שאלה: הייתי נוכח בשמחת שבע ברכות, והסעודה נמשכה לשעה מאוחרת, עד שכשבירכו ברכת המזון והתחילו את השבע ברכות, יצאו כמה מהמוזמנים על מנת להספיק את האוטובוס האחרון שיוצא מהעיר, ולא נשארו עשרה אנשים. האם צריך להפסיק את הברכות, שאינן נאמרות בפחות מעשרה, או שיש לדונו כדין התחילו להתפלל בעשרה ויצאו מקצתן, שגומרים אף שלא נשארו עשרה? ומה הדין כשיצאו אחר שהתחילו ברכת המזון לפני שהתחילו את השבע ברכות?
תשובה: כתב ה'פתחי תשובה' (אה"ע ס"ב סקי"ד) בשם 'זכור לאברהם', שאם התחילו ברכת חתנים בעשרה ויצאו מקצתן, וכן אם התחילו בפנים חדשות ויצאו מקצתן, גומרים, וכן מבואר בערוך השולחן שם.
ואמר לי הגר"י פלק שליט"א ראש כולל עטרת שלמה מודיעין עילית, שה'נודע ביהודה' (קמא סי' נ"ו) כתב שבדיעבד אם ברכו ברכת חתנים בלי עשרה יצאו ידי חובה, והוכיח מזה שאם יצאו מקצתן גומרים, כמו בשאר הדברים השנויים במשנה שצריכים להיות בעשרה. שהרי אינו מעכב. ונכדו בספר 'יד המלך' (פ"י מאישות ה"ה) סובר שגם בדיעבד מעכב שיהיה בעשרה, וכתב לחלק בין ברכת כהנים וחזרת הש"ץ שחיובם רק כשיש עשרה, שאם התחילו וחל עליהם חיוב אין מפסיקים, אבל בברכת חתנים שיש חיוב על החתן לברך בפני עשרה, יש לומר שאם בירך בפחות מעשרה אף בדיעבד לא יצא. ולפי דבריו יתכן שבברכת חתנים אין מברכים כשיצאו מקצתן.
עוד אמר לי הגאון הנ"ל, שדעת הנצי"ב בעמק שאלה (ט"ז ג') לחלק בין אם יצאו אחר שהתחילו את הברכות, שאז ממשיכים, לבין אם יצאו באמצע ברכת המזון לפני שהתחילו את הברכת חתנים, שלא יברכו.
ודן הגאון הנ"ל שליט"א, שלפי מה שדייק הגרי"ז בדעת הרמב"ם (פ"ב מברכות ה"ט) שברכת חתנים היא חלק מברכת המזון בבית חתנים ושייכת לברכת המזון, א"כ יתכן שאם התחילו ברכת המזון בעשרה יכולים להמשיך.