- היום לא מבינים מה שפעם כל יהודי פשוט הבין
שאל אחד את מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א על מה שכתוב שו"ע שאסור להשאיר על השולחן סכין בזמן ברכת המזון, שמא אדם ידקור את עצמו – "הרי מעולם לא שמענו אדם שעשה מעשה כזה, זו הלכה מאוד מוזרה"?… אמר לו רבי חיים: "אנחנו מוזרים, ולא ההלכה. פעם כל יהודי פשוט היה מבין את חומר ענין חורבן ומאבד את עשתונותיו" (ע"פ 'קונטרס בין המצרים').
- "לפני חמישים שנה לא שאלו שאלות כאלו"
כשהיו שואלים את מרן הגרא"מ שך זצ"ל האם היום כאשר מזיעים מאוד שמא יש להקל באיסור הרחצה בתשעת הימים, אמר: "אף פעם לא שמעתי מישהו שיושב שבעה על אביו שואל שאלות כאלה". והוסיף ת"ח אחד וסיפר: "אני הייתי נוכח שמישהו שאל כך את הרב אלישיב, ואמר: "בזמנו לפני חמישים שנה לא שאלו שאלות כאלו" (שם).
- היום לא מתאבלים כראוי, כי לא צועקים עלינו ז'יד ברחובות
התאונן מרן הגראי"ל שטיינמן ואמר: "פעם בתשעה באב היו מתאבלים הרבה. והסיבה היתה, כי היה מאד מר ליהודים באופן כללי. בחו"ל הילדים הגוים היו זורקים אבנים אחר היהודים, וקוראים אחריהם ז'יד וכו', ותמיד היו היהודים עצובים. וממילא בא לידי ביטוי בתשעה באב ובכל ימי בין המצרים. משא"כ היהודים בזמננו, ובפרט בא"י, לא מרגישים עצבות כדבעי, ולכן לא מתאבלים בת"ב כדבעי וצריך תיקון גדול בזה וכו' (צדיק כתמר יפרח).
- אם יעשו קריעה, יצטערו יותר על הבגד מאשר על המקדש
בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סימן קו) כתב ללמד זכות על כך שרבים לא נוהגים לקרוע קריעה כשבאים לכותל המערבי, כי משום אריכות הגלות כבר הורגלו, ואפילו רואים את ירושלים ומקום המקדש לא מתרגשים ואין להם עגמת נפש יתרה, וא"כ למה יקרעו? ואדרבא, אם יקרעו תהיה להם עגמת נפש על הבגד שנקרע ולא על המקדש וירושלים.
- הסיבה להתפשטות המנהג ללבוש בגדי שבת בשבת חזון
בספר 'מועדים וזמנים' (ח"ה סי' שמ"ג) כתב לתת טעם לכך שבימינו התפשט המנהג ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, כי פעם התעורר כל לב בבכי ודאגה על גלות השכינה וחורבן בית המקדש, ולא הסיחו דעתם מאבילות וצער גם בשבת, ולכן לבשו בגדי חול. אבל היום בעוונותינו הרבים נתייבשו כל הרגשותינו, ואין אנו מרגישים כלל גודל החורבן וצער בית ישראל והשכינה הקדושה שבגלות, ואין שום תועלת היום ללבוש בגדי חול. וא"כ אולי גם הרמ"א מודה שבמצב כזה עדיף ללבוש בגדי שבת משום כבוד השבת, ולכן היום נתפשט המנהג כן.