יש באכילתם סימן טוב לגדילה וצמיחה מהירה של המזל הטוב. החיד"א ב"ברכי יוסף" מסביר שטעם אכילתו הוא כיוון שהרוביא מחזיק בקלח אחד פולים רבים, ויש באכילתו סימן טוב, שירבו זכויותינו ונפרה ונרבה. בערבית נקרא "רוביא" בשם "לוביא", ולכן כותב ה"בן איש חי" (פרשת ניצבים,ד') שלכן יש להוסיף ב"יהי' רצון":"ותלבבנו". ישנם הלוקחים כ"רוביא" תלתן המזוהה כצמח ה"חילבה", הנאכל בקהילות תימן.

* כרתי: ל"כרתי" לוקחים מין של בצלים גדולים או בצלים קטנים שעליו ארוכים, ובערבית הוא נקרא "כראת". ויש שלוקחים כרישה, לוף.

הט"ז מסביר בשם האגודה שלוקחים רוביא וכרתי בגלל מהירות גדילתם, שיש בכך סימן טוב, ולא רק מפני השם "כרתי".

השולחן ערוך כותב שבאכילת כרתי אומרים: "שיכרתו שונאי ה'" ובפוסקים אחרים הנוסח הוא "שיכרתו שונאינו". במחזור ליוורנו, בו מובאים מנהגי הספרדים, הנוסח הוא: "שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו".

* סילקא- רב האי גאון כותב ש"סילקא" הוא תרד, וכך מבואר ברשב"ם בפסחים (קיד,ב). ה"בן איש חי" (שנה שניה, פרשת נשא) כותב שהסילקא נגוע בתולעים, ולכן שיביאוהו לשולחן, אך לא יאכלוהו, וכך נפוץ המנהג בקרב יהודי בבל.

השולחן ערוך כותב שבאכילת הסילקא אומרים: "שיסתלקו עוונותינו". הכלבו כותב שאומרים: "שיסתלקו עוונותינו ויסתלקו שונאינו וכל מבקשי רעתינו". ובמחזור ליוורנו מובא שהספרדים אומרים: "שיסתלקו אויביך ושונאיך וכל מבקשי רעתינו סורו ממני כל פועלי און, כי שמע ה' קול בכיי, סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה" וכו'.

סבתא שלי, מרת ציפורה מאיר תחי', שתמשיך להיות בריאה ולהאריך ימים באושר ובנעימים, הינה דור שביעי בארץ ישראל, בת לגדולי ה"פרושים" תלמידי הגר"א ז"ל. סב זקנה, רבי צבי הירש, היה בעל-התוקע של אדונינו הגר"א ז"ל מוילנא. סבא שלה, הרה"צ רבי אפרים שמואל לרנר זצ"ל, הקים את בית כנסת הגר"א המיתולוגי ב"שערי חסד" ושימש כבעל התוקע של כל גדולי ירושלים. ואילו סבא שלה מצד אמה הוא מצאצאי ה"שארית יהודה", אחיו של ה"בעל התניא", ומגדולי חסידי חב"ד ב"שערי חסד". כשסבא שלה מצד אביה זעק בתפילה כשליח הציבור בבית כנסת הגר"א, זעק לעומתו הסב השני שלה, החבדני"ק, שליח-הציבור ב"קהל חסידים" הסמוך…

סבתא תחי' לאוי"ט מכינה כ… 350 מנות מכל "סימן" מסימני ראש השנה, אותם מקבלים כל הילדים, הנכדים, הנינים ועוד משפחות רבות של מחותנים וקרובים, בני משפחה רחוקים ויהודים שצריכים תשומת לב. התקשרתי אליה השבוע וביקשתי תידרוך-מעשי לרכישת ה"סימנים" וסבתא תחי' הסבירה: "קרא" הוא כמו ריבה צהובה, הנעשית מדלעת ירקרקה. ה"כרתי" הוא בצל עבה במיוחד שחלקיו נפרדים אחד מהשני. לבצל העבה מחוברים עלים ירוקים צפופים, כמו פרח ירוק. יש שעושים את הכרתי גם מהבצל וגם מהעלים שבו, אך אנחנו חוששים לנגיעות התולעים שבעלים אלו ולכן אני זורקת את העלים, התופסים יותר מחצי הבצל, ומשתמשת רק בבצל עצמו. כל הילדים, וגם המבוגרים, מבקשים תמיד כמות כפולה של כרתי, בגלל טעמו המיוחד. היום קניתי את ה"כרתי" בשוק מחנה יהודה במחיר של 15 שקל לק"ג, אך בשנה שעברה הוא נמכר ב-25 שקל לק"ג. הספרדים לוקחים ל"רוביא" שעועית רטובה, שנקראת בערבית בשם "לוביא", אבל אנחנו, האשכנזים הירושלמים, לוקחים סוג של שעועית יבשה, הנקראת "רוביא". שעועית חומה שבכל גרגיר יש כתם שחור באמצע. ל"סילקא" ישנם שלוקחים תרד. התרד הם עלים קטנים. אך אנחנו לוקחים עלי סלק, שעליו גדולים, ועושים ממנו קציצות ירוקות וטעימות, שהן גם בריאות במיוחד. אם אתם מסתבכים, הטוב ביותר הוא שפשוט תגיעו לשוק מחנה יהודה ופשוט תבקשו קרא ורוביא, כרתי וסילקא, והמוכרים יתנו לכם את כל הסוגים הנכונים"…

ה"תמרי" הוא, כמובן, פרי התמר. רבים לוקחים תמרים יבשים, אך כשיש חשש לתולעים, לוקחים תמרים לחים. נוסחת השולחן ערוך היא לומר עם אכילת התמרים: "יתמו שונאי ה'". רב האי גאון כותב לומר "יתמו עוונותינו" ובמחזור הספרדים ישנו נוסח ארוך יותר.

הגר"ח קניבסקי שליט"א: לא לשבבי אגוזים בעוגה

מספר נשים צדקניות מעירנו התעניינו בשאלה מעשית. האם ניתן לאכול בראש השנה שביבי אגוזים הנמצאים בתבשילים או בעוגות?

הרמ"א (סי' תקפ"ג) כתב בשם המהרי"ל שמדקדקים שלא לאכול אגוזים בראש השנה, כיוון שאגוז בגימטריא "חטא", וגם מפני שאגוזים מרבים כיחו וניעו (=כיחכוח וליחת הגרון) ומבטלים את התפילה. הטעם הראשון הוא תמוה ביותר, שהרי אגוז הוא בגימטריא 17 ואילו חטא הוא בגימטריא 18, ואם כן, אגוז כלל אינו בגימטריא "חטא"?!

הישוב המקובל בדבר הוא שלמרות שכותבים "חטא" כך, אך כשהוא נשמע, לא שומעים בו את האות אלף, והוא נשמע "חֶט". החתם סופר (בהגהותיו שם על השו"ע) מסביר שחז"ל אמרו על הפסוק "אל גינת אגוז", שעם ישראל נמשלו לאגוז. כפי שאגוז, למרות שמתגלגל הוא למקומות מטונפים, הפרי שבתוך הקליפה אינו נמאס ומתלכלך, אף עם ישראל, למרות שמצויים הם בין אומות העולם, אינם מתלכלכים בפנימיותם. ומכיוון שאגוז רומז על הגלות וליכלוך ישראל, לכן לא כדאי להזכיר אגוז בראש השנה. ובפרט ש"אף גם זאת בארץ אויביהם", הם ראשי תיבות אג"ז".

ידידי הרה"ג ר' יוסף שלמה מאיר שליט"א, המתעסק רבות במנהגי אשכנז הקדומים, הסביר לי לפני מספר שנים, שהקדמונים ראו לנכון לקבוע מנהגים שונים לפי טעמים נסתרים וכמוסים שהיו להם, לפי חכמת הסוד ועוד, והם הלבישו את סיבותיהם בטעמים גלויים לעין, כמו ש"אגוז" בגימטריא "חטא".  אך האמת היא שזאת לא היתה הסיבה הנסתרת לקביעת המנהג שלא לאכול אגוזים. אישוש לדבריו נראה מדיון האחרונים (ראו בהגהה ברש"י ישעיהו פי"א א' ועוד), שתמהו כיצד יתכן שלא לאכול אגוז, כאשר "אגוז" הוא בגימטריא טו"ב.

ה"יפה ללב" (סי' תקפ"ג) מעיר כיצד יתכן שישנה בעיה להזכיר חטאים בראש השנה, והרי אנו אומרים ב"תשליך" את הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם"?! אלא, מסביר ה"יפה ללב", ישנו עניין באגוז ש"אינו מסמנא מילתא באכילתו". ולא, לא הכל אנו מבינים ויודעים מדוע כך קבעו הקדמונים.

שאלתי  את מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, (באמצעות נכדו חביבו, ידידי רבי יעקב קניבסקי שליט"א) שמאחר שאין אוכלים אגוזים בראש השנה, האם ניתן לשים אגוזים בעוגה או בתבשילי ראש השנה, והשיב: עדיף שלא.

דברים אלו מסבירים את פסקו של רבנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שעדיף שלא לאכול גם אגוזים שבתבשיל או בעוגה, משום שאין אנו יודעים ומבינים בסודם של דברים, והטעם של ה'כיחו וניעו' הוא רק סימן גלוי לטעם הדבר, וכנראה שע"פ סודות הדברים, גם שברי אגוזים שבעוגה ובתבשיל אינם ראויים לאכילה בראש השנה.

הרב גנוט סימני ראש השנה פרשת האזינו ראש השנה

אולי גם יעניין אותך

תפוח בדבש, ראש של כבש והכוונות הרצויות באמירת 'יהי רצון'
הימים שבהם נגזרים גם כל הדברים הטובים שיקרו
זמני כניסת ויציאת ראש השנה
דווקא דבש חי, ודווקא דבש דבורים
המפליא היה כשהגיע מוצאי יוה"כ, שאחרי שעשה הבדלה חל מהפך קיצוני באווירה,שהתחלפה באחת לאווירה של שמחה טהורה לקיום המצוות!
"זאת הפעם הראשונה שלי בבית המשפט", פלט לנאשם ההמום...
"רבונו של עולם", הוא אמר, "מעולם לא הפסדתי תפילה במנין, תעזור לי"...
"אני יודע שאתם לפני יציאה לחופה", אמר האלמוני, וביקש לדבר עם בעל-הבית בחדר צדדי. האבא היה בטוח שהוא יבקש תרומה, אבל...
הקמפיין המבריק שמרגש את יהדות ארה"ב ואירופה
"היום בלי תמונות אנשים לא תורמים!", הסברנו למרן זיע"א. למשמע תשובתנו הזדעק: 'אין לכם אמונה!'...
אחד שם לב, שמופיע זוהר מוזר על גבי דופן המכונה
"תעיפו את השופטים הללו, זה לא משחק הוגן!"
"מי שלא עושה – לא טועה"
הם משתלטים עליו, כופתים אותו, שודדים סחורה ונמלטים...
רבינו אמר: "תנו לה בבקשה להשאיר את הרהיטים בחוץ"
"הנהג נסע שלא כחוק, אבא ביקש מיד לרדת באמצע הדרך..."
"אבא השאיר ירושה של כ-11 מיליוני שקלים וציווה לא לתת לי מאומה!"
"אתה תגיד לי כל יום אם אין שוטר, אני אכנס באין כניסה, ואשלם לך על השירות הזה"
"לפתע קרא לי מנהל הכלא ואמר לי: אתה משוחרר הרגע!"
כשנכנסו כולם סגר אחריהם הקצין את הדלת. "זעצט זיך" (שבו), אמר להם באידיש. הם קפאו מפחד. שמא טומנים להם מלכודת?
"אולי תוכל לשיר לי כמה פיוטים תימניים? – אני אשלם לך לפי מונה"...
'כיצד אני יוצר עמו שיחה?' הרהר בקדחתנות. מדי פעם עקב אחר תגובתו למראהו החרדי...
בהפסקה התיישב לפתע אחד הילדים, והליט את פניו בידיו רכון על השולחן...
"רק מה?! - אתה הולך לגמול חסד עם ילד יהודי שבמקרה הוא גם הילד שלך"...
כאשר הרכב חלף על פניו הבחין ר' יעקב שבתוכו יושבים שני ערבים...
מדוע רוב האנשים בעולם הם בעלי דימוי עצמי נמוך? האם יש קשר בין מחמאות מהסביבה לדימוי העצמי?
מסירות נפש לזיכוי הרבים
בסיומם של ארבעים יום יצא הכדור מגופו, ויהי לפלא...
"למחרת התקשר אליי אחד הבנים בהתרגשות, וסיפר שאביו הגיע אליו בחלום ואמר לו פתרון לשאלתי!"
התנגד במשך שנים לבניה של השכן, וביום אחד בהיר הודיע שמסיר את סירובו
נשיא ארה"ב קרא לי בדחיפות: "מי זה ראביי נאקמאן פראם ברסלב? אני חייב לדעת..."
ואז זרק מור כבדרך אגב: "אבא, נראה לי שאני ממשיך לישיבה"
תשאלו את המקצוענים
תקשורת פתוחה במשפחה - האם זה כולל גם את המינוס הגדל בבנק ואת השידוך המתרקם אצל האח הגדול?
אברך שאל את מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל, היכן להפקיד את כספי הביטוח הלאומי?
חברת התעופה 'אמריקן איירלינס' חסכה 40,000 דולר מ... הפחתת זית אחד בסלט לכל נוסע.
לטייל בטיילת הקסומה של החיים
שרים מתוך הלב: באירוע הזה הם לא יהיו רק מהצד של המשמחים, אלא גם מהצד של השמחים
בוקר אחד בשעה 9:00 חלפנו ליד כיכר זוועהיל. בדיוק בזמן שהתחילו להגיע כל האוטובוסים המביאים את האברכים לישיבת מיר. התנועה נעצרה מנחיל אנושי אדיר שהציף את הכביש...
...זה היה נשמע בערך כך: "בעוד 50 מטרים פנה ימינה". ואם היינו מפספסים, היה בוקע מהמכשיר קול: "תגיד לי, אין לך אוזניים?!".
סגולה לשפע ברכה והצלחה
"רבונו של עולם", הוא אמר, "מעולם לא הפסדתי תפילה במנין, תעזור לי"...
"אני יודע שאתם לפני יציאה לחופה", אמר האלמוני, וביקש לדבר עם בעל-הבית בחדר צדדי. האבא היה בטוח שהוא יבקש תרומה, אבל...
הקמפיין המבריק שמרגש את יהדות ארה"ב ואירופה
"היום בלי תמונות אנשים לא תורמים!", הסברנו למרן זיע"א. למשמע תשובתנו הזדעק: 'אין לכם אמונה!'...
אחד שם לב, שמופיע זוהר מוזר על גבי דופן המכונה
"תעיפו את השופטים הללו, זה לא משחק הוגן!"
"מי שלא עושה – לא טועה"
הם משתלטים עליו, כופתים אותו, שודדים סחורה ונמלטים...
רבינו אמר: "תנו לה בבקשה להשאיר את הרהיטים בחוץ"
"הנהג נסע שלא כחוק, אבא ביקש מיד לרדת באמצע הדרך..."
"אבא השאיר ירושה של כ-11 מיליוני שקלים וציווה לא לתת לי מאומה!"
"אתה תגיד לי כל יום אם אין שוטר, אני אכנס באין כניסה, ואשלם לך על השירות הזה"
"לפתע קרא לי מנהל הכלא ואמר לי: אתה משוחרר הרגע!"
כשנכנסו כולם סגר אחריהם הקצין את הדלת. "זעצט זיך" (שבו), אמר להם באידיש. הם קפאו מפחד. שמא טומנים להם מלכודת?
"אולי תוכל לשיר לי כמה פיוטים תימניים? – אני אשלם לך לפי מונה"...
'כיצד אני יוצר עמו שיחה?' הרהר בקדחתנות. מדי פעם עקב אחר תגובתו למראהו החרדי...
בהפסקה התיישב לפתע אחד הילדים, והליט את פניו בידיו רכון על השולחן...
"רק מה?! - אתה הולך לגמול חסד עם ילד יהודי שבמקרה הוא גם הילד שלך"...
כאשר הרכב חלף על פניו הבחין ר' יעקב שבתוכו יושבים שני ערבים...
מדוע רוב האנשים בעולם הם בעלי דימוי עצמי נמוך? האם יש קשר בין מחמאות מהסביבה לדימוי העצמי?
מסירות נפש לזיכוי הרבים
בסיומם של ארבעים יום יצא הכדור מגופו, ויהי לפלא...
"למחרת התקשר אליי אחד הבנים בהתרגשות, וסיפר שאביו הגיע אליו בחלום ואמר לו פתרון לשאלתי!"
התנגד במשך שנים לבניה של השכן, וביום אחד בהיר הודיע שמסיר את סירובו
נשיא ארה"ב קרא לי בדחיפות: "מי זה ראביי נאקמאן פראם ברסלב? אני חייב לדעת..."
ואז זרק מור כבדרך אגב: "אבא, נראה לי שאני ממשיך לישיבה"
תשאלו את המקצוענים
תקשורת פתוחה במשפחה - האם זה כולל גם את המינוס הגדל בבנק ואת השידוך המתרקם אצל האח הגדול?
אברך שאל את מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל, היכן להפקיד את כספי הביטוח הלאומי?
חברת התעופה 'אמריקן איירלינס' חסכה 40,000 דולר מ... הפחתת זית אחד בסלט לכל נוסע.
לטייל בטיילת הקסומה של החיים
שרים מתוך הלב: באירוע הזה הם לא יהיו רק מהצד של המשמחים, אלא גם מהצד של השמחים
בוקר אחד בשעה 9:00 חלפנו ליד כיכר זוועהיל. בדיוק בזמן שהתחילו להגיע כל האוטובוסים המביאים את האברכים לישיבת מיר. התנועה נעצרה מנחיל אנושי אדיר שהציף את הכביש...
...זה היה נשמע בערך כך: "בעוד 50 מטרים פנה ימינה". ואם היינו מפספסים, היה בוקע מהמכשיר קול: "תגיד לי, אין לך אוזניים?!".
סגולה לשפע ברכה והצלחה

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לחוויה רוחנית במייל
החדשים באתר
חדשות דרשו

לראשונה: סניף 'דרשו' הוקם בקזבלנקה שבמרוקו

ומָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה': סניפי 'דרשו' פזורים בחמש יבשות, ובלמעלה מ־24 מדינות ברחבי העולם, אולם בשבועות האחרונים הוקם סניף

חדשות דרשו

הכנסייה העולמית השנתית של 'דרשו' תתקיים בשבת קודש פרשת ויחי באוקספורד שבאנגליה

מאות מישראל, ארה"ב ואירופה כבר הבטיחו השתתפותם ב'כנסייה העולמית' – הקונוונשן השנתי של 'דרשו', שבשנה זו עומד בסימן סיום הש"ס

חדשות דרשו

כ־80 אלף צפויים להשתתף בסיומי הש"ס של 'דרשו' שיתקיימו בישראל, ארה"ב, במנצ'סטר, בלונדון, בפריז ובדרום אפריקה

התרגשות שיא בכל רחבי העולם היהודי לקראת סדרת מעמדי סיום הש"ס של ארגון 'דרשו' – הארגון התורני הגדול בעולם, שיתקיימו

חדשות דרשו

הלהיט החדש של מוטי שטיינמץ לסיומי הש"ס: 'בזכות התורה'

לרגל סדרת מעמדי סיום הש"ס של ארגון 'דרשו' ברחבי תבל, התאגדו יחד מיטב אמני הזמר החסידי בארץ ובעולם להפקת שיר

קו דרשו
גלריית בחצרות החסידים
טורים ודעות
כשביקש באחד הימים להלוות את חנוכיית הכסף, השאילה השכן בחפץ לב, כשהוא כבר שמח בליבו על החנוכיה הקטנה התואמת שתגיע יחד עמה
טורים ודעות

כשביקש באחד הימים להלוות את חנוכיית הכסף, השאילה השכן בחפץ לב, כשהוא כבר שמח בליבו על החנוכיה הקטנה התואמת שתגיע יחד עמה

"איך אמר לי פעם מישהו על אדם מוכשר וחרוץ שהמלצתי לקבלו לעבודה? – 'אני יודע, חיים. אני יודע שהוא מוכשר וחרוץ ומתאים לתפקיד כמו כפפה ליד. אבל יש לי בעיה איתו, אני לא יכול לריב איתו'"…
חיים ולדר

"איך אמר לי פעם מישהו על אדם מוכשר וחרוץ שהמלצתי לקבלו לעבודה? – 'אני יודע, חיים. אני יודע שהוא מוכשר וחרוץ ומתאים לתפקיד כמו כפפה ליד. אבל יש לי בעיה איתו, אני לא יכול לריב איתו'"…

שבתי אל האדם, סיפרתי לו על תוצאות הבירור שלי ואמרתי לו: "עד הרגע פעלת בתום לב. מהרגע הזה אתה נוכל בדיוק כמו זה שסיפר לך את הסיפור"…
חיים ולדר

שבתי אל האדם, סיפרתי לו על תוצאות הבירור שלי ואמרתי לו: "עד הרגע פעלת בתום לב. מהרגע הזה אתה נוכל בדיוק כמו זה שסיפר לך את הסיפור"…

הקו האדום הוא ניסיון להתערב בחינוך ובהלכה, או לחייב את הנוער להיכנס ל"כור ההיתוך החילוני" קרי הצבא. ברגע שיגיעו לזה אנחנו פשוט לא נציית. לא משנה מה שייעשו. זו לא תהיה מלחמה. זו תהיה עמידה במקום ושילחמו הם אם ירצו.
חיים ולדר

הקו האדום הוא ניסיון להתערב בחינוך ובהלכה, או לחייב את הנוער להיכנס ל"כור ההיתוך החילוני" קרי הצבא. ברגע שיגיעו לזה אנחנו פשוט לא נציית. לא משנה מה שייעשו. זו לא תהיה מלחמה. זו תהיה עמידה במקום ושילחמו הם אם ירצו.

ברב המקרים יחל ויכוח קבוצתי, מה באמת היה. פגע או לא? נפסל או לא? וראו זה פלא: כל חברי קבוצת הילד הנפסל יתכחשו לפסילה
חיים ולדר

ברב המקרים יחל ויכוח קבוצתי, מה באמת היה. פגע או לא? נפסל או לא? וראו זה פלא: כל חברי קבוצת הילד הנפסל יתכחשו לפסילה

במה זכה המהר"ם שפירא? | הרה"ג שמואל ברוך גנוט שליט"א
ברוך גנוט

במה זכה המהר"ם שפירא? | הרה"ג שמואל ברוך גנוט שליט"א

שומעים דרשו ברצף
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

נשיא דרשו רבי דוד הופשטטר בביקורים אצל גדולי ישראל לרגל סיום חלק ג'
3S0A00723S0A0072Preview
3S0A00813S0A0081Preview
3S0A00913S0A0091Preview
3S0A00953S0A0095Preview
3S0A01223S0A0122Preview
IMG_1009IMG_1009Preview
IMG_1016IMG_1016Preview
IMG_1017IMG_1017Preview
IMG_1020IMG_1020Preview
IMG_1023IMG_1023Preview
3S0A00033S0A0003Preview
3S0A00113S0A0011Preview
3S0A00213S0A0021Preview
3S0A00283S0A0028Preview
3S0A00323S0A0032Preview
3S0A00623S0A0062Preview
IMG_1090IMG_1090Preview
IMG_1094IMG_1094Preview
IMG_1103IMG_1103Preview
IMG_1151IMG_1151Preview
IMG_1181IMG_1181Preview
לקראת שבת ממלכתא
2/240
תוכן ושיעורים באתר
  • הדף היומי בבלי – הרב אורנשטיין
  • הדף היומי בבלי – הרב שפרכר
  • הדף היומי בהלכה
  • הדף היומי בהלכה באידיש
  • הדף היומי בהלכה בצרפתית
  • שומעים 'דרשו'
  • סיכום הלכות שבועי
  • סיכום הלכות חודשי
  • תקצירי הדף היומי בהלכה
  • Daf HaYomi de Halaja en Español
  • הלכה למעשה לשבת קודש
מידע לנבחני דרשו
  • שיעורי 'דף היומי בהלכה' ברחבי הארץ
  • תוכניות דרשו
  • המבחנים הבאים ב'דרשו'
  • לוח מבחנים לשנת תש"פ
  • רשימת מוקדי המבחנים שישי + חמישי
  • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • לוח הדף היומי בהלכה
המיוחדים שלנו
  • מאמרים
  • פרשת השבוע
  • כתבות וראיונות
  • חדשות דרשו
  • גדולי ישראל
  • חגים ומועדים
  • וידאו לצפיה
  • הסיפור היומי המצולם
  • סיפורי צדיקים
  • הורדות
  • זמני השבת
צרו איתנו קשר
logo-dirshu-grey לפניות וברורים
בכל נושא - לחץ כאן
או חייג: 02-5609000
חפשו אותנו...
  • Facebook
  • Twitter
  • Google+
  • YouTube
Created By JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס