"אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא. בכתוב הזה נכללו כמה ענינים… ויש אנשים שטועים הן לענין יראת ה' ומתעצלים לפתוח ספרי מוסר, וחושבים בנפשם: די לי במה שאני יודע מכבר, שהקב"ה ברא אותי והוא מחייני ומפרנסני לי ולביתי… והן לענין לימוד התורה, הוא איש 'מסתפק במועט'…
אבל באמת לא כן הוא, שכמו שבעניני הכסף טבע האדם שאין מסתפק במה שיש לו, וטבעו להוסיף תמיד עליהם, כמו שאמר הכתוב: אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, כן הוא בעניני יראת השי"ת, לא יעמוד האדם במדרגה אחת, וצריך להתבונן תמיד ברוממותו ותהלתו יתברך, כדי שתתוסף לו יראת השי"ת, וכן בידיעת התורה".
[תורת הבית פרק י]