אבד המפתח של מקום הנחת העירוב האם העירוב מועיל ?

י"ב אב תשע"ט -סימן ת"ט- סעיף ב'- סעיף ד'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



אדם שרוצה לקנות שביתה ברה"ר והניח עירוב תחומין ברה"י הסמוך מדוע העירוב לא חל?על אלו שבותים גזרו חכמים בבין השמשות ועל אלו שבותים לא גזרו?וכיצד יכול אדם להיכשל באיסור מעביר ד' אמות ברה"ר אע"פ שמעביר פחות פחות מד' אמות?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימנים ת"ט סעיף ב' – סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

העירוב תחומין צריך להיות במקום כזה שהוא יכול להגיע אליו בבין השמשות, ואדם שרוצה לקנות שביתה בנקודה מסוימת ברה"ר, והוא הניח את העירוב תחומין ברה"י הסמוכה לאותה נקודה, העירוב תחומין לא חל, כיוון שבאותה נקודה שעומדת ברה"ר ששם הוא רוצה לקנות שביתה, הוא לא יכול להביא לשם את העירוב תחומין, כיוון שהעירוב תחומין נמצא ברה"י, וכן להפך, באדם שרוצה לקנות שביתה ברה"י, והוא הניח את העירוב תחומין לפני שבת ברה"ר, העירוב תחומין לא חל, כיוון שבזמן קניית העירוב, דהיינו, בבין השמשות, הוא לא יכול להביא אליו את המזון שתי סעודות של העירובי תחומין מרה"ר אל רה"י, שהרי יש בזה איסור דאורייתא של הוצאה מרשות לרשות, כי הלא העיקרון של עירוב תחומין, הוא משום שאנחנו רואים שע"י שהוא מניח שתי סעודות בתוך התחום, שם זה מקום שביתתו ושם דירתו, ומונים לו משם אלפיים אמה, וכיוון ששם הוא מקום דירתו, צריך שתהיה לו את האפשרות להביא אליו משם את המזון שתי סעודות, אבל אם מדובר שהעירוב תחומין עומד ברשות שאסורה רק מדרבנן, כגון, שהוא נמצא ברה"י, והעירוב בכרמלית, וכן להפך, העירוב תחומין חל, כיוון שכל דבר שהוא משום שבות, לא גזרו עליו בין השמשות לצורך מצוה, והרי אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה.

המ"ב אומר, שאפילו שמדובר בשני איסורים דרבנן, כגון, שהעירוב תחומין נמצא ע"ג אילן שהוא כרמלית, והוא ברה"י, שיש בזה שני שבותים, גם אילן שהרי אין משתמשין באילן, וגם כרמלית, בכ"ז, בבין השמשות מותר לעבור אפילו על שני שבותים לצורך מצוה, אז הוא יכול להביא אליו למקום בו הוא נמצא את העירובי תחומין מהכרמלית לרה"י.

אומר השו"ע, אע"פ שכל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בבין השמשות, זה הכל בכל השבותים, אבל יש שני שבותים שגזרו עליהם גם בבין השמשות, והם, אם הניח את העירוב בראש הקנה או הקונדס הצומחים מהארץ, זה לא עירוב, כיוון שהצמחים האלו רכים, ואפשר להגיע בקלות לידי איסור 'קוצר' מדאורייתא, לכן, אע"פ שבאופן עקרוני האיסור השתמשות באילן הוא רק מדרבנן, אבל בזה כיוון שהם נוחים להיקטם, קל מאוד לעבור על ידיהם באיסור 'קוצר', ולכן גזרו עליהם גם בבין השמשות.

המ"ב מביא, שאותו הדבר באיסור מעביר ד"א ברה"ר, שהדבר אסור מן התורה, אבל פחות פחות מד' אמות מותר מן התורה, ורק מדרבנן אסור, אבל דרבנן כזה שקל להגיע על ידו לאיסור דאורייתא אם הוא לא ידייק ויגיע לד' אמות שלימות, הוא יעבור על איסור דאורייתא, ולכן, אדם שהתכוון לקנות שביתה ברה"ר, והוא הניח את העירובי תחומין במרחק של ח' אמות מהמקום בו הוא רוצה לקנות שביתה, אע"פ שיש לו אפשרות להביא את העירובי תחומין אליו ע"י שהוא יטלטל אותם פחות פחות מד' אמות, ובכך יעבור רק על איסור דרבנן, אבל כיוון שבכך קל להגיע לידי איסור דאורייתא, גזרו עליו גם בבין השמשות, וממילא העירוב תחומין לא יחול.

אבד המפתח של המקום בו נמצא העירוב, ואין לו גישה אל העירוב תחומין, אם יכול להוציא אותו בלי עשיית מלאכה דאורייתא, הרי זה עירוב, אבל אם זה כרוך באיסור בדרבנן בלבד, כל דבר שהוא משום שבות, לא גזרו עליו בבין השמשות לצורך מצוה, וממילא זה נחשב שהוא ועירובו ברשות אחת, אבל אם זה כרוך באיסור דאורייתא, אז הוא ועירובו בשתי מקומות נפרדים, ממילא העירוב תחומין לא חל, כי אין לו אפשרות להביאו אליו בבין השמשות.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים